הזוג שרנסקי חנך את הספרייה הציונית בגוש עציון

מיזם חדש של 'נשים בירוק': ספרייה ייחודית המכנסת לתוכה כתבים וספרים על הציונות ואבות הציונות נחנכה היום (שלישי) בגוש עציון. בין הדוברים נתן שרנסקי, יעקב חגואל, שלמה נאמן ואביטל שרנסקי שתערוכה ראשונה של ציוריה נחנכה במקום

הזוג שרנסקי חנך את הספרייה הציונית בגוש עציון
  צילום: גרשון אלינסון

במעמד יו"ר הסוכנות היהודית והשר לשעבר נתן שרנסקי, מ"מ ראש ההסתדרות הציונית יעקב חגואל, וראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן נחנכה אתמול (ג') בשמורת עוז וגאו"ן שבגוש עציון הספרייה הציונית שהוקמה באדיבותה של קרן צרנה מוסקוביץ' והספרים לה נתרמו על ידי ההסתדרות הציונית.

הספרייה הייחודית שהוקמה ביוזמתה של תנועת 'נשים בירוק' כוללת ספרים וכתבים העוסקים בציונות, הוגיה ומיישמיה לאורך למעלה ממאה שנה. הספרים והכתבים ישמשו תלמידים, סטודנטים וחוקרים המבקשים להכיר את כתבי אבות הציונות ומוביליה.

אירוע חנוכת הספרייה היה גם אירוע פתיחתה של תערוכת הציורים הראשונה של אביטל שרנסקי, רעייתו של נתן שרנסקי. האירוע, בו השתתפו למעלה ממאה תומכים ותומכות בפעילות השוטפת בשמורה, נפתח בקטע מוסיקאלי של בני הזוג קאסל, 'יהי שלום בחילך שלווה בארמנותייך', ומיד לאחריו נישאו דברים על חשיבות המקום ומטרותיו.

בדברי הפתיחה סיפרה אחת מראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר, על הולדת הרעיון להקמת הספרייה הציונית לאחר מפגשים שקיימו היא ושותפתה להנהגת 'נשים בירוק', נדיה מטר, עם אלפי בני נוער ממכינות ומבתי ספר תיכוניים מרחבי הארץ ו"ראינו שאיבדו את הדרך", אמרה וציינה כי פתיחת ספריית הציונות מגיעה כהמשך ישיר להקמתה של שדרת הציונות והצבת ספסלי שירי הציונות ברחבי שמורת 'עוז וגאו"ן', מיזם שבוצע בשיתוך ההסתדרות הציונית והקק"ל.

על השילוב בין הקמת הספרייה לפתיחתה של תערוכת הציורים של אביטל שרנסקי אמרה קצובר: "אנו נקראים עם הספר, עם של "ה-ספר". ה-ספר הוא התנ"ך. התנ"ך מאפיין אותנו. בבית המדרש שלנו לומדים את "הספר" שהוא הבסיס האידיאולוגי לציונות. והתערוכה של אביטל שרנסקי ממש מתבקשת – היא ונתן שרנסקי מהווים סמל הציונות בימינו בעקבות המאבק ההרואי לשחרור יהודי ברית המועצות. זה היה טבעי ביותר שכל הדברים ייפגשו ביחד".

אביטל שרנסקי דברים נרגשים על ראשית דרכה כציירת ועל ילד אחד שהכירה זמן קצר לאחר שעלתה לישראל ולו נתנה את סט צבעי המים שלה כאשר הבינה שעליה להתגייס למאבק לשחרורו של בעלה, בעוד הילד, בנה של המשפחה שאירחה אותה, אוהב ורוצה לצייר.

הילד ההוא הוא אבי וולנסקי שלימים נרצח יחד עם רעייתו אביטל כאשר היו בדרכם מתפוח לישוב עלי שבשומרון. בקול נרגש וקטוע סיפרה שרנסקי כי מאז היום הטראגי בו נרצחו השניים בכל ציור שהיא מציירת היא מחפשת את נקודת המבט של אותו ילד. את סיפורה התקשתה שרנסקי להשלים בעצמה ומשנחנק קולה המשיך את דבריה והשלים את סיפורה בעלה, נתן.

מדברים אלה המשיך נתן שרנסקי וסיפר על ימי ההיכרות שלו עם אביטל ברוסיה הקומוניסטית, כאשר אביטל הגיעה לחפש את אחיה, פעיל עליה שנעצר על ידי השלטונות לאחר הפגנה אליה נשלח על ידי נתן-אנטולי עצמו.

לימים, כאשר עלתה לישראל, הקפידה אביטל לשלוח לבעלה הכלוא גלויות: "בגלויה הראשונה שלה מהארץ היא כתבה שיש כאן אור מאוד חזק שבו מיד מבינים מאיזה מקום גרוע הגענו ולאיזה גן עדן הגענו", סיפר שרנסקי והוסיף: "בכל המכתבים היא כתבה על האור של ירושלים והאור של ישראל, על הריח של ישראל. בגלויות היו הרבה ציורים של ארץ ישראל".

עוד הוסיף שרנסקי והתייחס לשמורת 'עוז וגאו"ן' הנציחה את זכרם של שלושת הבנים שנחטפו ונרצחו: "אין עוד עם שיש לו כל כך הרבה טרגדיות והוא כל כך אופטימי, עם ששרד והוא הכי אופטימי בעולם. זה קורה כי אנחנו הופכים כל טרגדיה למשהו מחזק ומקשר. אני יושב הרבה עם שלושת המשפחות, אנחנו חברים בוועדת פרס האחדות, ואני רואה עוצמה ואצילות. רואים איך טרגדיה הופכת לניצחון".

צילום: גרשון אלינסון

 

לכתבה זאת לא התפרסמו תגובות. היה הראשון להגיב!

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע