"ייסורים אינם אידיאל ואינם דרכה של תורה" - סרוגים

"ייסורים אינם אידיאל ואינם דרכה של תורה"

כך הסביר הרב פרופ' יגאל שפרן, את היחס ההלכתי המקל של רוב הפוסקים במקרים של חולה סופני, בערב תורה ומדע במרכז האקדמי לב. פרופ' נח דנא-פיקארד: "בימינו ברור כי התורה והמדע הם תחומים משלימים"

author-image
"ייסורים אינם אידיאל ואינם דרכה של תורה"
  צילום: המרכז האקדמי לב

ערבי תורה ומדע מתקיימים אחת לתקופה במרכז האקדמי לב בירושלים במסגרת הקתדרה למחקר בחינוך, מתמטיקה ויהדות במוסד, ובהם דנים המשתתפים בסוגיות שונות המחברות בין שני התחומים, תוך הצפת הנושאים הנידונים מכיוונים שונים והבאת הדעות השונות, כמו גם מסקנות יישומיות.

הכנס התקיים בסימן רפואה והלכה, ובהובלת ראש הקתדרה למחקר בחינוך, מתמטיקה ויהדות במרכז האקדמי לב פרופ' נח דנא-פיקארד, ובהשתתפות ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב הרב יוסף צבי רימון ונשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק.

הרב פרופ' יגאל שפרן, ראש המחלקה לאתיקה רפואית ברבנות ירושלים, הסביר על היחס ההלכתי לכאב ולטיפול בכאבים במצבים שונים, תוך הבאת פסיקות המתירות מתן טיפול מונע כאבים ומנגד את שיטות האוסרים. בדבריו הראה הרב שפרן כי רובם של גדולי הפוסקים בני זמננו או מהדור הקודם, מתירים מתן תרופות להקל על הכאב, למרות שהן עלולות לקרב את זמן הפטירה של החולה, והסביר כי "הכאב הוא אויב שיש להילחם בו! ייעודו הראשי של רופא המטפל בחולה סופני הינו להשרות מרגוע, הרפיה, מניעת סבל. אידאליזציה של ייסורים אינה דרכה של תורה ועל הרופא היהודי חלה חובה לעשות שימוש מושכל יותר במשככי כאבים למיניהם"

ראש מכון צומ"ת הרב מנחם פרל הסביר למשתתפים על התקדמות הרפואה בבתי החולים וההסתמכות כיום יותר ויותר על אמצעים טכנולוגיים לזיהוי חולים בבתי החולים. הוא הביא סטטיסטיקות על קיומן של טעויות בזיהוי והסביר על האמצעים השונים העומדים לרשות הצוותים הרפואיים, כגון: צמיד על ידו של החולה והמאגרים הממוחשבים בהם הרופאים משתמשים. אמצעים אלו ואחרים מעלים שאלות הלכתיות בנושא שמירת שבת (למשל עם הצמיד: תפירה, הדבקה וכו').

הרב פרל הציע דרכים כיצד ניתן להשתמש במחשוב תוך הסתמכות על פעולות המותרות בשבת או 'המעטה באיסורים'. לדוגמא, אפשר להשאיר את המחשב הנחוץ למעקב אחרי מצב החולים ולפעול בשבת לפי שיטת "שינוי זרם", דהיינו בלי הדלקה וכיבוי. לדבריו: "אף שההלכה תומכת באופן מלא כללי בקידמה הטכנולוגית בשירות הרפואה, חלה חובה למצוא פתרונות נכונים יותר שיענו על הצורך הרפואי והדרישה ההלכתית כאחת".

צילום: המרכז האקדמי לב

הערב שהתקיים בקתדרה למחקר בחינוך, מתמטיקה ויהדות ע"ש רולן ואסטריד דאנא-פיקארד, אורגן בשיתוף פעולה עם ה- ,MEDIF ארגון הרופאים ובעלי מקצועות הבריאות מארצות דוברות צרפתית, בראשותו של ד"ר ג'רר קורשיה. ד"ר גיל מורלי, גסטרו-אנטרולוג ונשיא הכבוד של MEDIF סגר את הערב בהערות מחכימות על רפואה יהודית.

את הערב פתח פרופ' דנא-פיקארד בדברים לזכרו של הרב ישראל רוזן זצ"ל, אשר קבל תואר מהנדס באחד המחזורים הראשונים של המרכז האקדמי לב (בזמנו, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים), והיווה סמל לחיבור בין תורה ומדע וכעת מלאה שנה לפטירתו. הוא גם סיפר על דמותו של ר' אליעזר שפר, ממשחררי הרב הבית במלחמת ששת הימים ומייסד הארגון העולמי של בתי הכנסת האורתודוקסים, שנפטר לאחרונה.

לדברי יוזם הכנס, פרופ' נח דנא-פיקארד, ראש הקתדרה למחקר בחינוך, מתמטיקה ויהדות במרכז האקדמי לב: "לערב חשיבות רבה בשילוב שבין התורה והמדע. בעולם המודרני כבר ברור כי התורה והמדע הם תחומים משלימים אשר מאפשרים לנו להתבונן בעולם בעיניים פקוחות ולראות את נפלאות הבורא, לחקור את הטבע המיוחד שהוא יצר עבורנו ולסייע בהצלת חיים. בערב כמו זה אנו ממשיכים את דרכו של פרופ' זאב לב שהקים את המרכז האקדמי לב כדי לגדל דורות של תלמידי חכמים שהם גם אנשי מדע".

לפני כשנה פרסמה הקתדרה ספר "לדעת בארץ דרכך" על תורה ומדע, ובו אסופת מאמרים מטובי הרבנים ואנשי האקדמיה, בעריכת פרופ' דנא-פיקארד וד"ר מורלי. הכרך השני בסדרה נמצא כעת בשלבי עריכה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו