כיצד חיים במציאות שדורשת לפעמים לשקר?

כיצד חיים במציאות שדורשת לפעמים לשקר, למשל כ"שמותר לשנות מפני השלום", תוך רצון לחיות באמת, "לעבדך באמת" ללא זיוף , עם קשר עמוק בין המעשים ללבבות, להתחנך לאמת מוחלטת?

כיצד חיים במציאות שדורשת לפעמים לשקר?
  (צילום: שאטרסטוק)

שבת פרשת תולדות מהווה את המקום הנכון להעלות את מידת האמת. יעקב המוזכר בתפילה "תיתן אמת ליעקב" (ע"פ פסוק במיכה) הוא יעקב שאומר ליצחק "אנוכי עשיו בכורך"?! הוא יעקב שחמש פעמים, כך נראה לפי פשוטו של מקרא, מרמה את אביו?? זו האמת?

וכך הקשה האברבנאל על מכירת הבכורה:

"אם היה יעקב תם וישר איך מלאו לבו לומר לאחיו הגדול ממנו שימכור את בכורתו בנזיד עדשים? ואין ראוי לאיש ירא א-להים וסר מרע שיתן עינו במה שאינו שלו, כל שכן שיונה אותו בדברים לקנות ממנו את בכורתו במחיר בזוי כמו שהוא (עשה,) נזיד עדשים. ואם היה עשו איש סכל, היה ראוי שיעקב יהיה איש אוהב משפט ולא יונה אותו. כי עם היות שנודה שבזמן ההוא לא היה הבכור נוטל פי שנים בנכסי אביו, כי הוא דבר חדשתו התורה הא-להית כדברי הרמב"ן, אין ספק שלבכור היה מעלת כבוד שהצעיר יכבדוהו, ולמה שאל מאחיו שימיר כבודו בלא הועיל?! וגם שנאמר שלא היה המחיר נזיד עדשים אלא כסף וזהב עדין יקשה הסדר והגלגול שנתגלגל בו הדבר שהיה כבא עשו מן השדה והוא עיף ושואל ממנו לאכול, ואז, בראותו שהיה עיף ויגע ברעב ובצמא, ישאל ממנו: מכרה כיום את בכורתך לי…" ( ד"ה:"השאלה הי"א").

יש מחלוקת במדרש ובפרשנים (שתי זוויות מבט עם דגשים שונים) על השאלות שעלו על התנהגותו של יעקב:

יעקב לא שיקר – וזאת עפ"י שתי תשובות אפשריות:

1. יעקב מקיים את מצוות רבקה אמו. ורבקה פועלת בצו הקדוש ברוך הוא ( הרב ויטמן הרחיב על כך).

עוד בעת הריונה, מספרת לנו התורה שרבקה הולכת לדרוש את ה':

"וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה': וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גיים גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר". אומר לה ה': "ורב יעבוד צעיר", משפט שאותו שומרת רבקה עוד שנים רבות בליבה ומבינה רבקה שעליה לפעול. בכך רבקה פועלת על מנת לקיים את החלטת הקדוש ברוך הוא וקביעתו "ורב יעבוד צעיר".

2. ניתן לקרוא את הפסוקים עפי המדרש (בראשית רבה) : "אנכי עשו בכורך: א"ר לוי אנכי עתיד לקבל עשרת הדברות אבל עשו בכורך…"… ר' לוי מוצא הדרך לסנגר על יעקב. הוא לא שיקר. וכך ר' יוחנן על הפסוק: " בא אחיך במרמה " הסביר, ' בא בחכמת תורתו'. באותו כוון הלך רש"י. על הפסוק "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" כתב רש"י:

"יודע ציד – לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו: אבא, היאך מעשרין את המלח ואת התבן? כסבור אביו שהוא מדקדק במצות"

"תם – אינו בקי בכל אלה, אלא כלבו כן פיו. מי שאינו חריף לרמות קרוי תם" .

אפשרות שניה:

אחרי ההנחה שיעקב איש תם ועושה מצוות אמו (ומצוות הקב"ה שציווה את אמו…) יש דעות המדגישות כיוונים אחרים:

המדרש: "כשמוע עשו את דברי אביו, א"ר חנינא כל מי שהוא אומר שהקב"ה וותרן הוא יתוותרון בני מעוהי, אלא מאריך אפיה וגבי דיליה, זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו דכתיב כשמוע עשו את דברי אביו ויזעק זעקה והיכן נפרע לו בשושן הבירה שנאמר (אסתר ד) ויזעק זעקה גדולה ומרה עד מאד" (בראשית רבה)

רבי חנינא מבין שעם ישראל "שילם" על זעקתו של עשיו בימי מרדכי ואסתר. וזעקתו של עשו נשמעה.

