סערת יקבי ברקן הצליחה לפתוח את המוגלה

מדיניות הרבנות הראשית לחשוד בכל אדם מעולי אתיופיה שמגיע להינשא כדת משה וישראל ולדרוש ממנו גיור לחומרא, מנציחה את הבעיה ויוצרת מעמד של יהודים שרק בגלל צבע עורם נאלצים לעבור הליך משפיל בלי כל סיבה

סערת יקבי ברקן הצליחה לפתוח את המוגלה

העלייה מאתיופיה תופסת מקום מיוחד בתודעה הישראלית-יהודית, וזאת משום שחזרתם ארצה היא בגדר נס שאין לתארו. עיניי לא טחו מלראות כיצד פסוקי נביאנו מתגשמים מול עינינו עם חזרתנו לארצנו וכיצד לאחר שלושים וחמש שנה של עלייה מאתיופיה, בניה ובנותיה של הקהילה הפכו, באופן לא מובן מאליו, לחלק בלתי נפרד מהמארג של החברה הישראלית ומפסיפס של המסורת היהודית לדורותיה.

אין ספק שמדינת ישראל שהכירה בפסיקתו של הרדב"ז ש"אלו הבאים מארץ כוש הם משבט דן בלי ספק" תרמה תרומה משמעותית להצלחה זאת. אין ספק שאחרי עלייתם של יהודי אתיופיה, הופכת מדינת ישראל למוזיאון של יהודים החיים במקום אחד ומייצגים תקופות שונות, תרבויות שונות וגם מסורות שונות.

עם זאת, לבושתה של הרבנות הראשית, דומה שבתחום מעמדם היהודי של "ביתא ישראל" – כינויים של יהודי אתיופיה ששמרו בחירוף נפש על יהדותם במשך הדורות – עדיין לא נמצאה תשובה הוליסטית אשר תסדיר את מעמדם אחת ולתמיד.

למרבה הבושה, רבנים רבים וביניהם רבנים מובילים של הציונות הדתית, עדיין מתקשים ליטול קורה מבין עיניהם. רבנים אלו, גם לאחר פרשיית יקבי ברקן, שבה הזיזו עובדים אתיופים מתפקידם מחשש ליהדותם, ממשכים לצדד בעמדה הלכתית, שעל יהודי אתיופיה לעבור "גיור לחומרא" לפני שיותרו לבוא בקהל. פסיקות אלו הן שתורמות לתהליך שבו פוסקי הלכה מהסוג הזה, הופכים ללא רלוונטיים לחזון הרוחני החדש של המציאות הישראלית בימינו.

האם גם בבית המקדש הופלו יהודים יוצאי אתיופיה?

דרישה שערורייתית זו נוגעת בשאלה הגדולה "מי הוא יהודי?", אך בעיקר מגלה בורות באשר להיסטוריה העשירה של יהודי אתיופיה. שורש הבעיה התגלה כבר בהחלטת מועצת הרבנות הראשית, מיום כ' בחשוון התשמ"ו: "הואיל ונתערבו בהם (ביוצאי אתיופיה) גויים רבים במרוצת הדורות, באופן שלא ניתן לברר ולהוכיח את זהותם בוודאות – לפיכך כדי לצאת ידי כל הספקות, ועל מנת למנוע לעז מכל סוג שהוא, מחויב כל אחד מבני העדה בקבלת מצוות מילה וטבילה בפני שלושה".

אם היו טורחים ושואלים את הקסים – מנהיגיהם הרוחניים של יוצאי אתיופיה – היו מגלים שלפי ההלכה האתיופית, בניגוד למקובל בהלכה הרבנית, שייכותו של אדם מותנית בכוונתו המחשבתית של האדם. כלומר – יהודי מאבד כל זיקה לשייכות היהודית ברגע שהוא מתנצר ומתערב בין הגויים. אם היו שואלים, היו מגלים שקהילת ביתא ישראל שמרו על יהדותם אף יותר מבני קהילות אחרות.

נראה שאחד מהם לא טרח לשאול, שכן גם היום, יהדותם של יוצאי אתיופיה שמבקשים להינשא מוטלת בספק והם נדרשים להמציא אישור על יהדותם. חלקם אף נדחים בחלק מן המועצות הדתיות שאינן פותחות עבורם תיק נישואין בטענה שמעמדם היהודי אינו ברור. גם היום, ישנם מקומות שבהם בחורי ישיבה ממוצא אתיופי אינם מצטרפים למניין וישנם מוסדות מסוימים (חלקם ממומנים ע"י המדינה) שאינם מקבלים יהודים יוצאי אתיופיה.

אולי זאת הייתה כוונת חז"ל שקבעו ש "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה". בית המקדש לא חרב בגלל חוסר אמונה. אדרבה, הייתה שם הרבה אמונה ואלוהים נכח בכל מקום. בית המקדש חרב משום שלא נשאר מקום לבני אדם. ובכל זאת, האמונה דחקה את האמון בין אדם לחברו.

