הרב יהודה שביב– תלמיד חכם מופלא ומיוחד הלך לעולמו. ממקימי ישיבת הר עציון וממקימי היישוב. מישיבת כרם ביבנה הגיע לישיבת הר עציון וכיהן בה כר"מ של מחזור א' בישיבה. אחר כך לימד במסגרות רבות ולימד גם את הדף היומי במשך שנים רבות בישיבה וביישוב.

כאשר למדתי בישיבה, ראיתי ברב שביב דמות מיוחדת מאוד. כאשר אדם רוצה כיום חומר בנושא מסוים הוא מחפש ב"גוגל". אולם, לפני שלושים שנה לא היה גוגל. כשהייתי מחפש חומר הייתי פונה או למורי ורבי הרב ליכטנשטיין זצ"ל (ולפני כן אל הרב עובדיה יוסף זצ"ל) או אל הרב שביב. הרב שביב היה נותן לי מיד רשימה של מקורות, והפניה למאמרים שנכתבו בנושא.

אחד הדברים המרשימים אצל הרב שביב הוא שהוא התעניין בתחומים רבים (בתורה, בחינוך, בחזנות, במוסיקה ועוד). הוא גם כתב על המון תחומים: גם בגמרא ובלמדנות, גם במחשבה, גם בהלכה, גם בתנ"ך וגם בחינוך. הוא כתב ספרים רבים וערך ספרים רבים. ערך את תחומין. כתב המון המון מאמרים. בלי סוף, בכתבי העת המובחרים. כמעט אין כתב עת שאין בו מאמר של הרב שביב.

באלו נושאים כותב הרב שביב? [להלן דוגמאות ספורות מתוך עשרות דוגמאות נוספות]

  • תנ"ך: "עיונים בפרשת לך לך – אברהם ושרה במצרים" (דף קשר 107), "פרשת גלות" (גליון 260); "מיקומה של פרשת ערכין בתורה וייחודה" (מגדים ו'), עיונים בהפטרות השבוע במשך גליונות מרובים בדף קשר.
  • משנה: "מדוע סודרה מסכת יבמות בתחילת סדר נשים?" (עלון שבות 137); "קידושין פרק ראשון – ספר ותבנית" (נטועים ג').
  • גמרא: "כפיה על המצוות" (תחומין י"ח), "גדרי מלאכת מכה בפטיש" (עלון שבות 177), "גדר איסור מלאכה ביום טוב" (גליון 278), "מהלכות מצור" (גליון 239); "בירורים בהלכות פדיון שבויים" (עלון שבות, שנה ה', כא-כב; דף קשר גליון 6).
  • הלכות אקטואליות: "פורים במגדל עוז" (עלון שבות 93); "מסים במועצה האזורית" (תחומין ו'); "נשים במלחמת מצווה" (תחומין ה'), "סמכויות השלטון וחובת הציות" (דף קשר 441-442), "העדפת תוצרת עברית" (עלון שבות 127).
  • הגות ומחשבה: "אמונה ותפילה" (גליונות 64 ואילך); "האדם תכלית הבריאה?! עיון במשנת הרמב"ם" (דף קשר 50), "מוסר אבות ותורת בנים" (דף קשר 28), "חוקרים היזהרו בעיונכם – לעמדתו והשקפתו של החת"ס" (המעין כ"ט), "מחאות זעקות ותקוות" (דף קשר ד', עמ' 168).
  • מדרש: "באר מרים – עיון מדרשי רעיוני" (על אתר ו').

מאמרים בנושאים כה רבים, בהיקף רב ובלשון בהירה. כמעט ואין כתב עת תורני המכבד את עצמו, שלא הופיע בו מאמר של הרב שביב.

פרט לכתיבת המאמרים, זכינו לספרים רבים מפרי עטו, וביניהם: בציר אביעזר, יסוד המעלה, בין הפטרה לפרשה, עת לשמוח, ספר בענייני חינוך, ספר על פרשות השבוע, ספר על ההפטרות ועוד. כמו כן זכה לערוך ספרים רבים: תחומין, שנה בשנה, ספרי זיכרון ועוד עשרות ספרים. בשנים האחרונות עסק הרב שביב בפירושו של האברבנאל וההדיר את האברבנאל על התנ"ך!

מסתבר שהרב שביב הוא מגדולי עורכי הספרים וכותבי המאמרים והחיבורים בדורנו.

הרב שביב ז"ל היה אדם נחמד מאוד, בעל מידות טובות, מדבר בנעימות ובנחת לכל אחד. כתב היד שלו היה סוער, קשה לפיענוח, אבל המאמרים היו שקולים, מדודים ונעימים. יש להזכיר את רעייתו, הרבנית ברכה, שתמיד היhתה "עזר כנגדו". גם בהיותנו תלמידים, כשבאנו אל הרב שביב לטיש, וגם בכך שרבים מאוד ממאמריו, נכתבו בכתב יד (קשה לקריאה!) והרבנית הקלידה אותם.

פעם באנו אל הרב שביב לטיש, עונג שבת. שרנו שירים, ועל כל שיר ידע הרב שביב לומר את מקורו ולומר עליו דברי מחשבה והגות. בין השירים שרנו את השיר "בלבבי משכן אבנה להדר כבודו… ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה". הרב שביב ידע לומר (בלי גוגל, לפני עשרות שנים) מיד שמקור השיר הוא במשפט בספר חרדים של הרב אזכרי (מחבר ידיד נפש), ושאת השיר כתב הרב הוטנר. הרב שביב בנו משכן בלבבו, בלי גאווה, בלי רעש וצלצולים. אולם, ב"ה שדברים כה רבים נכתבו והרי הם "נר תמיד" לנשמתו האצילה.

זכיתי להכיר את הרב שביב כשהייתי תלמיד בישיבה, אחר כך כשהייתי ר"מ בישיבה, וגם בתור תושב היישוב. בכל הדברים הללו היה תמיד בולט בנעימות הליכותיו, בתורתו ובענוותנותו. לפני כשנה זכינו לערוך ערב מיוחד לכבודו בבית הכנסת אלון שבות דרום. ערב ההוקרה היה מלא ב"ה. בית הכנסת החדש היה גדוש באנשים: קרובי משפחה, תושבי היישוב, ידידים ותלמידים שבאו ממקומות שונים בארץ. הייתה ניכרת האהבה לרב שביב ז"ל וההערכה הרבה לתורתו.

זכינו לתלמיד חכם, גדול בתורה, ויחד עם זאת עניו וצנוע ונעים הליכות. בע"ה שתזכה הרבנית ברכה הי"ו לשמחה ולברכה, לחיים טובים ובריאים ולרוב נחת מכל הצאצאים.

=======

הרב יוסף צבי רימון הוא רב בית הכנסת האשכנזי באלון שבות דרום, רב המרכז האקדמי לב וראש בתי המדרש שלו, ר"מ לשעבר בישיבת הר עציון ומחבר ספרי הלכה