פסק: אנורקטיות מטופלות חייבות לאכול ביום כיפור

על הסובלות מאנורקסיה לאכול בצום, גם בשלבי הטיפול המתקדמים. כך קובע הרב ד"ר תומר מבורך מהמחלקה לרפואה פסיכולוגית בבי"ח שניידר לרפואת ילדים במאמר שפירסם בתחומין

פסק: אנורקטיות מטופלות חייבות לאכול ביום כיפור
  (צילום: שאטרסטוק)

יום כיפורים בסרוגים. על הסובלות מאנורקסיה לאכול בצום, גם בשלבי הטיפול המתקדמים. כך קובע הרב ד"ר תומר מבורך מהמחלקה לרפואה פסיכולוגית בבי"ח שניידר לרפואת ילדים במאמר שפירסם בכרך החדש של השנתון תחומין (ל"ח) שהוציא מכון צומת.

הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה הינה מחלה נפשית המתאפיינת במיעוט בצריכת מזון המשפיע על משקל הגוף, פחד מעלייה במשקל ובעיסוק יתר במשקל הגוף. מחלה זו מופיעה על פי רוב בבנות בגיל ההתבגרות ונחשבת למחלה קשה לטיפול, ולעתים אף קטלנית.

לדברי הרב ד"ר מבורך, כדי להתיר אכילה ביום הכיפורים ניתן להחיל על הסובלות מאנורקסיה את ההגדרה ההלכתית של "שוטה לדבר אחד" שכן החולות על פי רוב צלולות בדעתן ובעלות בוחן מציאות תקין באופן כללי, למעט התחום של תפיסת הגוף העצמי.

אנקורסית – כמו חולה שיש בו סכנה

מחלת האנורקסיה מורכבת מפגיעה גופנית ופגיעה נפשית, והטיפול בה גם הוא מורכב משני ההיבטים הללו. כיום מקובל להתחיל מטיפול גופני שנועד לתקן את המצב הראשוני של תת-תזונה שלו השלכות מסכנות חיים. במצב זה ודאי שיש להתיר אכילה ביום הכיפורים ככל חולה שיש בו סכנה. ביחס לדרך האכילה – אכילה שאינה דרך הפה לא נאסרה ביום הכיפורים, אך היא אינה נדרשת אם אין לכך הצדקה רפואית. אכילה לשיעורין צריכה להישקל בכובד ראש בשל ההשלכות הגופניות והנפשיות העשויות להיות לדבר זה.

השלב ההמשכי של הטיפול שבו המוקד הוא פסיכולוגי ויש התרגלות מחדש לאכילה מספקת והרגלים בריאים יותר הינו קשה יותר מבחינה הלכתית, בפרט במקרים בהם ברור שאין סכנת חיים או ספק סכנת חיים בפנינו. עם זאת במאמר עולים מספר אופנים להתיר. הרב ד"ר מבורך מציין שגם לאכילה ביום הכיפורים יכול שיהיה מחיר נפשי לא מבוטל, מתוך הבנה של קדושת היום וחשיבותו. עם זאת יש להיזהר ממצב שבו החולה מעריך את מצבו כקל יותר מכפי שהוא, בפרט כאשר הצורך לאכול מגיע מכפייה חיצונית ולא מרצון פנימי.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו