לתת תקווה גם בשעת חירום: כך תוכלו לפעול - סרוגים

לתת תקווה גם בשעת חירום: כך תוכלו לפעול

ביום עיון שקיים המרכז האקדמי לב בירושלים בנושא בריאות והיערכות למצבי חירום הוצגו פיתוחים כגון מערכת תרגום חדשה שנותנת מענה לאנשים חירשים וכבדי שמיעה, שאף זכתה בפרסים

author-image
לתת תקווה גם בשעת חירום: כך תוכלו לפעול
  (קרדיט צילום: מיכאל ארנבורג)

בבית חינוך עיוורים בירושלים קיים השבוע המרכז האקדמי לב בירושלים יום עיון בנושא בריאות והיערכות למצבי חירום בחברה רב תרבותית בהשתתפות ד"ר אברהם אלפרט – רופא בכיר במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים שערי צדק, וד"ר חיה רז- ראש החוג לסיעוד במרכז האקדמי לב, לצד מרצים בכירים נוספים. ד"ר אלפרט הציג את משלחות הסיוע הצה"ליות שבהן השתתף באסונות הטבע שהתקיימו בחמש השנים האחרונות בפיליפינים ובנפאל, ובנוסף שיתף את הקהל בהיערכות ואתגרים מתרגיל של האיחוד האירופי שנערך לאחרונה ברומניה בהשתתפות משלחת מישראל, כשצוות המשלחת הישראלי הקים בית חולים שדה שזכה לשבחים רבים ממדינות שונות.

רכזת התוכנית להנגשת רפואת חירום לאנשים חירשים וכבדי שמיעה במכון לקידום החירש, לינוי יצחק, דיברה על הצורך לתת מענה בעת חירום גם לאנשים חירשים וכבדי שמיעה והציגה מערכת תרגום חדשה לאנשים חירשים וכבדי שמיעה של המכון לקידום החירש, שנותנת מענה לאנשים חרשים וכבדי שמיעה שבאים לקבל שירותי בריאות בקופות חולים ובתי חולים. מדובר במערכת של תמלול מרחוק שהגישה אליה היא באמצעות אפליקציה, ושזכתה בפרסים של מצטייני מחשוב 2016, פרס נגישות ישראל ובקול קורא של הביטוח הלאומי.

הכנס התקיים במסגרת ובתמיכת "התקווה הישראלית" מיסודם של נשיא המדינה והמועצה להשכלה גבוהה, וכן בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה. בכנס השתתפו גם ד"ר אמה אברבוך- מרכזת צמצום פערים במנהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, איאד אבו סארה – אח מומחה קליני בגריאטריה במרכז הרפואי הדסה הר הצופים, שרה שובע – אחות במעייני הישועה, בוגרת החוג לסיעוד במרכז האקדמי לב שהציגה מחקר שערכה כחלק מהשתתפותה בתוכנית המצטיינים של המרכז האקדמי לב, ד"ר אפרים לאור – ראש המרכז לחקר אסונות פתע רבי נפגעים במכון טכנולוגי חולון, שפרה גוטליב- ממונה 'תקווה ישראלית' במרכז האקדמי לב ועוד.

יוזם יום העיון, ד"ר צביקה אור מהמרכז האקדמי לב ציין כי: "יום העיון מבטא את המחויבות של המרכז האקדמי לב לשותפות הדדית וארוכת טווח בין האקדמיה לקהילה. איננו מסתפקים רק בקידום הכשירות התרבותית של הסגל והסטודנטיות, אלא מטמיעים גם כשירות מבנית, כלומר יכולת לזהות כיצד גורמים חברתיים, כלכליים, פוליטיים, מדיניות, חוקים ותקנות משפיעים על בריאות וחולי, ואף יוצרים ומנציחים פערים ואי-שוויון בבריאות. בנוסף לכך, גם היכולת להגיב על ההשפעות הללו בכל הרמות: החל ברמת הטיפול הקליני, דרך עבודה עם קהילות מוחלשות, ועד סנגור ושינוי המדיניות".

מטרת מיזם 'התקווה הישראלית' היא ליצור אקדמיה ישראלית מגוונת וכשירה תרבותית, לקדם שותפות בין הקהילות והמגזרים המרכיבים את החברה בישראל, ולבסס מנהיגות חברתית ואינטלקטואלית מגוונת וקשובה. כל זאת תוך שימור הזהות המובחנת של כל אחת מהקבוצות החברתיות המרכיבות את הפסיפס הישראלי.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו