הזמר יהורם גאון המזוהה עם הימין והגן לא פעם על מדיניותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו פוסט שכולו בקורת על ממשלת נתניהו וקרא להחליף את ההנהגה. את דהריו הקדיש גאון לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, ז"ל.

בפתח דבריו כתב גאון:  "עוד מעט תהיה עצרת זיכרון ליצחק רבין, ומאחר שמעט זמן קודם, כבר היו טקסי זיכרון בהר הרצל ובכנסת, כבר שמענו שם את הקולות, וראינו את מראות המתח העצור והמתפרץ, קל לשער איך תראה העצרת בכיכר. ואפילו שיביאו אליה רבנים או נבחרי ימין, מתחת לפני השטח האש תבער שם. וזו תהיה בסך הכול עוד מליאה סוערת, רק שבמקום בכנסת, יהיה זה בכיכר רבין, המקום בו נרצח ראש הממשלה. ורק רבין לא יהיה שם, בקושי זכרו".

גאון הוסיף כי "הייתי מרותק לדבריה הקשים של נועה, נכדתו של רבין, בהר הרצל והפלגתי משם וממנה, לימים רחוקים, אחרים, מלאי תקווה והערצה לַסבא של נועה, האיש המופלא יצחק רבין, זיכרונו לברכה".


בהמשך נזכר גאון ברצח וכתב: "לי קשה להאמין שהרוצח עצר את תהליך השלום אחרי כל כך הרבה שנים של ניסיונות פיוס, בכל קומבינציה ומנהיגות נבחרת משלנו מימין משמאל וממרכז. אני נוטה להאמין שהצד הערבי שבסכסוך הוא זה שלא לא נתן, ולא נותן לתהליך לחיות כי הוא לא רוצה פתרון, הוא רוצה שנחזור לארצות מהן באנו. אבל רצח היה! והוא רוצח אותנו, את כולנו, משנה לשנה יותר. אם כוונתו של הרוצח הייתה לחלק את הממלכה, בזה אולי צלחה לו דרכו. ואנחנו הולכים ומתרחקים האחד מן השני, ובסוף באמת תהיינה שתי מדינות. 'שתי מדינות לשני עמים'. ומשנה לשנה במקום שנייחד את יום הזכרון הזה לאיש המיוחד, לדמותו, לשליחות שנטל על עצמו, באומץ ובנחישות של מנהיג ללא חת, ובעיקר לסכנה הנוראה הרובצת לפתחם של מאבקים פוליטיים היוצאים מכל פרופורציה הגיונית, ולמה שהם יכולים לגרום, ובעיקר לאיוולת הזו, בה מתעסקים בסכסוכים פנימיים, עת הסובב האימתני והמאיים, בוער לנו באש נוראה מכל כוון אפשרי. לזה צריך להקדיש את העצרת, לא למי ינאם ומאיזו מפלגה. את מי זה מעניין בכלל, ואיפה רבין בתמונה המכוערת הזאת?".

בסוף דבריו כתב גאון: "לא יודע, אולי אני טועה, אולי הימין מרגיש שמאשימים אותו מדי באיוולתו ונבלותו של אחד, מוסת על ידי סביבה קרובה ורעת לב, אבל נראה לי שגדשה הסאה ובאה עת למנהיגות מלכדת, כן. למנהיגות שמייצגת עם שלם, על הימין והשמאל שבו. מנהיגות שיכולה להרשות לעצמה, בזכות היותה כל כך חזקה ובלתי מעורערת, להיות נדיבה, ולהביע בפני המשפחה הדואבת, הזועקת בצדק, את כאבה הנורא, כל שנה ובכל עצרת, לבוא ולומר להם פעם אחת בקול ברור – 'אנחנו מצטערים שזה קרה', אנחנו דואבים את כאבכם משפחת רבין, אנחנו מצטערים שהוויכוח הנורא שהיה בינינו, ועודו קיים, רצח את אביכם".