המפץ בימין: תפסיקו כבר להאשים את הרבנים - סרוגים

המפץ בימין: תפסיקו כבר להאשים את הרבנים

מדוע זה ברור שאנשי אקדמיה- דוקטורים ופרופסורים, אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים, יכולים להיות בפוליטיקה, ורבנים לא? הגיע הזמן להשתחרר מהאובססיה

המפץ בימין: תפסיקו כבר להאשים את הרבנים
  (צילום: יוסי זליגר/ פלאש90)

פרשת בא מסיימת את תקופת עשרת המכות. כשנה אינטנסיבית שבה משה רבנו מנהל תהליך פוליטי מדיני מול פרעה: "מכות מצרים י"ב חדשים, וכו'" (סדר עולם רבה פרק ג). תקופה בעלת אופי מיוחד ואתגרי למנהיגות של משה רבנו. כל מכה הייתה כרוכה ביכולת לנהל משא ומתן מקדים, ומפגשי פסגה רמי מעלה עם פרעה: "רבי יהודה ורבי נחמיה: אחד מהם אומר: כ"ד ימים היה מתרה בהם עד שלא בא המכה ושבעה ימים המכה משמשת בהם, ואחד מהם אומר: ז' ימים מתרה בהם וכ"ד ימים הייתה המכה משמשת בהם" (שמות רבה ט יב, וברש"י שמות ז כה).

בסוף תקופת עשרת המכות פרעה נכנע ללחץ ומסכים, מרצונו, להוציא את עם ישראל ממצרים (שמות יב לא-לג). מהיציאה ממצרים ואילך מתחיל פרק חדש ובעל אופי שונה במנהיגותו של משה רבנו. ההנהגה הלאומית של עם ישראל בתהליך התגבשותו כעם של בני חורין.

כבר תוך כדי הפרשה בא לידי ביטוי צד נוסף במנהיגות של משה רבנו. בנוסף למנהיגות הלאומית, גם מנהיגות תורנית. במסגרתו משה רבנו מצווה לראשונה, את עם ישראל מספר מצוות: קידוש החודש, קרבן פסח, על מצות ומרורים, איסור החמץ, מצות בכור ופדיונו, ומצות תפילין.

כל הצדדים במנהיגותו של משה רבנו הם פנים שונות של אותו הדבר. אין אחד מהם בא על חשבון השני או מוריד מערכו. למרות שמדובר על תחומים שונים ועל כישורים שונים. אף על פי כן יכולת המנהיגות התורנית אינה מקטינה את היכולת של משה רבנו לעסוק בהנהגה לאומית. ולהיפך, יכולתו במנהיגות הלאומית אינה מקטינה את יכולתו לעסוק בהנהגה תורנית. היכולות הללו ילוו אותנו בפרשיות התורה עד סוף ספר דברים.

אנו רואים חשיבות בהדגשת נושא זה בעיתוי הנוכחי. בתוך בליל האמירות בזירה הפוליטית אנו שומעים, מכיוונים שונים, על הבעייתיות, לכאורה, שקיימת במעורבות רבנים בפוליטיקה. הטלת אשמה על רבני הציונות הדתית שכביכול בגלל מעורבותם והבעת עמדה שתלטנית שלהם הם גרמו למפץ הפוליטי.

כמי שקרוב לעניין אוכל להעיד שהדבר כלל לא נכון. 'הרבנים' הללו, שלהם נסיון רב שנים, כונסו ע"י הפוליטיקאים להתייעצויות בכמה עניינים במהלך הקדנציה, ועצתם מנעה צעדים שהיו עולים במחיר פוליטי כבד. לעיתים יש רושם שקיימת אובססיה כנגד המעורבות של רבנים בפוליטיקה, המערערת על שיקול הדעת שלהם והיכולת שלהם לחוות דעה בנושאים פוליטיים. זו גם מלובה בהסתה ממומנת ביד נדיבה ע"י אשכולות הקרן החדשה. כביכול מדובר בקבוצת חשוכים שמבקשת להכתיב. הסתה שמגמתה לרכך את הדתיות של הציונות הדתית.

לעיתים הביקורת על הרבנים באה גם מכיוונים אחרים. ישנם כאלה המבקשים להגדיר את דתיותם בעצמם והם לא רואים את עצמם מחוייבים באופן מוחלט להלכה הפסוקה והמקובלת. פעמים שהרבנים, שזהו תפקידם, מביעים עמדה הלכתית פסוקה, והיא נוגדת את האופן שהם בחרו להגדיר את דתיותם, הדבר מקומם אותם וגורר אותם להביע ביקורת על הרבנים.

