בשבוע שעבר התקיים בירושלים כנס בנושא 'הדתל"שים (דתיים לשעבר) ודרכי התמודדות' ובו נדונו נושאים כמו 'הסיבות לתופעה' ו'האם ניתן למנוע את התופעה'.
בכנס דיברו רבנים בציונות הדתית, אישי ציבור ואפילו מנהל מרכז גמילה מהתמכרויות. משניים מהרבנים המשתתפים אני עצמי אף זכיתי לינוק תורה, והערכתי אליהם גבוהה, אז כהיום.
אלא שישנו סוד קטן שאני חייב לגלות למשתתפי הכנס – בניגוד לאַדֶמֶת או לחזרת, דתל"שת איננה מחלה. אנו הדתל"שים לא נטשנו את משפחותינו, את חברינו, ובמובן מסוים אפילו לא את החברה הדתית. יש מי שרואה בנו – ובצדק – מגזר נוסף בתוך 'המגזר'. את המטען היהודי שקיבלנו נישא איתנו לעד. הוא הפך לחלק מה-די-אן-איי הערכי שלנו.
הדתל"ש החדש חי לו במרחב הלא-דיכוטומי שבין דתיות לחילוניות, וזה גם אולי עיקר החידוש שהתגלה לו לדתל"ש ושאותו הוא רוצה להביא לעולם – שהמרחב הזה איננו דיכוטומי. במרחב זה יוצר הדתל"ש רצף ארוך בין העולם הדתי לחילוני: הוא יכול לחיות חיים היונקים מעולם האמונה והיהדות, אך אינם מחויבים לטוטליות ההלכתית של עולם זה.
ברור לי שתפיסה זו תהיה זרה עבור רבים. מיד ייזכר לו למשל הרמב"ם בהלכות תשובה על "המשומד לעבֵרה אחת", אך אנא הביטו אל החברה הדתית – מהחרד"לים ועד הלייטים – האם כולם מקפידים בה על כל התרי"ג קלה כחמורה? האם לא תמצאו שם רבים שעושים דין לעצמם ומקיימים מצוות מסוימות באופן חלקי ומאחרות הם מתעלמים כליל?
לא באנו לברוא דת חדשה. איננו מקדשים את 'היהודי הלא הלכתי'. כל אחד מאיתנו עבר מסע אישי ארוך כדי למצוא את מקומו המיוחד מול עולם היהדות.
לו הייתם מזמינים דתל"ש לדבר בכנס הוא היה מספר לכם שלא פחות משהעזיבה היא עזיבת ההלכה, זוהי עזיבה של המחויבות לקודים של החברה. הוא גם היה מוסיף ומספר על הקושי בבניית אישיות עצמאית, ישרה ואמיתית עם עצמה, בחברה שיפוטית
והרי מכם למדנו את פירוש הנצי"ב מוולוז'ין על הפסוק "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" – "ללמדנו שלא משום הדברים התעורר הקב"ה, כי אם בשביל שהיו אחדים, יהיו מה שיהיו". באושר אודה שזמנים השתנו. האחיינים שלי גדלים היום בחברה הרבה יותר פתוחה, מקבלת, ומכירה באינדיבידואל הפרטי.
ואתרום לכם עצה אחת – לכו בערב שבת לבית כנסת ספרדי. תמצאו שם אברכים מישיבות חרדיות, בעלי בית עייפים מעמל השבוע, וצעירים בלבוש המתאים יותר למועדונים. מעבר למנגינות הנעימות, תוכלו ללמוד שם בשעה אחת יותר מאשר בכנס שלם.
==
הכותב הינו עיתונאי ועורך חברתי-כלכלי ב'מקור ראשון'. המאמר פורסם לראשונה ב'מקור ראשון', ערב יום הכיפורים, תשע"ב
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
