אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

שבע שאלות על פרשת השבוע

מדוע רק במצוות ביכורים נאמר "והשתחווית לפני ה' אלוקיך"? מדוע רק במצווה זו מספרים את ההיסטוריה של עם ישראל? מדוע רק במצוות ביכורים נאמר "והשתחווית לפני ה' אלוקיך"? אלה רק חלק מהשאלות העולות מפרשת כי תבוא

שבע שאלות על פרשת השבוע
  (צילום: שאטרסטוק)

(א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:

(ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: (ג) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ: (ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ: (ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב: (ו) וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה: (ז) וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: (ח) וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים: (ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה' וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ:

נפתח עם ה'נתיבות שלום' וננסה למצוא בדבריו ובדברי פרשנים נוספים נקודות עומק הפוגשות את עולמנו החינוכי, את עשייתנו כמחנכים.

ה'נתיבות שלום' שואל סדרה של שאלות על מצוות ביכורים המופיעה בפרשה:

1. מדוע מצוות ביכורים מועצמת כל כך ע"י חז"ל? בספרי מובא: "והיה כי תבואו אל הארץ, עשה מצווה זו שבשכרה תכנס לארץ" וכך במדרש: "בראשית ברא אלוקים , אין ראשית אלא ביכורים שנאמר – ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך, שבזכות מצוות ביכורים הייתה כל הבריאה".

2. מדוע רק במצווה זו, בהבאת הביכורים למקדש קוראים "ארמי אובד אבי" ומספרים את ההיסטוריה של עם ישראל, ולא במצוות אחרות? (ואם הטעם, כמו שאמרו חז"ל, לומר שאינו כפוי טובה, מדוע הוא אינו קיים בשאר המצוות?)

3 . מדוע רק במצוות ביכורים נאמר "והשתחווית לפני ה' אלוקיך"?

4. מדוע "אין קורין מקרא ביכורים אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג שאדם מלקט פירותיו", מה עניינה של מצוות ביכורים שאינה אלא בזמן שמחה?

5. מדוע רק במצוות ביכורים היה 'רעש' גדול…"כיצד מעלין את הביכורים, כל העיירות מתכנסות…הפחות והגזברים יוצאים לקראתם, וכל בעלי האומנויות שבירושלים עומדים לפניהם… "ברוב עם הדרת מלך". מדוע לא מצינו זאת לא בתרומות ולא במעשרות..?!

נוסיף עוד שאלות:

6. למה דווקא את הביכורים חובה להביא אל המקדש: הביכורים הם מנחה. דבר זה חוזר בכל הופעותיה של המצווה בתורה, והוא כה מרכזי עד שממנו למדו חז"ל (משנה אחרונה במסכת שקלים): "הביכורים אין נוהגים אלא בפני הבית".

7. חובת הבאת הביכורים חלה על שבעת המינים ( שלא כמו תרומות ומעשרות) – מדוע?

נביא את תשובות המפרשים על טעם מצוות ה"ראשית" שמצוות הביכורים היא אחת מהן( תרומה ותרומת מעשר, חלה, ראשית הגז, בכור בהמה ופדיון בכור האדם ועוד. )

ובנוסף- ננסה להבין את המיוחד במצווה זו.

הרמב"ם במורה הנבוכים (חלק ג פרק לט): "התרומה והחלה והביכורים וראשית הגז – ניתנו כל הראשיות לה' כדי להשריש מידת הנדיבות ותמעט התאוותנות באכילה וברכישה". מצוות ה"ראשית" מבין הרמב"ם, באות לחנך את האדם למידת הנדיבות, וליחס הנכון לאוכל, לרכוש ולכל עולם החומר שאנו עסוקים בו כ"כ. נתינת פרופורציות למה חשוב בחיינו.

ספר החינוך למצוות הביכורים (משפטים מצווה צא):

משורשי המצווה… נזכור ונדע כי מאתו ברוך הוא יגיעו לנו כל הברכות בעולם, על כן נצטווינו להביא למשרתי ביתו ראשית הפרי המתבשל באילנות. ומתוך הזכירה… נהיה ראויין לברכה ויתברכו פֵּרותינו.

בעל העקדה : (פרשת כי-תבוא שער תשעים ושמונה):

כי באמת הבאת הביכורים וכל מנחות ראשית המובאות יורו על אדנות של הא-להות … ולזה בחר בראשית דגן תירוש ויצהר, ראשית עריסה, ראשית פטר רחם באדם ובבהמה, ראשית ביכורי האדמה.

וזו משמעות כל מצוות הראשית "ולקחת מראשית" שבכל דבר – הראשית הוא החלק החשוב והחביב ביותר אצל האדם- את זה מוסרים להקב"ה, את האהוב והחביב עליו ביותר.

מצוות ה"ראשית" ובכללן מצוות ביכורים מלמדות אותנו ש"מידו נתנו לך". אדם חי את חייו ויכול לחשוב לרגע שהוא בנה, והוא יצר, והוא דאג ליבול והוא עשה והוא… מצוות הראשית מחנכות אותנו שהכול מאתו יתברך.

מדוע מצוות הביכורים מיוחדת מתוך מצוות ה"ראשית" ? (כהמשך לשאלות שכתב ה"נתיבות שלום")

א. מובא בשם ר' אלימלך מליז'נסק שמחז"ל ניתן ללמוד את גודל המצווה. במסכת ביכורים מצאנו: "כיצד מצוות ביכורים, יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר רימון שביכר,קושר עליו גמי ואומר זה לביכורים". הוא מסביר: אדם היורד לתוך שדהו אחרי שעמל ועבד כל השנה בשדהו בזיעת אפיו, וזוכה לראות סוף סוף תאנה שביכרה, הרי התאנה חביבה עליו מכול, ו"בא לו" לחטוף אותה ולאכול אותה…ודווקא ברגע זה, שלמענו עמל כל השנה הוא עוצר בעדו, קושר עליו גומי ומייחדו לה'. וכך כל הדרך לירושלים. מצווה שכזו חביבה ביותר לפני ה'! ר' אלימלך מלמד שמצוות הביכורים היא אחת ממצוות ה"ראשית" אבל ב"הידור…" אדם מכופף את רצונותיו הטבעיים ונותן אותם בשמחה להקב"ה, וכך כל הדרך לירושלים. זו מצווה חביבה במיוחד.

ב. השורש נת"ן מופיע שבע פעמים. השורש הזה בפרשה שם דגש פשוט על הנתינה של ה' לנו. את הארץ ואת כל אשר בה עד עצם היום הזה

ג. במקרא ביכורים, המלווה את ההבאה היינו מצפים לשמוע דברי הודיה לה' על הפרות שהבשילו ועל חסד ה' שנתן את הגשם בעתו. אבל מביא הביכורים מודה על חסדי ה' בהיסטוריה של עם ישראל למן ימי האבות ועד לירושת הארץ. יש בדברים שאומר מביא הביכורים הזדהות מוחלטת עם עם ישראל. "בכל דור ודור חייב לראות אדם את עצמו באילו הוא יצא ממצרים". " כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו". לא אבותי באו ואני מספר על ההיסטוריה אלא אני הייתי שם! (ממש מרגש). אדם מודה עכשיו לה' שהביא אותו לארץ ישראל. ה"אני" הפרטי משתרג עם ה"אני" הלאומי. זה יותר מלהיות חוליה אחת בשרשרת הדורות. (על זה יש לנחמה עיון נפלא).

ועוד שתי הארות יפות (בקצרה) שהביא הרב אלחנן סמט:

ד. הוא מצא קשר בין מצוות ביכורים לבין שלושת הרגלים: "עצם החיבור בין שמחה חקלאית לבין זיכרון היסטורי וההודיה לה' על חסדו הכפול עם ישראל בשני התחומים הללו, בטבע ובהיסטוריה, הם ממאפייניה של מערכת הרגלים. חיבור זה והודיה כפולה זו מאפיינים אף את מצוות הביכורים (שכאמור, יש בה השלמה כפולה לתכנים של הרגלים). אולם בביכורים השילוב בין שתי ההודיות הללו הוא פשוט וטבעי: אין אלו הודאות על תחומים נפרדים, אלא שתיהן משתלבות במעשה אחד, בסמל אחד – בטנא הביכורים."

ה. הוא הביא את ספר חידושי הגאון ר' מנחם זעמבא הי"ד

"איתא בשם האר"י ז"ל דמצוות הבאת הביכורים היא תיקון לחטא המרגלים. דהרי המרגלים הוציאו דיבה על הארץ, ומצוות ביכורים ניתנה משום חיבת הארץ. והוסיף על זה הגאון ר' מנחם זצ"ל דיש רמז לזה במשנה ביכורים דאיתא שם: 'יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר – קושרו בגמי ואומר: הרי אלו ביכורים'. הנה מוזכרים כאן השלושה מינים המוזכרים גם אצל המרגלים 'ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד… ומן הרמונים ומן התאנים') שאותם הם הביאו מא"י. והרמז – לקשר שביניהם. עכ"ל."

והוסיף הרב אלחנן- המפגש הראשון של עם ישראל עם ביכורי פרותיה של א"י היה במעשה המרגלים. אלא שאז הפרות הוצאו אל מחוץ לארץ, ומגמת המרגלים בהוצאתם שלילית הייתה, להוציא דיבת הארץ ולהחזיר את הגלגל ההיסטורי אחורה – "נתנה ראש ונשובה מצרימה" – ובכך לבטל את כניסתם של ישראל לארץ. ואילו במצוות הביכורים מובאים פרות הארץ מקצות הארץ פנימה, לבית המקדש, לבה של א"י, ובהבאתם מתרבה חיבת הארץ אצל כל הקשור במצווה זו. במקרא הביכורים משחזר מביא הביכורים את התהליך ההיסטורי של הבאתנו לארץ, שבו התבדו הן דברי המרגלים על טיבה של הארץ והן דבריהם על אפשרות כניסתנו אליה. בהודאה על תהליך היסטורי זה ובראיית מביא הביכורים את עצמו כשותף לו בכל דור ודור, ישנו תיקון לחטא המרגלים.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו