על מה באמת חרבה הארץ?/ הרב יעקב פילבר

בפתיחתו לספר בראשית, נותן הנצי"ב תשובה לשאלה זו: שם הוא מסביר שהביטוי 'דור עיקש ופתלתל' האמור בפרשת האזינו, הוא אמור על אנשי בית שני, שלמרות שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אבל "לא היו ישרים בהליכות עולמים"

על מה באמת חרבה הארץ?/ הרב יעקב פילבר
  (צילום: באדיבות המצולם)

בכמה מקומות עסקו חכמינו בסיבה לחורבן הארץ, אחד מהם בירושלמי [יומא פ"א ה"א] ושם שאלו: "מצאנו שלא חרב הבית בראשונה (המקדש הראשון) אלא שהיו עובדי כוכבים ומזלות, ומגלי עריות, ושופכין דמים. אבל בשני (המקדש השני) מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצוות ובמעשרות, וכל וסת טובה היתה בהן, ואם כך מדוע חרב?" – והתשובה – "אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם, וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד עבודת אלילים, וגלוי עריות ושפיכות דמים". על דברי הירושלמי יש לשאול: איך אנשים "שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצוות ובמעשרות, וכל וסת טובה היתה בהן", ועם כל זאת התדרדרו עד לשנאת חנם?

בפתיחתו לספר בראשית, נותן הנצי"ב תשובה לשאלה זו: שם הוא מסביר שהביטוי 'דור עיקש ופתלתל' האמור בפרשת האזינו, הוא אמור על אנשי בית שני, שלמרות שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אבל "לא היו ישרים בהליכות עולמים", ועל כן "מפני שנאת חנם שבלבם זה את זה חשדו את מי שאינו נוהג כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית".

מדבריו משמע שאפילו אדם שהוא צדיק וחסיד ועמל בתורה, גם הוא יכול להיכשל ולבא עד לידי שפיכות דמים ואפילו בדרך הפלגה, אם אינו ישר ב"הליכות עולמים". וכאן נשאלת השאלה מדוע התורה ומצוותיה אינן יכולות לחסן את האדם ולמנוע ממנו מלהיכשלּ בעוון כה חמור כמו שנאת חנם?

התשובה לשאלה זו מצויה במסכת סוטה [כא א]: במשל שהובא שם: "לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה, ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הליסטין, ואינו יודע באיזה דרך מהלך, נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך, כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך, הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם".

מדברי המשל אנו למדים שעל אף היות האדם מדקדק במצוות [נזדמנה לו אבוקה – 'נר מצוה'], והוא ידען בכל התורה [עלה עמוד השחר – 'תורה אור'] הוא עדיין בבחינת 'אינו יודע באיזו דרך הוא מהלך', כי אין הוא בטוח שבמהלך חייו יגיע למטרתו.

ואחת הסיבות שנאמרו לחסרון הזה הוא מפני שלא "סלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא", כלומר מסקנת לימודו של התלמיד חכם הזה אינה לפי ההלכה. ואז הדרך לכישלון היא קצרה מפני שהמסקנה הלא נכונה הבאה מלימוד התורה שמקנה לאדם לא רק ידע אלא גם מוטיבציה המביאה אותו להתלהבות והתמסרות עד כדי נכונות להתבטל בפני הצו ההלכתי, ואם בלימודו מסקנתו היא שִקְרִית, והוא אוסר את המותר ומתיר את האסור, עד שהוא הופך לפעמים עבירה נוראה למצווה חשובה, ומצווה גדולה לעבירה לא קטנה, לדוגמא הוא עלול להפוך אנשים מעם ישראל שלפי האמת ההלכתית שלנו היום הם יהודים שמצות 'ואהבת לרעך כמוך' חלה עליהם בכל חומרתה, ובגלל מסקנתם ההלכתית ההפוכה הם יהפכו אותו למי שמצווה לשונאו, ומזה לבא ולבצע בו אף את החמורות שבעבירות, וכל זאת מפני שמסקנתו ההלכתית מוטעית, מפני שלא "סלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא".

וזה היה לפי הנצי"ב הכשל של חכמי התורה והצדיקים בסוף הבית השני, כמו שכתב בפתיחתו שם: "שמפני שנאת חנם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס" אחרי שעמלי־התורה הללו הגיעו בשנאתם למסקנה הלכתית שקרית הם "באו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית". ועל "הצדיקים עקומים" הללו כותב הנצי"ב: "שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולמים ולא בעקמומיות [כלומר שהשתבש בהם הקוד המוסרי־אנושי] אע"ג שהוא לשם שמים, שזה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
נכון מאוד
יפה יוסף | 09-07-2018 20:07
הרבנים של היום עקומים.ויתכן מאוד שלא רק בדור הזה. ההשנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מדעתו.
2
דבש מפיך
ירושלמי | 12-07-2018 16:30
כ.ה.פילבר זמן מה אני קורא את מילותייך..פיך מפיק דבש מלכות ז.למצוות תודה לך יהודי יקר ואהוב..!!!