התחום הפוליטי מועד לחילוקי דעות. יש כאלה שעמדה חד משמעית של רבנים בסוגיה פוליטית מקוממת אותם. גם כאשר הרבנים מבהירים מראש שהם רק מביעים עמדה בסוגיה ולא כפסיקת הלכה מחייבת. אולם יש גם סוגיות פוליטיות שיש להן ממשק עם ההלכה הפסוקה והרבנים לא רק רשאים להביע את עמדת ההלכה אלא אף חובתם לעשות זאת, זהו תפקידם.

יש גם לא מעט אנשים בציבור הדתי שההלכה חשובה להם, ומבקשים מהרבנים את חוות דעת ההלכה. מאידך יש המבקשים לראות את הרבנים נצורים בד' אמות של בתי הכנסת. ככאלה שעוסקים בתחום הצר של הלכות הפרט, כמו בגלות, ולא בהרחבת היריעה גם להלכות ציבור ומדינה. אולם מאז שבנו לארצנו ובנינו את מדינתנו חוזרים ועולים על שולחנם של פוסקי ההלכה גם סוגיות מדינה חדשות ומורכבות והם נדרשים לפסוק.

בראיון ברדיו בשבוע שעבר, לאחר כנס הרבנים שביקש לטכס עצה בעקבות המפץ הפוליטי, נשאלתי על הצעה שהועלתה בכנס למקם אישיות רבנית מפורסמת עתירת זכויות, חתן פרס ישראל, כמנהיג המפלגה, כדי לחלץ אותה מהמערבולת שנוצרה. נשאלתי: 'האם זה רעיון טוב שרב יעמוד בראש המפלגה?' סוג שאלה שיש בה אמירה – שזה לא מתאים. ובכן, מי לנו רב כמשה רבנו שהיה גם מנהיג של עם ישראל. האם רבנותו פגמה את יכולת מנהיגותו וטיפולו בצרכים של עם ישראל במדבר?

התנועה הדתית לאומית 'המזרחי' עצמה הוקמה בשנת תרס"ב – 1902 ע"י הרב ריינס. ובהקמת המדינה היא יוצגה בכנסת ובממשלה ע"י הרב מימון. ומאז כיהנו בה לא מעט רבנים. מהם הצליחו יותר בתפקידם ומהם פחות. לשאלת המראיינים עניתי שהתפיסה שרבנים הם אנשים המנותקים מעולם העשייה ועוסקים בעולם הלכתי מצומצם של 'כף וקדירה' היא תפיסה מיושנת השייכת למזרח אירופה שלפני השואה.

רבני הציונות הדתית ככלל הם אנשים אינטליגנטים בעלי השכלה כללית רחבה, כולם שירתו בצה"ל חלקם כמפקדים וכקצינים, ואפילו ברמות בכירות. המועמד עליו מדובר תרם למדינה ולצה"ל תרומה מיוחדת בעלת חזון ע"י הקמת מפעל המכינות הקדם צבאיות. מדוע העובדה שהם רבנים אמורה לגרוע מיכולתם לשמש בתפקיד פוליטי? רבנותם אינה מהווה יתרון ולא אמורה להיות גורם מפריע. הרבנים הם אנשי ציבור. משרתי ציבור, גם של ציבור לא דתי, מייצגים את הציבור בתחומים שונים, רובם לא פוליטיים, הם קרובים לרחשי הלב של הציבור. הראיה, שבכל מערכת בחירות פונים המועמדים אליהם כדי שישפיעו על הציבור לבחור בהם.

מדוע זה ברור שאנשי אקדמיה – דוקטורים ופרופסורים אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים יכולים להיות בפוליטיקה, ורבנים לא?! הגיע הזמן להשתחרר מהאובססיה.

=======

הרב אל"מ (במיל') אליעזר שנוולד, הוא ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין ובאופקים

