בית הדין מבקש: שכנעו את האיש הזה לתת גט לאשתו

בית הדין הרבני האזורי בחיפה מטיל היום עונש 'הרחקה' ושיימינג על סרבן הגט ירון אטיאס מאשדוד.

את החלטת בית הדין העלתה לרשת הפייסבוק, עגונתו – מזל, בה היא מביאה את החלטת הדיינים, לפרסם בכל מקום כי יש להחרים אותו בסדרה של סנקציות חברתיות: לא לדבר איתו, לא לצרפו למניין, לא לענות אחריו לקדיש, לא לסחור איתו, ואפילו לא לשאול בשלומו.

ההחלטה על חרם ונידוי הגיע לאחר שאטיאס לא ציית לפסק הדיינים מלפני חצי שנה המחייב אותו לתת גט לאשתו. בהחלטתם כותבים הדיינים כי יש להפיץ את שמו ותמונתו לכל מי שיכול לשכנעו לשחרר את העגונה.

החלטת בית הדין הרבני – חרם על ירון אטיאס

מזל כתבה בדף הפייסבוק שלה: האיש הזה, ירון אטיאס, שתעודת הנישואין עומדת ביני לבינו, מסרב בעקשנות לתת לי גט. הוא מקיים חיים חברתיים מלאים ועשירים, ממלא את חייו בפעילויות שונות , בעוד הוא באלימות רבה כולא את חיי יום אחרי יום.

היום, לאחר הטלת סנקציות שונות שלא הועילו, אישר בית הדין לפרסם את שמו ותמונתו ולצעוק בכל מקום. ירון אטיאס הוא סרבן גט. ירון אטיאס מאשדוד הוא סרבן גט. ואני לא רוצה להיות נשואה לו עוד."

"אשתי התעמרה בי וירדה לחיי"

בתגובה לדברים, פרסם ירון אטיאס פוסט בפייסבוק בו כתב:

מה אדם מוכן לעשות למען ילדיו?לתת להם את כל העולם.ואני, מוכן אפילו לוותר על החופש שלי למענם.

אל תטעו, אינני סרבן גט.

למעשה הסכמתי גם אתמול לתת גט לאשתי מזל אטיאס, אלא שהיא מבקשת להמשיך ולשלוט בי גם לאחר הגירושין בעקשנותה לשלול ממני את זכות האבהות על ילדיי.

מזה קרוב לשנתיים שאשתי בחרה להרוס את חיי, ולהרחיק אותי מילדיי. חיי הפכו לגיהינום, כיוון שאיננה מסוגלת להבין שהחופש שלה, לא כולל הרחקה של אביהם מחייהם.

בשיתוף פעולה מחריד ומפלה של רשויות הרווחה והחוק היא הגישה נגדי תלונות שווא (23 תלונות, שנסגרו כולן, פרט לאחת שתיסגר בהקדם), הרחיקה אותי מהישוב בו התגוררנו, ומהזכות לגדל את ילדינו, לחנכם ולהיות שותף בעולמם.

במשך שנים הייתי עקר הבית וההורה המרכזי בחיי הילדים שלנו, תוך עיכוב התקדמותי המקצועית לטובת הקריירה שלה. הייתי ההורה הכי מסור לילדים שלי, הם עבורי כל העולם כולו. אולם הרשויות קבעו שטובת הילדים להתגורר עם אמם, אפילו אם הילדים מבקשים אחרת – כי היא אשה ואני גבר.

עשיתי כל שניתן לדמיין בשנתיים האחרונות בכדי להביא את אשתי להסכמה ולפשרה. חברים ומתווכים הגישו מטעמי אינספור בקשות ופעולות פשרה בכדי להביא את הקשר בינינו למצב תקין המאפשר הורות משותפת לטובת הילדים.

אבל אישתי מסרבת לכל הצעת פשרה או תיאום הורי עבור ילדינו, היא רוצה להרחיק אותי מחייה, אבל גם מחייהם.

חיי לא שווים דבר ללא הילדים שלי במרכזם.

כפי שהצהרתי בדיון האחרון, אינני חפץ בגירושין, אבל אני מוכן בצער בכל רגע להשלים את הליך הגירושין ולתת לה את כל מבוקשה, לרבות גט כשר, לו רק תאפשר לי את הזכות הבסיסית ביותר לכל אדם והורה – הסכמה לביטול הרחקתי ומשמורת והורות משותפת על ילדינו.

אשתי ובית הדין דחו את הצעתי ההוגנת והאנושית, לא הקשיבו לתחינה שלי, וקבעו שחיי אבות בישראל יכולים להיות הפקר וטובת הילדים איננה שיקול חשוב.

אני מודה לכל אלו שנותנים ביממה האחרונה חיבוק לאישתי.

תנו לה חיבוק גדול, מכל הלב, אולי כך גם ליבה קצת יתרחב, ונצליח ביחד להקים עולם טוב יותר עבור ילדינו.

אבות יקרים, תנו חיבוק לילדכם ותשירו להם בכוונה שלמה:

ואבא כאן תמיד לחבק ולשמור אותך,עד סוף העולם אנ׳לא עוזב אותך.