וכך נחמה מפרטת את המחיר ששילם יעקב על מעשיו:

"מקורות חיי יעקב ומאשר אונה לו נלמד כי כל ימיו היו בצער ויסורין. כמידה כנגד מידה רימו אותו בניו לגבי מה שארע ליוסף בנו, לבן רימה אותו פעם אחר פעם, ואף לאה אשתו רימתה אותו בהתחזותה לרחל, והמדרש שם בפי יעקב ולאה את דו השיח הבא: יעקב: "בת הרמאי! למה רימת אותי?" לאה: "ואתה למה רימית את אביך… ואתה אומר למה רימיתני ואביך לא אמר עליך בא אחיך במרמה?"

נמצאנו למדים, שלצד הכיוון שראינו בחז"ל כשרש"י מאמץ אותן, שעשו נתפס כמי שמרמה את אביו "כי ציד בפיו", לעומת יעקב שנקרא תם, יש דעות בחז"ל שמבקשות להדגיש, שגם כשהוא חייב היה לעשות זאת ולומר כך, זעקתו של עשו נשמעה.

ננסה להציע שלושה כיוונים בתורת החסידות בהתייחסות לשקר ואמת.

כידוע לכולנו, הרבי מקוצק היה איש האמת האולטימטיבי. ננתח לרגע, את מה שהביא אוריין בספר "סנה בוער בקוצק". (הקטע מעט ארוך, אך הוא נפלא…)

"דומיית קשב השתררה בבית המדרש. בחלל נשמע רחשם-לחשם של הנרות הדולקים. מבחוץ נשמעות יללות הרוחות השורקות בחשכת הליל. הרבי נותן את עיניו פעם בגביע של "קידוש" ופעם בנרות שבת. ניכר בו כי מאבק סוער מתחולל בקרבו פנימה, המאבק בין הרום של האין סוף לבין תהום המציאות. ניכר, כי מבטו תועה במרחקים ומחשבותיו דואות בעולמות אחרים. כאילו בליל שבת זה הגיחו מקבריהן והתפרצו לבית מדרשה של קוצק כל נשמות המעונים, מאז עשרה הרוגי מלכות ועד אחרון מקדשי השם; כאילו ירדו מכל המזבחות קדושי ישראל מכל הדורות ומכל הגלויות. רבי מנדל, כאילו שומע את צעדתם של העולים על המוקדות בכל ארצות גזירה; כאילו שומע את זעקת "שמע ישראל", שפרצה מפיהם של העולים על העקדות בטולדו ובקורדובו, את זמרת "עלינו לשבח" של הצועדים לקראת המוות בוורמיזה ובשפייר. את הזעקה "כי עליך הורגנו כל היום", שבקעה מבתי המטבחיים של נמירוב וטולטשין. כל העדה הגדולה כאילו מרימה עתה באזני רבי מנדל צווחה גדולה ומרה – מדוע?

הרבי שולח את ידו השמאלית אל הכוס המלאה יין ומעמידה על כף ידו הימנית. היד רועדת – בבואה קטנה מהרעדה שבלב.

לפתע החזיר רבי מנדל את הכוס על השולחן. הלמות הלבבות של החסידים גוברת. הרבי תפוס בשרעפיו, עוצם את עיניו וכך, בעמדו בעיניים עצומות, התפרצה התוגה שהייתה עצורה בלבו ומפיו נפלטה גערה: משפט אני דורש! צדק אני תובע! האם עוד לא די? כמה גלי דמעות כבר ניקוו, כמה דם יהודי כבר נשפך בגלל שלוש הדמעות שהוזיל עשיו אחרי שיעקב הוציא ממנו את הברכות!

החסידים שהקיפו את השולחן נבהלו מעצמת גערתו של הרבי. הלבבות נסערו והברכיים מטו ליפול.