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
17 תגובות - 13 דיונים מיין לפי
1
הסיבה פשוטה מאד
מיתממם ומיטמטם | 08-01-2019 10:52
פרופסורים, אנשי רוח וכו רק מביעים דעה. הם לא נחשבים לסמכות, ולא מצפים שאף אחד ישמע להם או יסור למרותם. בנוסף הם מביעים את דעתם האישית בלבד ומדברים בשם עצמם ולא בשם אלוהים.
זה בדיוק מה שקרה בגבעת האולפנה
יפה כתבת | 08-01-2019 19:26
הרב ניצל את מעמדו לקומבינה של מיליונים.
2
אני מסכים עם הרב
אריק | 08-01-2019 11:07
אבל רבנים שהיו בכנסת ראו בזבוז זמן רב בכנסת וגם הרב נריה וגם הרב חנן פורת זצל וכן הרב דרוקמן ני היו מאוכזבים על בזבוז זמנם בכנסת. נשמח מאוד שיהיה רב משכמו ומעלה שיהיה מוכן לרפא את השברים מתפקיד יור הבית היהודי ושיחזירו את הצבע לבוחרים הנבוכים
3
לא מאשימים. רק מתארים את המצב
חיים וייס | 08-01-2019 11:18
הרבנים מבריחים מצביעים מתונים. שקד ובנט הבינו זאת.
4
רבנים
התמים | 08-01-2019 11:20
בהחלט יכול רב להיות מנהיג פוליטי. אלא שעליו להשיל מעצמו את גלימת הרב ולא לדבר כרב אלא כפוליטיקאי. הבעיה היא ברבנים שעושים שימוש בהלכה לצרכים פוליטיים. אם רב פוסק שמותר לחלל שבת כדי לתדרך נערים החשודים בעבירה, רק משום שזו עבירה נגד פלסטינים, זה שימוש פוליטי בהלכה. כך גם רב הפוסק שמחינת ההלכה מותר להפר חוק שאינו עולה בקנה אחד עם משנתו הפוליטית. אם אתה פוליטיקאי - אל תפסוק הלכות. פסיקה המושפעת מהקונטקסט הפוליטי היא דבר פסול ומאוס.
בעיקר ההיתרים והאיסורים לשיעבוד האישה
א | 06-02-2019 10:04
ארורים
5
אפשרי, אבל האם הרבנים מוכנים למשמעות?
יואב | 08-01-2019 11:57
מאותו הרגע כל פסק של אותו הרב יהיה נתון לאישור בהצבעה ולשיקולים קואליציוניים. פוליטיקאי הוא נציג ציבור. הרב הוא מנהיג ציבור. כמה רבנים יכולים לשמש בדואליות הזאת?
6
עוד עובד אלילים שמרגיש נרדף
יאללה | 08-01-2019 12:21
צאו לנו מהוריד, מהדם, מהפוליטיקה ומהחיים. תחיה כרצונך אל תכפו עלינו.
7
להיות פוליטיקאיזה לקבל ביקורת
1984 | 08-01-2019 12:28
רבנים חושבים שהם מעל. הם רוצים לאמר את דעתם אבל לא מוכנים לקבל ביקורת כיוון שדעתם היא דעת תורה. מבחינתם הם מזלזלים בפוליטיקאים.
8
חכמה ותורה
שלמה | 08-01-2019 13:00
תורה לחוד וחכמה לחוד הפוליטיקה היא חכמה לא סתם אמר דוד המלך לשלמה בנו שעמד להיות מלך ועשית כחכמתיך כי אם היה משתמש רק בתורה אז לא בטוח שהיה שורד. ונא לא לשכוח ששני רבנים גדולים בציונות הדתית גרמו בבחירות הקודמות לזריקתם של ארבעה מנדטים של הימין לפח שאלולי כן אולי לא הוצרכנו ללכת עכשיו לבחירות. חכם הוא הרואה את הנולד.
9
להיות בפולטיקה משמע להתמודד ולהיבחר
מעניין מאד למה | 08-01-2019 16:02
לא לתת עיצות מבחוץ בשם אלוהים.
10
משה היה יחידי שנבחר מאלוהים וכל מלה שלו אמת.
יפה יוסף | 08-01-2019 16:21
רבנים עושים עצמם מייצגי אלוהים אבל הם לא.בדרך כלל מייצגים את דעתם ומצפים שישמעו להם כמו ששמעו למשה .אם הרבנים היו מתנהגים כמו אקדמיים אז הם יכולים להיות גם בפוליטיקה.
רב יכול לייצג את אלוקים
א | 01-02-2019 10:46
אם הוא מתנהג כמלאך אלוקים
11
שכחת מה קרה בגבעת האולפנה?
שולמית | 08-01-2019 16:45
רבנים...
12
עשר המכות
שאלתיאל | 08-01-2019 23:20
צל עשר המכות ולא עשרת המכות. בנקבה אין ת' אוגדת (כך קבלתי ממור הרב מרדכי גנוט שליטא).
מכה זה נקבה?
א | 01-02-2019 10:45
או נקבה זה מכה?
13
רבנים מתמחים בארכיאולוגיה של הפרימיטיביות
א | 06-02-2019 9:59
כל היתר עוסק בקדימה ביחסי אנוש וקידמה של החיים המעשית הם כולם נותני עצות ושרותים לבחירה ולא הכפיה. הרב ממקם עצמו כראש עליהם ומחליט עליהם באופן שרוכב ומשתין על ראשם של התמימים בעיקר בעיקר עניינם כמו אצל המוסלמים למשטר ולשעבד את האישה והבת לצורכי ומטרות האב האח הגבר והבנים. זו הסיבה שהגברים נמשכים יותר מהנשים (התמימות) לדת. נשים דעתניות שבאו מבית פמיניסטי מאיימות על מעמדו הדיקטטורי (שפיו מרופד במתק שפתיים) של הרב. לא מרשות לרב להתקרב לרדיוס שלהן ולשום (שום) אספקט בחיים שלהן.