מחקר חדש: מגיל 34, דתיים יותר מאושרים

מחקר חדש המציע ניסוח מתמטי לבעיית האושר: אנשים דתיים משקיעים יותר במשמעות החיים ומרגשים מאושרים יותר ביחס לשאר אוכלוסיה. המחקר הוא ניסיון להביא את האושר לאופטימום, על-ידי שימוש בכלים מתמטיים

מחקר חדש: מגיל 34, דתיים יותר מאושרים
  (צילום: שאטרסטוק)

מחקר חדש של בוגרת המחלקה להנדסת תעשיה וניהול בעזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, מראה כי השקעת הזמן בהנאות לגילאי 18-33 תניב אושר רב ואילו לגילאי 34-49 ממליץ המחקר, לכוון דווקא את השקעת הזמן בזוגיות, ילדים, חיפוש משמעות רוחנית ועוד.

בגילאי 34-49 פעילות גופנית תורמת לאושר וצפייה במסכים מורידה אותו. לעומת זאת, בגילאי 18-33 לא נמצאה השפעה מובהקת של צפייה במסכים  על האושר.

 עדן סיבוני, בוגרת המחלקה להנדסת תעשיה וניהול, בעזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, מציעה בפרויקט הגמר שלה "ניסוח מתמטי לבעיית האושר". סיבוני, עתודאית מירושלים, בת 23, היא אחת מתוך ארבעים וחמישה בוגרים ובוגרות של המחלקה, המציגים החודש את פרויקטי הגמר שלהם.

בין הפרויקטים שיוצגו: אתר למכירת בגדים באריגה ידנית, מערכת מידע להזמנת אוכל במפעל, מערכת לניהול תכנים ולינקים בקידום אתרים אורגני במנועי חיפוש ועוד. סיבוני מסבירה כי "כמהנדסי תעשייה וניהול האחראים להביא תהליכים אל האופטימום תחת אילוצים, המחקר הוא ניסיון להביא את האושר לאופטימום על ידי שימוש בכלים מתמטיים."

מגיל 34 לחפש משמעות רוחנית בחיים

המחקר בהנחיית ד"ר גבי פינטו, מתאר שלושה מרכיבים לאושרו של אדם: נקודת אושר ראשונית קבועה (גנטיקה), נסיבות חיים (גיל, בריאות, הכנסה ועוד) ופעולות מרצון, או בחירות שאנו עושים. מאחר וקשה יותר להשפיע על שני המרכיבים הראשונים, התמקד המחקר בפעולות מרצון שאנו מבצעים. פעולות אלו חולקו לשניים: רמת ההשקעה בהנאות ורמת ההשקעה במשמעות.

סיבוני ניסחה סקר, עליו ענו 530 איש בגילאי 18-74. מניתוח התוצאות עולה כי בישראל, אין הבדל בין תוחלת אחוז האושר של גברים ונשים. המחקר טוען כי השקעת הזמן בהנאות לגילאי 18-33 תניב יותר אושר, לעומתו, לגילאי 34-49, ממליץ המחקר לכוון את השקעת הזמן בדברים בעלי משמעות כמו זוגיות, ילדים, חיפוש משמעות רוחנית. לצד זאת הוא מתריע שלא להזניח את הנאות החיים. בגילאי 50-74 טוען המחקר כי השקעת הזמן במשמעות, בנכדים ובמשפחה היא זו שתניב את האושר המרבי.

בגילאי 34-49 פעילות גופנית תורמת לאושר וצפייה במסכים מורידה אותו. לעומת זאת בגילאי 18-33, לא נמצאה השפעה מובהקת של צפייה במסכים, פעילות גופנית או פעילות קהילתית על האושר. סיבוני לא זיהתה בישראל תהליך המתואר במחקרים עולמיים הבוחנים את השפעת הגיל על האושר, בהם נמצא, כי החל מגיל 18 מתרחשת ירידה באחוזי האושר עד נקודת השפל בגילאי החמישים, ולאחריה האושר מתחיל לעלות. עוד זיהתה סיבוני, כי בגילאי 50-74 פעילות קהילתית, היא זו התורמת לאושר.

נתונים נוספים שעלו מהמחקר:

הסטטוס המשפחתי ואזור המגורים בארץ אינם משפיעים באופן מובהק על האושר.

אנשים דתיים יותר, משקיעים יותר במשמעות ומאושרים יותר.

בכל גיל, אנשים המדווחים על שביעות רצון מעבודתם הם אנשים מאושרים יותר.

לדברי ד"ר רוני הורביץ, ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול "בשנים האחרונות גילינו שהבוגרים שלנו, משתלבים לא רק במקצועות "הקלאסיים" של הנדסת תעשייה וניהול, אלא גם בתפקידים חדשים כגון אנליסטים, שיווק באינטרנט, מנהלי מוצר, זירות מסחר וזירות פרסום באינטרנט. מסתבר שהעולם החדש, זקוק לאנשים עם הכשרה הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום העסקי והבוגרים שלנו בהחלט מתאימים לכך. כפי שהמחקר העוסק באושר אינו נתפס במבט ראשון כקשור לתעשייה וניהול, אך במבט מעמיק הכלים האנליטיים של התחום תורמים למחקר, כך המכללה מתאימה היום את תוכנית הלימודים, כדי שבוגריה ישתלבו היטב בשוק העבודה ודרישותיו החדשות"

לכתבה זאת לא התפרסמו תגובות. היה הראשון להגיב!

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע