למה אי אפשר לוותר על הדרכת כלות וחתנים?

  (צילום: שאטרסטוק)

לאחר התעסקות ציבורית רחבה ומוצדקת בענייני מסורבות גט, לאחרונה החלו לעסוק בתקנת חובת הדרכת כלות לפני החתונה. כמו רבים מהדיונים המציפים את התקשורת בנושאים הקשורים בדת ומדינה, במידה וברצוננו לרדת לעומקה של סוגיה ולדון בה באופן מועיל יותר, כדאי ונכון להפריד בין שתי שאלות שונות.

השאלה העניינית, כלומר לדון על חשיבותה של ההדרכה; במה ראוי שתעסוק; עד כמה היא הכרחית; מה כדאי לשמר ומה לשפר; לבין השאלה הרגולטיבית והיינו – האם בכלל נכון למסד הדרכה זו כחובה מטעם המדינה לכל אישה החפצה בחתונה כדת משה וישראל, ואם כן איזה מנגנון הכי נכון להפעיל עבור יישום זה. ערבוב בין השאלות רק יוצר נזק וחוסר הבנה, ובדרך כלל הנפגע העיקרי הוא האינטרס של עולם התורה.

בשנים האחרונות זכיתי להדריך חתנים רבים בדרכם להקים בית נאמן בישראל, וללוות זוגות לחופתם וכריתת ברית ביניהם. בכל פעם היה זה שונה בשפה, בקצב, בדוגמאות, ברמת ההסבר, בדגשים השונים. ובכל פעם היה זה משמעותי באופן ייחודי. מצאתי כי הדרכה זו חשובה ביותר ואי אפשר להסתפק בקריאת ספרים ומאמרים. בדברים הבאים אנסה לשתף מעט בכמה תובנות אודות מהי בעיני הדרכת חתנים וכלות ומדוע הן כה חשובות.

ראשית כל, חשוב לפתוח ולומר שהדרכה זו חשובה לא רק לכלות אלא גם לחתנים מסיבות רבות ומגוונות ואין כאן המקום לפרטם. שנית, הדרכת חתנים וכלות ראוי לה שתיגע בשלושה תחומים: הלכתי, זוגי ומיני.

המימד ההלכתי – הטאבו בהלכות טהרת המשפחה

הלכות טהרת המשפחה הן טאבו. בדרך כלל (אם כי לא תמיד) זהו תחום נסתר שההורים שומרים כסוד מפני הילדים. ממילא, זהו אחד מגופי הידע שהכי פחות עוברים במסורת משפחתית, בוודאי בהשוואה להלכות כשרות ושבת שנראות לעיני כל. דומני שלנתון זה מחיר לא מבוטל שכן, כמו בכל תחום הלכתי אחר לא דומה לימוד תאוריה מספר לבין תורת חיים העוברת מאם לבתה ומאב לבנו, ומתוך השפה הייחודית הנוצרת בתוך מסורת משפחתית מסוימת. שמא הרעיון הטוב ביותר שההורים עצמם יהיו מדריכי החתנים והכלות של ילדיהם?

עד שזה יקרה, מובנת החשיבות של דמויות המדריכים בלימוד ההלכתי של הלכות טהרת המשפחה. אולם מעבר לידע והנגשה נכונה יש כאן גם מימד פרסונאלי. להלכות טהרת המשפחה כתמונה שלמה וכן לפרטים רבים בה, משמעויות עמוקות ומגוונות, הסברים שונים להבנת התהליך ההלכתי מן התורה ועד ימינו, וכן אתגרים שונים מבחינה אישית וזוגית. ואפשר להבין כל אחד מאלו מכיוונים שונים ולהשתמש ברבדים שונים של הסברים. נוסיף על כך שלכל חתן וכלה יש את השאלות שמטרידות אותם, אם בתחום העיון ההלכתי ואם באתגרים שביישום, וממילא נכונות להם תשובות שונות. האפשרות שתיווצר דינמיקה נכונה ומדויקת בין המדריכים לבין החתנים והכלות עשויה להשפיע באופן דרמטי על כל מהלך חייהם של הזוג, באופן שבו הלכות טהרת המשפחה יהפכו להיות לא רק דבר נגיש ואפשרי ליישום אלא גם מודל של חיי משפחה לאור התורה. הדבר הזה נכון כמובן לזוגות חילונים, אך לא פחות מכך לבני ישיבות ובנות מדרשות.

המימד הזוגי – מדריכי חתנים הם כמו אח בוגר

מדריכי חתנים וכלות על פי רוב אינם מוסמכים מקצועיים לטיפול זוגי, וחשוב שידעו את זה. עם זאת, כמו שאנחנו יודעים מתחומים חינוכיים אחרים, הם משמשים כתפקיד סמי-ייעוצי. כסוג של אח בוגר, הורה או דוד קרוב. כל עוד המדריכים יודעים את מגבלותם ואינם לוקחים על עצמם תפקידים לא להם, השיתוף הבסיסי בתמונת חיים ריאלית של זוגיות והורות מתוך פרספקטיבה ונסיון, נתינת עצות טובות, ועצם האוזן הקשבת והלב הפתוח – הינם יקרים מפז ומפנינים עבור זוג בראשית דרכו. רבים מהמתחים והבעיות שנראות גדולות וחמורות, נפתרות בשיחה אחת מבעל ניסיון שנותן פרספקטיבה ואורך רוח.

הרב שראל רוזנבלט

מימד חיי אישות – בשורת ההלכה

גם כאן צריך להזהיר מראש ולומר שמדריכי חתנים וכלות אינם על פי רוב יועצים מיניים. עם זאת, דומה שיש להדרכה זו הרבה מה לתרום על מנת לעזור לזוג להגיע לחיי אישות משמעותיים. חשיבותה של ההדרכה בכך שהיא מאותגרת משני צדדים:

האתגר הראשון הוא שאנחנו חיים בדור החשוף חשיפה כמעט מוחלטת לתעשיית הבידור ההוליוודית, מסרטים ותכניות טלוויזיה פשוטות ועד תכנים פורנוגרפיים. השפה בקרב צעירים אודות מיניות כמו גם תפיסות ושאיפות בתחום זה, מושפעים באופן עמוק מתעשיית הבידור המערבית. לאלו השלכות רבות והרות אסון בשאלות של יחס בין איש לאישה, נאמנות בין בני זוג, טיב ואופן יחסי האישות. הבעיה היא כפולה – גם הפער הגדול שבין המוצג בסרט, וממילא מה שבונה את השאיפות והחלומות של הזוג, לבין המציאות הריאלית; אך גם בפער בין זה לבין הקדושה שבחיי האישות כפי שההלכה מכוונת אותנו.

במשך השנים הבנתי עד כמה להלכה יש בשורה של ממש בתחום של חיי אישות. באחת הפעמים שהדרכתי חתן חוזר בתשובה הוא ניסה להסביר לי שוב ושוב עד כמה הדברים הללו משמעותיים ומעניקים חיים ועדינות וקדושה לתחום שעד היום הוא חווה אחרת לגמרי.

האתגר השני מצוי בדיוק בקצה השני – באנשים שבאים מרקע בעל אופי שמרני ויחס מחמיר למיניות. ישנם בני ישיבות ובנות אולפנות ומדרשות שבמשך כל חייהם חונכו להדחקת המיניות, להדחקת הגוף וכיסויו, לסלידה ממנו ומכל היבט מיני שבו, וישנם אף מקומות בהם בת ישראל הצנועה ובן ישראל הצדיק מפתחים דימוי שלילי ביחס לגוף, תשוקה, אינטימיות ומיניות ולאינהרנטיות של החטא בתוכם. לאנשים מסוג הזה ישנו אתגר גדול ביותר להגיע לחיי אישות משמעותיים שיש בהם עונג ושמחה. שכן, המעבר התודעתי והנפשי מתפיסה לפיה הקדושה מצויה באיפוק, בהימנעות ובשלילה לתפיסה כמעט הופכית שהקדושה מצויה בחשיפה, בעונג ובמגע, הוא מעבר קשה ביותר.

למדריכים והמדריכות, אם כן, תפקיד קריטי באפשרות לסדוק את המחסומים האלו מחד ולייצר תנועה נפשית מעודנת וקדושה מאידך, ולמצוא את השביל הנכון עבור החתנים והכלות אל עבר חיי אישות משמעותיים וקדושים.

הרגולציה בהדרכת כלות וחתנים

רק אומר מתוך עניות דתי ועייני הדלות שדומני כי רגולציה וכפיה מלמעלה בתחומים דתיים והלכתיים הרבה פעמים מזיקה בעיקר לאינטרס התורני, משום שהיא יוצרת דחייה ואנטגוניזם. זאת, בנוסף לבעיה העקרונית והיא החשיבות של ההתאמה המיוחדת הנצרכת בין חתן למדריכו ובין כלה למדריכתה, בעיה שקשה לתת לה מענה הולם ע"י רגולציה. בנטיית נפשי, וקצת ניסיון עבר, אני חשדן בכל מה שקשור לאמינות המכרזים הממשלתיים לגופים קבלניים.

אני מאמין גדול בחשיבות של הדרכת חתנים וכלות, רק במידה והיא נעשית בצורה נכונה ומתוך התאמה בין המדריכה והמדריך לבין הכלה והחתן. כגודל הפוטנציאל כך גם גודל האפשרות ליצור ריחוק ואף טראומה. זאת, כאשר השפה ההלכתית נשארת רק ברמה הטכנית שלה, והעומקים ברמה ההלכתית, הזוגית והמינית אינם תואמים את אופיים וציפייתם של בני הזוג, שכן לשפה הלכתית אמיתית המחוברת לנפש ולגוף, יש אפשרות של ממש להשפיע לטובה על קדושת בית ישראל.

=======

הכותב הוא ר"מ בישיבת 'אור תורה- מחניים' מבית רשת 'אור תורה סטון' ורב בית הכנסת המרכזי בשכונת הרימון באפרת, אשר ישתתף בכנס 'הרי את מקודשת' על טקס הנישואין והקידושין, שייערך ביום חמישי הקרוב, 12.7.