הרבי פקח את עיניו, מרים גבותיו ומסתכל סביבו, מתבונן בפניהם של החסידים ורואה כיצד הם רועדים מאימה, אותם התלמידים עליהן נשען – כיצד הם נבהלים ונרתעים מכל מלה היוצאת מפיו. סערת רוחו הגיעה לשיאה, והוא נוהם בחימה:

מה הפחד? חנפנים אתם, שקרנים, לכו לכל הרוחות, עזבוני לנפשי!…

פניו של רבי מרדכי יוסף מחווירים כסיד וזעקה פורצת מפיו: – לא! ישראל עם קדושים הם, כל המוציא לעז על ישראל ילך ויחפש לעצמו מלאכים. הרבי התעלה לדרגת שרף ושרפים יש לריבונו של עולם די בשמים. לנו דרושים אנשים שידריכו עדה… "

זה סיפור מדהים!! ננסה לחשוב מה כתוב כאן. הרבי מקוצק, מי שתובע אמת מכולם!! מעצמו, מחסידיו!! משהו מוחלט, ללא פשרות, מסכים עם הקב"ה , שעל הזעקה של עשו על אמירתו של יעקב צריך לשלם!!! הוא רוצה אמת. והבכי של עשו, על דמעותיו עם ישראל צריך לשלם בדמעות!!! אבל, אומר הרבי מקוצק ו'דורש' מהקב"ה גם אמת… גם לתשלום של חוסר אמת של יעקב יש גבול!! גם זה צריך להיות באופן מדויק ואמתי!!!

הרבי מקוצק איש האמת המוחלטת, מבקש להיות נוקב עם כולם!!!

תלמידו של הרבי מקוצק רבי מרדכי יוסף (מי השילוח) לא מוכן לסוג זה של חיים גם אם יש בהם אמת מוחלטת. זה מתאים לשרפים ומלאכים!!! לא בעולם הזה. אנחנו בני אדם, קרוצי חומר, ויש אמת גדולה מהאמת המקומית. עם ישראל עם קדושים…(ככה זה כשאוהבים) אנחנו , אומר הרבי, "מי השילוח", צריכים איש, אדם, שינהיג אנשים. עם מציאות מורכבת וכו' וכו'.

ב"שפת אמת" ניתן למצוא אולי דרך שלישית ליחס הנכון לשקר.

כיצד חיים במציאות שדורשת לפעמים לשקר, למשל כ"שמותר לשנות מפני השלום", תוך רצון לחיות באמת, "לעבדך באמת" ללא זיוף , עם קשר עמוק בין המעשים ללבבות, להתחנך לאמת מוחלטת???

"חז"ל דרשו הפסוק הצילה נפשי משפת שקר על יעקב אע"ה בעת שהוצרך לומר אנכי עשו בכורך. כי שקר אין לו רגלים. רק ב"א המשקרים ע"י שדבוקים בשקר. נותנין כח וקיום. להשקר בעולם. כמ"ש שמאבדין העולם כו'. אבל הצדיק שדבוק באמת. אף שנצרך להשתמש לפעמים גם בהשקר כמ"ש מותר לשנות מפני דרכי שלום. שמי שמכוין להאמת ואינו מדבק עצמו בהשקר יוכל עוד עי"ז לבטל השקר. כי עוה"ז נק' עלמא דשיקרא ולכן נצרך לפעמים לתקן העולם ע"י השקר עצמו. רק שצריך לזה סייעתא דשמיא שלא להתדבק הרצון בהשקר ח"ו. וז"ש הצילה נפשי דיקא שלא להתדבק בשפת שקר שמוציא מפיו כנ"ל. וי"ל בזה סוף הפסוק שכנתי עם אהלי קדר כו' אדבר המה למלחמה כנ"ל]:"

ה"שפת אמת" נפלא. כן! "מותר לשנות משום דרכי שלום". אבל, כותב ה"שפת אמת", תדאג גם כשאתה נאלץ לעשות זאת, תעבוד על כך שזה לא יגע בך, בתוכך, אתה מודע לגמרי, מה היא אמת ומהו שקר. "הצילה נפשי שלא להתדבק בשפת שקר".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
כולם משקרים
נפלאות השכחה | 11-11-2018 5:45
כולם משקרים כל הזמן. זו כמובן תחת ההנחה שאמירת דברים שאינם נכונים הינה שקר. (וזה לא תמיד המקרה) כל אחד פה, פותח העינים בבוקר ומשקר לעצמו, (איך אני נראה, כמה שוקל, והאם זה ששטפתי ידים) כוס קפה ומשקר לסביבתו, (עסוק, עיף, אולי מחר) עבודה, פרנסה, לא ניתן בלי סילוף הגזמה וקבירת ערכים עד שהשעון יראה חמש. כשלמדנו לדבר, למדנו לשקר, למרות שבנינו, תינוקות שולטים בשקרים ומניפולציות בלי הצורך במילה.
לא כולם
מורה | 12-11-2018 17:13
לדעתי, יעקב עשה מעשה של רמאות, אבל לא היה רמאי. הרשעה בעולם מובילה למצבים כאלה!!
2
צריך לאהוב את כולם
נועם | 13-11-2018 17:21
אני חושב שהאנשים הכי מכובדים זה הערבים והחרדים כפרה עליהם