שו"ת אזעקה וחירום: מה עושים כשיש אזעקה באמצע שמונה עשרה?

האם מותר להיכנס למקלט שיש בו נשים לא צנועות? האם להפסיק תפילת עמידה ולרוץ לחדר מוגן? האם בזמן אזעקה מותר להעיר את אשתי כשהיא נידה? הרב שלמה אבינר בשו"ת צבע אדום, אזעקה וחירום

שו"ת: מה עושים כשיש אזעקה באמצע עמידה?
  (צילום: דוד בוימוביץ'/פלאש90)

[עריכה והרחבת מקורות: הרב מרדכי ציון]

כניסה למרחב מוגן בעת אזעקה

שאלה: האם אדם חייב להיכנס למרחב מוגן בעת אזעקה?

תשובה: הדין הוא שיש להישמע להוראות פיקוד העורף משום ונשמרתם, דינא דמלכותא דינא ושכל.

[ובזמן אזעקה בירושלים, אמרו לי התלמידים בישיבתנו עטרת ירושלים: התלמידים ירדו לכניסת הישיבה, שהוא מקום יותר מוגן, אך ראש הישיבה (הרה"ג שלמה אבינר שליט"א) לא ירד. שאלתיו את הרב על כך. אמר לי: ירדתי! אך היה עמוס ולא היה מקום אז הייתי תקוע במדרגות. והרב הוסיף: כמו הסיפור עם הג"ר משה פיינשטיין והחלב… (שפעם הגרמ"פ הרים קופסת חלב, הביט עליה ושם אותה בצד בלי לקחת ממנה והרים קופסה אחרת ושפך ממנה בתוך הכוס. היום אחר כך פורסם שהגרמ"פ פסק שאסור לשתות מהסוג הראשון של חלב. שאלוהו על כך. אמר ר' משה: קופםת החלב הראשונה היתה ריקה…).]

לא יפלו טילים בעיר…

שאלה: רב אחד אמר: בעיר מסויימת לא יפלו טילים. אפשר לסמוך עליו ולא להיכנס שם למרחב מוגן?

תשובה: הדין הוא שיש להישמע להוראות פיקוד העורף. אך שאל אותו רב ישירות.

[זה מה שאמר הגר"ח קניבסקי על העיר הקודש בני ברק ע"פ הבטחת החזו"א. וראיתי שהגרח"ק גם אמר לרדת למקלט כדי להצטער עם שאר עם ישראל. עי' רש"י שמות יז יב. ובעניין הבטחת החזו"א, הגר"נ קרליץ נשאל ע"י אחד מנכדיו איך ראוי לנהוג כאשר נמצאים בשטח פתוח בבני ברק? השיב: "להיכנס למקום מוגן". כאשר נשאל האם החזו"א לא הבטיח שבבני ברק לא יפלו טילים? השיב: "ההבטחה ניתנה ובאזני שמעתי אותה ממנו ואולם מחובת ההשתדלות אין להימנע ויש לשמור על כללי הזהירות".]

לסייע לזקנים בשעת אזעקה

שאלה: האם יש חובה להזדרז למקלט בזמן אזעקה או להתעכב עם זקן ולהגיע אחר כך?

תשובה: בודאי לעזור לזקן. חסד הוא לפי הצורך ולפי היכולת.

[וכן אמר הגר"ע יוסף בזמנו של מבצע עמוד ענן, כאשר מטחי טילים נורו לעבר ישראל אמר הגר"ע בשיעורו הקבוע במוצאי שבת: "יש לי רק בקשה. הצעירים הזריזים שומעים אזעקה, תיכף בורחים למקלט. אבל יש זקנים, זקנות, יש נכים, מסכנים. לא יכולים לזוז. כל אחד לא יאמר 'שלום עלייך נפשי'. ישים לב, יש שכן זקן, מסכן, שלא יודע לזוז – יציל אותו! ייקח אותו, ישים אותו במקלט. ייקח אותו לאט-לאט, כפי ערכו. ואהבת לרעך כמוך, זה עיקר חשיבותם של עם ישראל, כמה אהובים וכמה ברורים", אמר ובירך, "הקדוש ברוך הוא ישמור אותם ויציל אותם, נשמע עליהם בשורות טובות, ישועות ונחמות" (דברי הגר"ע יוסף פורסמו ע"י נכדו הרב יעקב ששון).