מדיניות הרבנות הראשית מנציחה את הבעיה

אין ספק שהרבנות חייבת לבדוק את יהדותם של המבקשים להינשא כדי שלא להתיר חלילה לגוי להינשא עם יהודי, ואכן היו מקרים שבהם מתגלים יוצאי אתיופיה שאינם יהודים באמצעות המידע השמור אצל הקסים ובדיקתו של הרב הדנה שליט"א. אלא שמדיניות הרבנות הראשית לחשוד בכל אדם מעולי אתיופיה שמגיע להינשא כדת משה וישראל ולדרוש ממנו גיור לחומרא, מנציחה את הבעיה ויוצרת מעמד של יהודים שרק בגלל צבע עורם נאלצים לעבור הליך משפיל בלי כל סיבה.

על כך אין לי אלא לצטט את דברי השולחן ערוך: "כל הפוסל אחרים תמיד, כגון שנותן שמץ במשפחות או ביחידים ואומר עליהם שהם ממזרים, חוששים לו שמא ממזר הוא; ואם אומר להם שהם עבדים, חוששים לו שמא עבד הוא; שכל הפוסל – במומו פוסל!" נראה לי שעל הרבנות הראשית למצוא פתרון ההולם מציאות מורכבת זאת.

לאורך ההיסטוריה "הוכחת יהדות" נעשתה על בסיס כלים הלכתיים ואמון של איש ברעהו. כדברי השולחן ערוך: "כל המשפחות בחזקת כשרות, ומותר לישא מהם לכתחילה" (אה"ע ב, ב) ורבנו תם: "כיון דאמר יהודי אני מחזקינן ליה בחזקת ישראל" (ספר הישר סי' שלו), וכן הריטב"א: "ואמר ישראל אני נאמן" (פסחים ג, ב). מדוע כעת, דווקא במדינת יהודים, מבקשים לקיים חקירות קפדניות ובדיקות, בניגוד לדברי כל הפוסקים במהלך הדורות? אסור לנו להשלים עם מדיניות זו, מדיניות המנציחה את הבעיה.

יש אלטרנטיבה

יש לומר: אין בכוונתי לבטל כליל את שאלת הבירור, אלא לחפש פתרון כולל לכל שאלת בירור יהדות לדור השני ליוצאי אתיופיה. בירור יהדותם של בני קהילה זו, ששמרה על שורשיה במשך כל ההיסטוריה, ראוי שייעשה בצורה הלכתית מסורתית, ללא חקירות והשפלות.

אני מבקש להציע להקים צוות מצומצם של רבנים החברים במועצת הרבנות הראשית, נציגי הקסים מביתא ישראל, נציגי הפלשמורה ורבנים יוצאי אתיופיה, ולדון בסוגיה זאת לעומק ולרוחב ולהביא לביטול החלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל בדבר מעמדם של ביתא ישראל כספק ממזרים או גויים. אם רוצים באמת למצוא פתרון הלכתי דומני שזה אפשרי. מי לנו כמו הרב עובדיה יוסף שפסק כרדב"ז שאין ספק ביהדות יוצאי אתיופיה ואין לחשוש שמא התערבו גויים, לכן אינם צריכים גיור, אף לא גיור לחומרא (שו"ת יביע אומר ח יא). אגב, הצעות אלו נשלחו על ידי לרב הראשי הרב דוד לאו שליט"א, לא קיבלתי להן מענה עד היום.

כך או כך, בני הקהילה הפכו מזמן לחלק בלפי נפרד מהמארג של החברה הישראלית ומהמסורת היהודית. דווקא בשל כך יש חשיבות עליונה למציאת פתרונות, שלא יהפכו את הדור השני של עולי אתיופיה לחריגים בשל מוצאם או צבע עורם.

==

הרב שרון שלום הוא רב קהילה בקרית גת ומרצה בקרייה האקדמית אונו. שותף בשולחן העגול של ארגון 'עתים', פעילים חברתיים וקסים לקידום מעמדם של יוצאי אתיופיה במסגרת שירותי הדת

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
רבנו עם כל הכבוד
אני | 23-07-2018 22:37
יש באתרים השונים איש העדה האתיופית שטוען שיש המון גויים מקרב העדה הזאת הפלשמורה וכד' ואם הוא צודק אז גם הרבנות צודקת לגבי הדרישה של גיור לחומרא.
2
האם גיור לחומרא זה טבילה במקווה?
יפה יוסף | 24-07-2018 1:07
האם בטבילה במקווה אפשר להפוך מגוי ליהודי ?
3
אפשר לחשוב מה זה לטבול במקווה!
יהודי | 24-07-2018 13:04
תטבלו ותמשיכו הלאה בחיים, לא דרשו מכם גיור מלא - רק טבילה!
4
כל הכבוד הרב שרון שלום!
מרדכי | 31-07-2018 8:43
אשריך!