על השאלה כיצד הייתה נראית מנורת הזהב בבית המקדש, ניטש עד היום ויכוח מר.

השבוע עלתה שאלה זו שוב לכותרות, בעקבות ממצא ארכיאולוגי שנתגלה ליד העיר עכו.

בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בימים אלה בחורבת עוצה ממזרח לעכו לפני הנחת מסילת הברזל עכו-כרמיאל ע"י החברה הלאומית לדרכים, התגלה חותם עשוי חרס מהתקופה הביזנטית (המאה ה-6 לספירה), השייך לקבוצת חותמות המכונים 'חותמות לחם', שכן הם שימשו בדרך כלל להחתמת מיני מאפה.

תעודת כשרות מהתקופה הביזנטית

חותמת זו הייתה מעין תעודת כשרות ללחם, המעידה כי האופה היה יהודי. ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, החוקר את נושא חותמות הלחם, סיפר, כי "דמות המנורה נחרתה על פני החותם על ידי הקדר בבית היוצר, לפני צריפתו בתנור, ואילו שם הבעלים נחרת על פני הידית לאחר הצריפה".

חותמת כשרות עם מנורה (רשות העתיקות)

עמית משער כי "חותמות נושאי סמל המנורה יוצרו בייצור סידרתי בעבור אופים יהודיים, וכל אחד מהאופים הללו חרת את שמו על פני הידית, שאף היא שימשה כחותם. כך ניתן היה להחתים על פני בצק המאפה, לפני אפייתו, חתימה כפולה: את המנורה – סמל הזהות היהודית הכללי של המאפיות היהודיות, ואת שמו הפרטי של האופה בכל אחת מהמאפיות הללו, מה שהוסיף ערובה ואמינות לכשרותו של המאפה."

מנורה עגולת קנים

צורת המנורה המופיעה בחותם, היא בעלת שבע קנים היוצאים מן הקנה המרכזי ועולים בצורה עגולה אל מקומם בשורה העליונה של הנרות.

צורה מנורה של קנים עגולים מופיעה למשל במטבע של עשר האגורות של ימינו שהוא העתק של מטבע מימי מלכות החשמונאים בשנים 37-70 לפני הספירה. גם בשער טיטוס מופיעה מנורה דומה אם כי בשינויים קלים.

עד היום נמצאו תבליטים ואיורים של מנורת עגולות קנים בכל הממצאים הארכיאולוגיים: בין היתר במערות קבורה בבית שערים מתקופת המשנה ובבתי כנסת עתיקים רבים כמו בית אלפא, יהודיה, יריחו, ציפורי, מעון ומעוז חיים ועוד רבים.

חב"ד מול שאר העולם

חריג אחד הוא בציור קיר בבית כנסת עתיק בעיר דורה אירופוס שבסוריה (240 לספירה), שם נתגלה מנורה שקניה אלכסוניים.

הרמב"ם בפירושו למשנה, צייר את המנורה כשקניה אלכסוניים ולא מעוגלים. יש הסוברים כי גם רש"י בפירושו לתורה סובר כי מדובר בקנים אלכסוניים, אך יש המסבירים את דבריו כך שהם תואמים גם קנים עגולים.

ציור סכמתי או שרטוט מכוון. מתוך פירוש הרמב"ם למשנה (ויקימדיה)

בעקבות הציור שמופיע במהדורת הרב יוסף קאפח זצ"ל לתרגום המשנה, קבע הרבי מליובאוויץ', האדמו"ר האחרון של חב"ד, כי כך צריכה להיות צורת המנורה. בעקבות קביעה זו, החנוכיות אותם מדליקם חסידי חב"ד בחג החנוכה הן בעלות קנים אלכסוניים.

חנוכית חב"ד אופיינית באחד משערי העיר מומביי בהודו (פלאש90)

את ציורו של הרמב"ם ניסו בעבר חוקרים ורבנים לתרץ בכך שמדובר בסרטוט סכמתי ולא בציור מדויק, אך מול אלה ניצב בנו של הרמב"ם, ר' אברהם, הכותב "ששה קנים… נמשכים בגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו".

במכון המקדש, המשחזר את כלי המקדש, התלבטו בסוגיה, כשבתחילה נטו יותר לכיוון של הרמב"ם וחב"ד, אך לאחר מן חזרו בהם והמנורה אותה בנו ומוצגת בירידה לרחבת הכותל היא בעלת קנים עגולים.

בינתיים, החותם שנתגלה השבוע, מצטרף לעוד ממצאים ועדויות על מנורה עגולת קנים שלא כמו ששרטט הרמב"ם ושלא כמו שנוהגים בחסידות חב"ד.

המנורה של מכון המקדש (ויקימדיה)