ויש להוסיף מה שכתוב בשו"ת אבני דרך (ט, יז) שמי שמת בעת ריצתו בשעת האזעקה מחמת נפילה במדרגות וכדומה, הוא נחשב כנהרג על קידוש השם, ויש לומר עליו ד' יקום דמו, כי הרי כל שאירע כתוצאה מהמלחמה ובריחה מהמחבלים ימ"ש. והוסיף שם הגר"א נבנצל: "ודאי יקום הבורא מאלה שגרמו לאזעקה".

יחוד במקלט בזמן אזעקה

שאלה: אם אני נכנס למקלט ובאה אשה, יש איסור יחוד?

תשובה: אין יחוד, כי כל רגע עלול להיכנס אדם. קצשו"ע קנב ה.

מקלט עם נשים לבושות בחוסר צניעות

שאלה: אחד ששמע אזעקה, רץ למקלט ורואה שבמקלט יש בחורות ונשים רבות הלבושות בחוסר צניעות, והמקלט קטן ואין עצה כיצד להימלט מלהביט באותן נשים, האם אפשר לומר שכיוון שכתוב "וראה בך ערוות דבר ושב מאחריך" (דברים כג, טו) וממילא אם המקלט מגן בכי האי גוונא, ורואי שלא להיכנס, או שמא אף אסור לו בכלל להיכנס?

תשובה: כך נשאל הגר"ח קניבסקי והשיב שיש להיכנס כי "אונס רחמנא פטריה ופיקוח נפש דוחה הכל", ואמר שיסגור עיניו (פותח את ידך לרב אהרן יהושי פסין עמ' תרב-תרג. ומביא סמך לזה משו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סי' נו: "…וכן אם צריך לרפואה להיות אצל הים נמי אם סובר שלא יבוא לידי הרהור מותר להיות שם אם אינו מוצא מקום ושעות שאין שם נשים", והגר"ח קניבסקי הסכים).

להעיר את אשתו נדה בעת אזעקה

שאלה: מה לעשות אם אשתו בעת נדה ישנה ואינו שומעת את האזעקה, כגון שיש לה אטמי אוזניים?

תשובה: חייב לעורר אותה ועדיף לעשות על ידי מכה קטנה עם חפץ או נגיעה בלא מגע ישיר. ואם לא ניתן, ודאי לגעת בה כי פיקוח נפש דוחה את הכל (וכן בשו"ת אבני דרך ט, קיז).

 אזעקה בלילה כשלובש פיג'מה

שאלה: מה אדם עושה אם יש אזעקה בלילה והוא בפיג'מה?

תשובה: ללבוש מהר על זה בגדים כדי להיראות הגון ולרוץ למקלט. והכי טוב הוא לישון בבגדים (אפשר גם להכין חלוק צנוע להתלבש בו מהר).

תהילים במקלט באמצע הלילה בלי נטילת ידיים

שאלה: אם יש אזעקה באמצע הלילה והעיר אדם, האם הוא יכול לומר תהילים במקלט בלי נטילת ידיים?

תשובה: כן. וינקה על ידי שפשוף בשטח קשה.

[וכדומה, בשו"ת סופה במדבר בענייני העורף במלחמת המפרץ לרב יונה מצגר סי' כו, מודפס בסוף שו"ת מים ההלכה ח"ג, מובא שיש לו לנקות את הידיים ע"י שפשוף בקיר או בבגד ולברך ברכת התורה ולומר תהילים.]

אזעקה באמצע שמונה עשרה

שאלה: מה יעשה אדם שבאמצע שמונה עשרה שומע אזעקה?

תשובה: בוודאי שהוא ירוץ למקלט, בגלל שתי סיבות:

א. זה פיקוח נפש.

ב. לזוז באמצע שמונה עשרה בלי לדבר אינו נקרא הפסקה. למשל, אם אדם מתפלל שמונה עשרה וילד מרעיש ומבלבל אותו מתפילתו, הוא יכול לעבור למקום אחר. או אם אדם מתפלל בעל פה ופתאום רואה באמצע התפילה שהוא לא זוכר יעלה ויבא בעל פה, מותר לו ללכת ולקחת סידור. דיבור מהווה הפסקה אבל הליכה לצורך, אינה בעיה.

לכן, אם אדם באמצע שמונה עשרה ושומע אזעקה, ילך למקלט בלי לדבר ויכול להמשיך שם מהמקום בו היה בתפילה (מ"ב קד סק"ב. עיין פסקי תשובות שם ושו"ת באר משה ג יג. וכן פסק הגרי"ש אלישיב. וישמע משה ב שעד. נס להתנוסס בסוף שו"ת הגר"י זילברשטיין במלחמת המפרץ סי' לט. עיין שו"ת סופה במדבר סי' כב. שו"ת שאילת שלמה א נג-נד. פסקי שלמה א 63. וכן באמצע שמונה עשרה – – שו"ת מחקרי ארץ לרב רזיאל הכהן יהונתן ג, ד).

שאלה: אחרי שהתחילו להשתמש בכיפת ברזל, הרב הראשי האשכנזי של אשדוד, הרב יוסף שיינין, התראיין ברדיו בעניין ואמר: "בהלכה נפסק שאם נחש כרוך על עקביו של אדם המתפלל שמונה עשרה, לא יזוז ממקומו. אבל אם עקרב כרוך על עקביו – יברח, כי עקרב נושך אך נחש לא נושך אם לא פוגעים בו. ולדעתי, כיפת ברזל הופכת את הסכנה לדרגת נחש ולא לעקרב, ולכן היום, אם אדם מתפלל שמונה עשרה ויש אזעקה – הוא חייב להמשיך להתפלל". והוא הדגיש כי לפני שלוש שנים, טרם ימי כיפת ברזל, "הוריתי לקום ולרוץ למקום מוגן". והוסיף כי "אדם שלא עומד בשמונה עשרה, חייב בוודאי לרוץ למקום מוגן, משום ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. אך כשמדובר באמצע שמונה עשרה, יש לנו בהלכה שתי הדוגמאות, ואני חושב שהיום אנחנו בבחינת נחש, אחרי שהוכח שכיפת ברזל באמת מגינה מאוד". מה דעת הרב בעניין כעת?

תשובה: כיפת הברזל אינה מאה אחוז. וגם אדם לא יכול להתפלל בכוונה באזעקה. אפילו אם ילד עושה רעש, קשה לאדם להתרכז וצריך להוציאו. וק"ו כאן.

[אמנם יש "בני עליה" שלא מפסיקים בתפילה בזמן אזעקה ע"פ דברי הג"ר אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים (פסחים ס"ק לב) שכיון שעל פי רוב אין הנחש ממית כמבואר בראשונים, ממילא הוי כלא שכיח הזיקא ובלא שכיח הזיקא שלוחי מצוה אינם ניזוקין. ולכן אל יפסיק בתפלתו, משא"כ בענין הריגת הנחש בשבת דלא מיירי בעוסק בממצוה בזה קייל דאין הולכין אחר הרוב. ולכן בעת אזעקה בשעת התפילה מסתמא היה רוב שלא ינזקו וכשיש רוב אין מפסיקין כמו בנחש כרוך על עקבו (נס להתנוסס בסוף שו"ת הגר"י זילברשטיין במלחמת המפרץ סי' מ). ועיין דיון ארוך בעלון וישמע משה (פרשת מטות תשע"ד – גליון כז) שיש מחלוקת גדולי ישראל אם חייבים להפסיק באמצע שמונה עשרה בעת אזעקה, ומו"ר הרה"ג שלמה אבינר הורה שיש לציית להוראות פיקוד העורף שיש להיכנס לחדר מוגן.]

אזעקה באמצע ברכת כהנים

שאלה: מה לעשות עם יש אזעקה באמצע ברכת כהנים?

תשובה: יש להפסיק וללכת למקלט, ולהמשיך במקום שהפסיקו כשחוזרים (שו"ת אבני דרך ט, יז). ואם אפשר יש להמשיך במקלט (הגר"א נבנצל שם. ובשו"ת בירורי חיים ח"ה סי' מד, הג"ר חיים שלום הלוי סגל פוסק שיש לכהנים לסיים ברכת כהנים מבלי שהש"ץ מקריא לפניהם).

לצאת בשעת קריאת התורה

שאלה: אם יש אזעקה באמצע קריאת התורה, האם לצאת באמצע הקריאה עם ספר תורה פתוח?

תשובה: כן. אין בזה זלזול כי זה מפני הסכנה.

[וכן נשאל הגר"ע יוסף על ידי אחד מרבני העיר אופקים בדרום הארץ בזמן מלחמת עמוד ענן, לגבי יציאה בשעת קריאת התורה לקול האזעקה:בשבת החלה התקפת טילים לעבר ישובי הדרום, בשעת קריאת התורה. כאשר נשמעת אזעקה האם חובה לצאת למקום מוגן, אף על פי שספר התורה פתוח? וכן בזמן לימוד בכולל באמצע הסדר או באמצע שיעור תורה לרבים, האם חייבים להפסיק ללמוד ולרוץ, או שזכות לימוד התורה והשהות בבית המדרש יכולה להגן על הכלל? ועל כך השיב הגר"ע: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם נאמר, ובעתות כאלה סוגרים את ספר התורה וספרי הקודש, והולכים למקום מוגן, שאנוס רחמנא פטריה, וחכו כמעט רגע עד יעבור זעם, חזקו ואמצו" (דברי הגר"ע יוסף פורסמו ע"י נכדו הרב יעקב ששון. עיין ס' נס להתנוסס בסוף שו"ת הגר"י זילברשטיין במלחמת המפרץ סי' לט).

ובשו"ת אבני דרך (ט, כב) כתב שבעת אזעקה מותר לרב להדריך את קהילתו מה לעשות, וראוי שיכסו את הס"ת בטלית ויצאו עמה למרחב המוגן, וישתדלו שהס"ת יצא כשיש עוד מניין אנשים בבית הכנסת (אך אין להמתין שהס"ת יצא ראשון וילוו אותו כיוון דהוי סכנת נפשות). ואם יש אזעקה באמצע הברכה, מובאת שם תשובת הגר"י ליברמן, מח"ס שו"ת משנת יוסף: "התחיל העולה ברכו, יענו אחריו וילכו למקלט, באמצע ברכתו יאמר בשכמל"ו, וכשיחזרו יברך שנית, באמצע הקריאה אם קראו ג' פסוקים יפסיקו, וכשיחזרו ימשיכו הקריאה ויברך הברכה שלאחריה".

עיין שו"ת סופה במדבר סי' כ, שאפשר לטלטל את ספר התורה למקלט ולהמשיך לקרוא שם (כמובן בשבת בתנאי שיש עירוב).

ולגבי אזעקה בזמן קריאת המגילה, עיין נס להתנוסס סי' מב ושו"ת סופה במדבר סי' כז-כח, אם אפשר יש להפסיק וללכת למקלט בשקט ולהמשיך הקריאה שם, אם לא לחזור ולהמשיך איפה שהפסיקו בלי ברכה)].

אזעקה אחר נטילת ידים קודם הבציעה

שאלה: מה הדין אם יש אזעקה אחר נטילת ידים קודם הבציעה?

תשובה: בשו"ת אבני דרך (ט, כג) כתב: קיימת חובה בעת אזעקה ללכת לממ"ד אף שהדבר יצור הפסקה בין הנטילה לברכת המוציא. אם שהה מספר דקות קטן ולא הסיח דעתו, אין צריך ליטול שוב. והמחמיר ליטול ידיו שוב יעשה זאת בלא ברכה.

מי שנאלץ לצאת מביתו מחמת אזעקה בשעת סעודה

שאלה: מי שאוכל סעודה בביתו, שומע אזעקה ונכנס למקלט הנמצא סמוך לבנין בו הוא מתגורר. כשהוא חוזר לביתו, האם הוא צריך לברך שנית על מה שאוכל או לא?

תשובה: כן. זה הפסק.

[אמנם סיפר הרב יעקב ששון, נכדו של הגר"ע יוסף: "ובאותה עת פניתי עם השאלה לסבי מרן זיע"א, והוא השיב לי על כך שלהלכה יש להורות שכשיחזור למקומו הראשון אינו חייב לחזור ולברך שנית. וטעמו בזה, לפי שדומה הדבר למה שכתב רבינו הריטב"א בחידושיו למסכת סוכה (מה:), וזו לשונו: 'וכיוצא בזה לענין ברכת הנהנין, כשעמד בתוך הסעודה על דעת לחזור לאלתר (לחזור מיד), שאינו טעון ברכה לאחריו ולא לפניו, ולקביעותו חזר'. ומבואר אם כן בדבר הריטב"א, שאף שאנו אומרים שכל יציאה ממקום הסעודה נחשבת כסיום הסעודה, זהו דוקא כשיוצא סתם ואינו חושב לחזור שוב למקום האכילה, אבל אם יוצא לזמן מועט, ובדעתו לחזור לסעודה, היציאה אינה נחשבת לו לסיום סעודה, וממילא הברכה הראשונה שבירך בתחילת האכילה עדיין פוטרת אותו מלברך. ומכאן מבואר, אדם שהיה מוכרח לצאת ממקום האכילה ולרדת למקלט מפני אימת הטילים, הואיל ובדעתו לחזור מיד להמשיך באכילתו, ובפרט שאינו יוצא בכלל לרצונו, כשיחזור למקומו אינו צריך לחזור לברך על מה שאוכל. ועיין נס להתנוסס בסוף שו"ת הגר"י זילברשטיין במלחמת המפרץ סי' לה על מי שבלבל בסדר הברכות בברכת המזון בזמן אזעקה.]

כיבוי נרות השבת בהשמע האזעקה שמא יפלו מהמדף ותפרוץ דליקה

שאלה: האם יש לכבות נרות השבת בהשמע האזעקה שמא יפלו מהמדף ותפרוץ דליקה?

תשובה: לא. אין צורך. זה סיכון אפסי.

[וכדומה, עיין שו"ת סופה במדבר סי' י, שאסור לכבות את נרות השבת, אלא יש להיערך לפני כניסת השבת שלא להגיע לידי סכנת דליקה בשבת].

כניסת כהן לאוהל המת בשעה שיש אזעקה

שאלה: כהן שבא להשתטח על קבר צדיק ופתאום נשמעה אזעקה, האם מותר לו להכינס לתוך אוהל הציון כדי להגן על עצמו?

[זו שאלת הג"ר גמליאל רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, והוא סיפר לי שזה קרה לו כשהשתטח על קברו של האדמו"ר רבי דוד משה מקרעטשניף ברחובות.]

תשובה: ודאי מותר. הרי פיקוח נפש דוחה הכל (וכן הג"ר משה בראנסדארפער בספר היכל הוראה ג, קיט. וכן בספר גם אני אודך – תשובות של רבי משה שמואל דיין ב, כה).

אזעקה באמצע חופה

שאלה: מה לעשות אם יש אזעקה באמצע חופה?

תשובה: עלולות להתעורר שאלות הלכתיות מורכבות, ולכן יש גם לאשכנזים לעשות חופה באולם (וכן בשו"ת אבני דרך ט, קנה. וכן הגר"א שליזנגר, מח"ס שואלין ודורשין, מובא שם. ועי' שם מה לעשות במקרה שיש אזעקה באמצע החופה והחופה תחת כיפת השמים).

[עיין בשו"ת אגרות משה (אה"ע א צג), הגרמ"פ פסק שגם אם עושים את החופה שלא תחת כיפת השמים (ואפילו בבית הכנסת), צריך הרב ללכת לערוך את החופה, כדי שתהיה כדת וכדין, ומסביר "כי לעשות החופה תחת השמים הוא רק שנהגו לסימן ברכה ואין זה תקנת חכמים וגם לא מנהג מצד איזה דין וחשש איסור או ענין מצוה וכו' ומאי שנא סימן ברכה זה מהסימן ברכה שכתב הרמ"א בסי' ס"ד סעיף ג' וגם המחבר ביו"ד סי' קע"ט שלא לישא אלא בתחלת החדש, שכמעט רוב העולם אין נזהרין בזה רק יחידים ולכן ח"ו להחשיבם לעבריינים ורשאים לילך לחופה כזו אף בלא שום חשש הפסד".

וכן הסביר הגרי"ד סולוביצ'יק שאין לנו טקסים כמו הקתולים, אלא כל מנהג הוא קיום דאורייתא או דרבנן, או חשש לאיזו דעה בגמרא או בפוסקים, ואמר שזקנו הגר"ח מבריסק לא הקפיד על חופה תחת כיפת הרקיע, ושחתונת דודו הגרי"ז התקיימה שלא תחת כיפת השמים. ופעם שאל אחד להגריד"ס על כך, עד כמה מחוייבים לדקדק בזה שתהיה החופה תחת כיפת הרקיע, וענה לו, מה אתה חושב, שאין הקב"ה מקשיב לתפילת ולברכות הנאמרות תוך הבית ורק לברכות הנאמרות תחת הרקיע בלי גג המפסיק (נפש הרב עמ' צה בהערה. מפניני הרב עמ' ריח-רכ, עיי"ש).

וכדומה, בשו"ת משנה שכיר להג"ר ישכר שלמה טייכטל (אה"ע סי' ב) שמה שכתבו הראשונים לישא אשה במילוי הלבנה, לא אמרו שיש לנהוג כן, אלא אשמעינן שאין למחות ביד הנוהגים כן משום מעונן ומנחש.]

תשלום לנהג מונית על החניה בשעת אזעקה

שאלה: נסע במונית, ונשמעה אזעקה, והנהג עצר כפי הוראות פיקוד העורף, אולם המונה המשיך לפעול, האם חייב הנוסע לשלם עבור זה?

תשובה: לא. הנהג הוא שהפסיד לעצמו. בכלל אסור להשאיר מנוע דלוק ולצאת.

[והשיב הג"ר יצחק זילברשטיין שאם הנוסע הודיע לנהג בשעת האזעקה, שהוא משחרר אותו מהמשך הנסיעה, פטור מלשלם על הזמן שמתחילת העצירה. למרות ששכרו לנסיעה ארוכה. והדבר דומה לשוכר פועל להשקות שדה, ופסק הנהר בחצי היום, והפועל יודע שכך דרכו של הנהר, שהפועל מפסיד. וכמבואר בשולחן ערוך (חו"מ שלד, שכא).

אם הנוסע לא ביטל את המשך הנסיעה והנהג נשאר לידו, יש מקום לחייב את הנוסע בחלק מהתשלום, מאחר ונהנה מכך שהמונית היתה מזומנת לידו להמשך הדרך לאחר ההרגעה. ובפרט בשעת סכנה שמא יצטרך לה לעזרה. ואנשים מוכנים לשלם קצת עבור ה"פת בסלו". וכל שכן כשנוסע נשאר לשבת במונית, ומצא בה מחסה. ונראה ש"שכר מונה" ממש, לא מגיע לנהג, מכיון שבין כך ובין כך לא יכול להשתכר בשעה זו, שכולם ספונים בחדריהם. אך יש להתפשר על שכר ההמתנה.

ומעשה באשה שהזמינה תופרת מעיר אחרת לביתה, והבטיחה לה בנוסף לשכרה גם דמי מסיעה במונית הלוך ושוב. ובשובה נשמעה אזעקה והתופרת נשארה במונית ושילמה לנהג סכום גבוה עבור ההמתנה. התעוררה שאלה האם על בעלת הבית לשלם גם סכום זה? והשיב הגר"י זילברשטיין, שנראה שאם התופרת שילמה לנהג כאמור לעיל, הדעת נוטה שבעלת הבית תשא גם בהוצאה זו, שהרי היה עליה לדעת שבימים אלו דבר זה עלול לקרות (נס להתנוסס בסוף שו"ת הגר"י זילברשטיין במלחמת המפרץ סי' נח). וגם מובא בעלון וישמע משה – פרשת מטות תשע"ד – גליון כז). וכן בשו"ת אבני דרך (ט, קסה)].

מצוות בזמן אזעקה

יש להוסיף מה שאמר הג"ר יצחק זילברשטיין שבעת האזעקה אפשר לקיים חמש מצוות דאורייתא (פורסמו בעיתון "יתד נאמן" – ט תמוז תשע"ד. ומובא בעלון וישמע משה – פרשת מטות תשע"ד – גליון כז):

א. להכניס בלבו שהכל מאתו יתברך שמו, ולכל כדור יש כתובת ויבטח רק בשם, ומקיים בזה מצווה דאורייתא. כמו שכתוב בשערי תשובה לרבינו יונה (שער ג אות לב) שאם אדם יראה צרה קרובה, תהיה ישועת ד' בליבו ויבטח עליה כמו שנכתב בנביאים ובספר התהילים.

ב. ברגעי האזעקה יש לומר פרק תהלים, ולהתפלל שהטיל לא יפגע באף יהודי, ויצליחו ליירט אותו. בתפילה זו, הוא מקיים מצוות עשה דאורייתא שיש מצווה על אדם הנמצא בעת צרה להתפלל להקב"ה שיושיעו מהצרה (השות הרמב"ן לספר המצוות מצוה ה).

ג. ברגעים אלה, יש גם להרהר בתשובה. כמ"ש הרמב"ם מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור, ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן. וזה הוא שיגרום להסיר את הצרה מעליהן (רמב"ם, הלכות תעניות א א-ג).

ד. לאחר שהטיל יורט או שנפל בשטח פתוח ולא הזיק כלום, יש עוד מצות עשה, והיא, להודות לקב"ה על חסדיו המרובים. כמ"ש בשאילתות (וישלח שאילתא כו) "דמחייבין בית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחיש להו ניסא". וכתב הנצי"ב בפירושו העמק שאלה שהוא מצוות עשה דאורייתא.

והוסיף הגר"י זילברשטיין: "שהפסוק (תהלים לה יח) 'אודך בקהל רב, בעם עצום אהללך' – בגימטריא תשע"ד".

ה. לפתוח את הדלת לאלה שמחפשים מחסה. אם אדם נקלע לאזעקה בהיותו ברחוב במקומות של פחד, והוא מחפש מחסה בתוך מבנה, ופותחים לו את הדלת, מקיימים בכך עוד מצווה של לא תעמוד על דם רעך וגם מצוות הכנסת אורחים.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
הצעה מועילה וחשובה מאד
בהחלט | 13-11-2018 18:38
ממולץ להפעיל את המוח שהקבה נתן לנו. מי שאין לא כזה, או מתקשה לתפעלו יכול להשאר מחוץ למרחב מוגן. בטבע זה ידוע בתור הברירה הטבעית.
2
צריך להשמע להוראות פיקוד העורף
בס"ד | 13-11-2018 18:58
ובוודאי שלא צריך להשמע לרבנים בנושאים שאינם מתחום ממומחיותם. אין שום צורך במראי מקום.
3
אני נדהם מהשאלות המיותרות האלה
נ. | 14-11-2018 9:30
תפעילו את השכל הישר שלכם! את כל התשובות שהרב ענה כבר ניחשתי לפני. כל אדם בר דעת גם היה עונה תשובות כאלה.
4
במדור הבא: איך לנהוג כשחם ומרגישים צמא.
חיים וייס | 14-11-2018 20:06
תשובה : יש לשתות מים. תשובת אבינר: 200 מילים ומראי מקום עד שמגיעים למסקנה כי יש לשתות מים.