טבח עם בסוריה- אין אחריות הלכתית אבל אסור להתעלם

הרב גורן, משתמש בפסוקים מפרשת עגלה ערופה "ידינו לא שפכו... ועיננו לא ראו". אין כאן אחריות במובן ההלכתי, אך מאידך אי אפשר להתעלם

טבח עם בסוריה- אין אחריות הלכתית אבל אסור להתעלם
  (צילום: מתוך ynet)

בסוריה מתקיימת מלחמה פנימית כבר מספר שנים. הצבא, המורדים וקבוצות שונות נלחמים אלו באלו, ללא רחם. יש מאומות העולם שתומכים ומסייעים לשלטון הסורי בנשק, כסף ועוד. כל מלחמה היא גורמת לאבדן בנפש ורכוש, ואין זה משנה באיזה כלי נשק משתמשים הצדדים כדי להרוס ולהרוג אלו באלו. אלא שגם בין אומות העולם יש מוסכמות באלו כלי נשק לגיטימי להילחם ובאלו לא. נשק כימי, לא קובנציונאלי, הוא עלית מדרגה, אכזרי וקטלני.

התורה מצווה אותנו במצבי מלחמה: "ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כ, י). לעיתים, אין ברירה וצריך לצאת ולהילחם אך יש לשמור על צלם אלוקים של הלוחמים, על המוסר והיושר עם כל זה שמדובר במצב של מלחמה. "כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה, הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב: 'ונשמרת מכל דבר רע' " (רמב"ן שם). היו בעבר מעם ישראל שהתנהגו באכזריות קשה. כך מופיע במלחמה יהודה מול אדום: "ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו" (דברי הימים ב כה, יב). לפי המדרש זו היתה אחת הסיבות לחורבן ולגלות:

באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא: לא גזרתי מיתה לבני נח אלא בחרב. ואלו "ויביאום לראש הסלע וישליכום וכולם נבקעו". באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא מה אלו עושין כאן? יגלו. כיון שחטאו גלו, וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם "איכה" (איכה רבה, פתחיתות, יד).

דברי הרמב"ן והמדרש על מלחמת יהודה ואדום נועדו לחדד שגם בעת מלחמה וכשאין ברירה, אין לנהוג באכזריות יתירה ויש לשמור על צלם אנוש כמה שיותר

הראשון לציון, הרב יצחק יוסף שליט"א, קרא קריאה לממשלה, לאומות העולם ולמנהיגי דת נוספים, לא לעמוד מנגד, ושלא להתעלם ממה שקורה בסוריה.

נבקש לעין בדברי הראשון לציון, ולהרחיב בעקבות דבריו. העיון בסוגיה זו מתאימה באופן מיוחד בשבוע בו אנו מציינים את יום השואה והגבורה.

 הרב יצחק יוסף (הודעה לתקשורת, יום ראשון, כ"ג ניסן תשע"ח):

בסוריה מתרחש רצח עם אכזרי גם של נשים וילדים עם נשק להשמדה המונית. כיהודים שעברו השמדת עם, כיהודים שתורתם היא אור לעמים, החובה המוסרית שלנו היא לנסות למנוע את הטבח. זוהי חובה שאינה פחותה מהחובה המוסרית שהייתה להשמדת הכור בסוריה.

בעבר (לפני כשנה וחצי) אמר עוד: עם ישראל עבר שואה איומה לפני 70 שנה. מיליוני יהודים נרצחו, מיליונים אחרים נותרו פליטים ולא ניתן להם מפלט באף מקום. החיה נאצית רצחה את כל אותם מיליונים, והעולם ראה ושתק. אנחנו, כיהודים שהרגשנו על בשרנו את השתיקה הזאת, זעקנו זעקה לאורך השנים, שאלנו איך העולם ידע ושתק. כיהודים, אסור לנו לשתוק. מכאן תצא הקריאה רצח עם לא יכול לעבור לסדר היום – לא בסוריה ולא בשום מקום ולא על שום עם, גם אם אינם ידידים שלנו. כתוב 'חביב אדם שנברא בצלם' (משנה אבות ג, יד). לא כתוב יהודי או מוסלמי. כולנו בני אדם. אני פונה גם אליכם, מנהיגי הדתות, השמיעו קולכם. שכל אחד יפעיל את השפעתו, ואולי בכך נוכל למנוע את הזוועות.

 משנה מסכת אבות פרק ג משנה יד

חביב אדם שנברא בצלם. חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם שנאמר "[שופך דם האדם באדם דמו ישפך] כי בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית ט, ו)

הראי"ה קוק, מוסר אביך, מידות, אהבה אות ה

אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל אדם ביחוד, ואהבת כל העולם כולם, חפץ עילוים ותקומתם הרוחנית והחמרית, והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם. אי אפשר כלל לבוא לידי רום-הרוח של "הודו ל-ה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו" בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם, לשפר את קניניהם, לאשר את חייהם, תכונה זו היא שמסכלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל. בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה (שבת פט ע"א) הרינו יודעים ברור שהכוונה רק על הרשעה, שהיא מרתקת בחזקה את האיגוד של עמים רבים, גם בהוה וביחוד בימים מקדם שהיתה זוהמת העולם יותר מסואבת. אבל עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלוקי שנחון בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו, וגרעין קודש זה ירומם את הכל.

בהערה שם: "יאהב כל הבריות ואפילו גויים" (הרב חיים ויטאל, שערי קדושה חלק א שער ה)

הרב קוק מחדד את החשיבה שיש לאהוב כל אדם גם גויים, שהרי הם ברואים בצלם אלוקים, והרצון לעזור ולסייע לכל.

הרב שמואל יוסף זוין, לאור ההלכה עמ' יזהשתתפות ומעורבות במלחמה שבין מדינות אחרות

שפיכות דמים הרי נכללת בתוך שבע מצוות בני נח, ובכן שאלת איסורן והיתרן של מלחמות נופלת אף על אומות העולם. …בן נח נרדף מותר להציל עצמו בנפשו של רודף. ולא עוד אלא שאפילו להלחם בשביל לעזור לאומה אחרת, שמתנפלים עליה מותרים ואף חייבים. הרי גם מפסוק: "שופך דם האדם באדם דמו יישפך"  לומדת הגמרא: "הצל דמו של זה בדמו של זה" (סנהדרין עב ע"ב). ..ולכשתרצו מקרא מלא הוא: "ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו שעריו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם" (עובדיה א, יא)

[הרב יהודה שביב, בציר אביעזר, עמ' 99-96, טען שאין להוכיח ממקורות אלו דבר]

לפי הרב זוין- מותר ואף חובה לעזור לעמים אחרים שנמצאים במצב של מלחמה

הרב שלמה גורן, "לקחי אושוויץ", משנת הגורן, עמ' 155-154

באושוויץ ודומיו השתחררו יצרי המשטמה והרצח האפילים ביותר של האדם שעד אז לא ידענו ממדיהם האכזריים ולא האמנו בעוצמת ההרס הטבועים בהם. זאת היתה התדרדרות האיומה והברוטאלית ביותר לא רק של העם הגרמני וגרוריו שתכנן ובצע את מזימות הרשע. העולם כולו אינו יכול לרחוץ בניקיון כפיו ולומר ידינו לא שפכו את נהרות הדם, ועיננו לא ראו את הובלתם לטבח של מליוני בני אדם חפים מכל פשע. כמעט כל עמי תבל עמדו מנגד במשך כל שנות המלחמה וראו או ידעו על קיומן של מחנות ההשמדה. כבשני השריפה ותאי הגזים, אליהם הובאו ששת מליוני היהודים וביניהם מיליוני ילדים ותינוקות ועוללים טהורים וזכים שלא טעמו טעם חיים, וזאת מבלי שתיעשה פעולה רצינית מצד מדינה כלשהי בעולם. …אין לקפח שכרם של מעטים מבני האומות השונות, שחירפו נפשם להציל יהודים מהרג ושמד. הם חסידי אומות העולם, שחייבים אנו ביקרם ויש להעלותם על נס. אבל כאשר מדובר בעמים ומדינות אין מעשיהם של המעטים שבמעטים יכולים לכפר על האדישות וחוסר המעש של מאות מליונים. עליהם זועק הנביא: "מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם. ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו שעריו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם" (עובדיה א, י-יא).

הרב גורן, משתמש בפסוקים מפרשת עגלה ערופה "ידינו לא שפכו… ועיננו לא ראו" (דברים כא, ז). אין כאן אחריות במובן ההלכתי, אך מאידך אי אפשר להתעלם.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
תגובה אחת מיין לפי
1
כוונה טובה אך מסלפת עניינים עמוקים
ידידיה | 13-09-2018 9:43
מחילה מכבוד הכותב, קשה ולא ברורה כל הגישה מבחינה תורנית אמונית. ראוי ואסור להתעלם מהטבח בסוריה או בכל מקום בעולם, וודאי שכך הוא מבחינת המצפון האנושי הכללי וגם היהודי בפרט. אולם להלחם בעד הצלת גויים, אפילו קבלו עליהם 7 מצוות בני נח? מי הורה כך בפורש? הרב גורן זצל? תמהתני! הלו כבר פרשו חזל את דברי הנביא..רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדם וכן אמרו רזל: ..ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד,לא) אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם. (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף סא, עמוד א). וכן האיר בדבריו המהרל מפראג שישראל מחוויבים בתריג מצוות שהם בבחינת אדם ושאר הגויים מחוייבים ב-7, מפני שהם מקצת אדם. הטעם העמוק לזוועות בעולם ולרשע הוא מפני שאנחנו בני אל-חי לא שומעים בקול בורא העולמות, והנהגנו עלינ ומשפטי גויים המתאכזרים לרחמנים ומרחמים על אכזרים!! אם ברצוננו לעזור לגויים הקרובים והרחוקים, עלינו לדרוש את ה', את מלכות בית דוד, את הסנהדרין ואת בית חיינו בהר המוריה! ועד אז למחות ראוי על האכזריות בעולם! לסכן שערה אחת אפילו מפושע ישראל אסור בתכלית האיסור מוסרית, במגבלה אחת (בעוונות)..מפני דרכי שלום, והלוואי ולא נגיע לשם!