בכנס של מכון 'משפט לעם' שהתקיים השבוע בשדרות, נדון היחס שבין המשפט הקיים לבין המשפט העברי בכל הנוגע לסוגיות פליליות.

ראש המכון, הרב אריאל בראלי הציג בפני הציבור את הבסיס שיש לפי התורה לדין הפלילי במדינת ישראל.

לדבריו, למרות שהמדינה אינה דנה לפי העונשים הכתובים בתורה יש לכך תוקף מצד כלל הלכתי הנקרא 'משפט המלך'. כלל זה מאפשר לחרוג מדיני המשפט העברי הרגיל ולהסתמך, למשל, על הודאה של הנאשם.

עם זאת, הוסיף הרב בראלי, שגם למשפט המלך יש גבולות ואין הוא יכול להרשיע רק על פי התרשמות והחלטת הלב של השופט. לדוגמה, כאשר ישנו מצב של מילה מול מילה אין השופט יכול להרשיע את הנאשם.

הדובר השני, עו"ד ציון אמיר, שהיה חלק מפרקליטיו של הנשיא לשעבר משה קצב, פירט על העוולות שנעשו לדבריו על ידי בית המשפט, בהרשעתו של קצב באונס.

אמיר הפתיע את השומעים כשאמר כי למרות שקרית מלאכי קרובה יותר לבאר שבע מאשר לתל אביב, החליטו בפרקליטות ובבית המשפט לקיים את המשפט בתל אביב.

לשאלת הקהל האם הרכב השופטים שנבחר לדון בתיק של קצב נועד להרשיעו סרב אמיר להתייחס.

אין חזקת חפות

נקודה נוספת בה תקף אמיר את מערכת המשפט נוגעת לגבי חזקת החפות לנאשמים. "התרחקנו מאוד מאותה חזקת החפות העומדת לימין כל אזרח, היום מהרגע שהמשטרה החליטה להגיש כתב אישום ישנה מעיין חזקת אישום הפוכה."

לדבריו, למעלה מ85% מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה, ויש שופטים שאצלם האחוזים גבוהים עוד יותר.

מנחה הדיון, עו"ד גל טייב מהסנגוריה הציבורית, דיבר על הפיחות במעמדו של בית המשפט בקרב הציבור.

בדבריו אמר טייב כי המשפט הפלילי בישראל אינו צפוי, כשיכולות להיות תמורות המשנות את התיק מהקצה אל הקצה בהתאם לתפיסת השופט.