פרשת תצוה - מה צריך כדי שתשרה השכינה בישראל? - סרוגים

פרשת תצוה – מה צריך כדי שתשרה השכינה בישראל?

אחרי שבפרשת תרומה הדריכה התורה לפרטי פרטים, כיצד לבנות את הבית בו תשרה השכינה, בפרשת תצוה עוברת התורה לתאר את בגדי העובדים בו. שתי פרשות אלו מייצגות שני חלקים בעבודת המשכן. ושתיהם מכוונות למטרה אחת - לתנאי ההכרחי כדי שתשרה השכינה בעם ישראל.

פרשת תצוה - מה צריך כדי שתשרה השכינה בישראל?
  כהן גדול במכון המקדש (פלאש90)

פרשת תצוה – מה צריך כדי שתשרה השכינה?

אחרי שבפרשת תרומה הדריכה התורה לפרטי פרטים, כיצד לבנות את הבית בו תשרה השכינה, בפרשת תצוה עוברת התורה לתאר את בגדי העובדים בו.

המשכן עצמו בנוי מכל היסודות כל היסודות הנמצאים במציאות. יש בו מן הדומם (זהב ונחושת) מן הצומח (עץ, פשתן) ומן החי (צמר, עורות). גם בעבודת המשכן, שתתואר בספר ויקרא נמצא את יסודות אלו בקרבנות (חי) במנחות (צומח) ובתוספות לקרבנות (דומם).

השכינה, גילוי הקודש בעולם הזה, מתגלים רק במקום בו מתאחדים יחד כל חלקי העולם. לאיחוד שלושת היסודות, צריך להצטרף גם היסוד הרביעי – האדם.

לא כל אחד יכול לעבוד את עבודת ה' במשכן. מתוך כל העולם נבחר עם ישראל ומתוך עם ישראל נבחר שבט לוי וממנו נבחרו אהרון ובניו כמי שראויים לשרת בקודש.

התורה לא הסבירה מדוע נבחר דווקא אהרון לכהונה, אבל מתוך הנהגותיו, "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" ניתן להניח כי אהרון שימש כגורם המאחד של עם ישראל. כאשר הוא נפטר, בכו עליו בני ישראל יותר מאשר בכו על משה רבנו. ניתן אם כן לומר, כי האדם הראוי לעבוד בקודש הוא מי שיכול לאחד את עם ישראל.

גם אלו שנבחרו להיות שליחי הציבור של עם ישראל צריכים בגדים מיוחדים כדי לעבוד בקודש. לכהן הפשוט, ישנם ארבעה בגדים המורכבים מיסודות החי והצומח (צמר ופשתן). אפילו בבגדיו הוא מאחד את  המציאות של החי והצומח (מה שאסור מחוץ למשכן משום כלאיים).

לכהן הגדול, הדמות הכללית של עם ישראל, ישנם שמונה בגדים שמטרתם אחדות כל המציאות כולה. במדרגתו, יכול הכהן הגדול, ללבוש גם בגדים העשויים מדומם (זהב, אבנים), ולאחדם יחד עם החי והצומח.

המדרש אומר שכשהכהן הגדול לובש את בגדיו, הם מכפרים על חטאים שונים של עם ישראל: "ואמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין." האחדות שנעשית בלבישת שמונת הבגדים, מקבילה לאחדות שנעשית בהקרבת הקרבנות.

החושן והאפוד עליהם רשומים שמות השבטים, מאחדים מול לבו של הכהן את עם ישראל יחד עם הציץ שעל מצחו, במקום המחשבה, שמתווה את המגמה הכל "קודש לה'".

האחדות והשיתוף של כל חלקי הבריאה במבנה החיצוני של המשכן ובעבודתו, יחד עם האחדות המתגלה בבגדי הכהנים המשרתים בו, היא שמביאה להשראת השכינה. אחרי שכל המציאות התעלתה, השכינה יכולה לשכון.

"וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו