מגורשי ההתנתקות תובעים את ח"כ משה גפני לדין תורה
שלוש משפחות ממגורשי שא נור וגוש קטיף תובעות את ח"כ משה גפני לדין תורה, על הנזקים שנגמרו להם בגלל הגירוש מהבית. למרות שגפני לא הצביע בעד ההתנתקות, התובעים טוענים כי תמיכתו בתקציב המדינה של 2005 היא שאיפשרה לשרון להמשיך בתוכנית. גפני: זה לא אני זה הרבנים.

פושעי ההתנקות לדין תורה?
שלוש משפחות ממגורשי ההתנתקות, שאול ותמר חלפון משא-נור, משפחות בקשי ואוחיון מגוש קטיף, זימנו לפני כחצי שנה את ח"כ משה גפני מיהדות התורה לדין תורה על אחריותו לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מתוכנית ההתנתקות.
גפני עצמו הצביע, כמו כל חברי הכנסת של יהדות התורה, ש"ס והמפד"ל, (בשונה למשל משרי הליכוד), נגד תוכנית ההתנתקות בכל שלוש ההצבעות בכנסת.
אלא שהתובעים מתייחסים להצבעה אחרת שנתנה את ההכשר לביצוע התוכנית לטענתם.
ממשלת שרון, שעמדה על כרעי תרנגולת, בחודשים שלפני ביצוע תוכנית ההתנתקות, לא הצליחה להעביר את תקציב המדינה, בשל לחצים פוליטיים מתוך הקואליציה. אי העברת התקציב, משמעותה הוא פיזור הכנסת והליכה לבחירות, מה שיכול היה לעצור את תוכנית ההתנתקות.
אלא שמעט לפני תום הזמן הקצוב לכנסת, על פירסומים בעיתונים של אז, קיבלו בסיעת יהדות התורה הבטחה לתקציב בסך 290 מילונים שקלים, ובתמורה הצביעו בעד תקציב המדינה, מה שהביא לאישורו בכנסת.
על פי התובעים, אישור התקציב נתן את האפשרות לשרון לבצע את תוכנית ההתנתקות.
לפני כחצי שנה, הגישו שלוש המשפחות, זימון לדין תורה נגד ח"כ משה גפני, חבר סיעת יהדות התורה מטעם 'דגל התורה' בבית הדין של הרב אברהם דוב לוין בירושלים.
מקורבם של התובעים, ישראל בן יעקב טוען כי בחרו לתבוע את גפני בדין תורה משום שבבית דין זה "גם היהודי הקטן ביותר יכול להזמין את היהודי הגדול ביותר לדין, כולם שווים לפני החוק, אין התיישנות, אין חסינות, אין תירוצים של "ביטחון לאומי" וכו'."
"יש לצפות מהרב משה גפני, שהוא חבר במפלגה שחרטה על דגלה "דגל התורה" לשאוף לאותו הדרך ומבלי לזרות חול בעיני הציבור.", אומר בן יעקב.
בתשובה להזמנה בבית הדין בירושלים, ענה ח"כ גפני, כי התביעה איננה מופנית כלפיו אלא כלפי "מרנן ורבנן גדולי התורה שליט"א המנחים את חברי יהדות התורה". בנוסף מבקש גפני להעביר את הדיון מבית הדין של הרב אברהם דוב לוין בירושלים לבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.
בקשתו זו של גפני נשענת על כך שעל פי דין תורה, את התביעה יש להגיש במקום מגוריו של הנתבע.
את הדרישה הזו רואים התובעים כהתחמקות וכנסיון לזכות למשפט אוהד יותר אצל בית הדין בבני ברק, המקורב אל גפני, כפי שכבר כתבו שלושת דייני בית הדין בבני ברק: "לגופן של דברים, סבור ביה"ד כי באופן כללי גדולי ישראל שליט"א הם העומדים על גבם של שלוחים דדיהו, והם אלו שאמורים לשפוט את מעשיהם לטוב או למוטב".
בשלב הזה, חצי שנה אחרי שזומן לדין תורה, טרם התקיים הדיון בתביעה נגד גפני. גם אם יתקיים בירושלים, כמו שרוצים התובעים, קשה להאמין כי בית הדין יחייב את ח"כ גפני, ולו בגלל שמדובר באחריות עקיפה לנזק.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו