עידן לשם כל הדרך לטופ: נסיך הטניס בראיון

העלייה הראשונה למוקדמות גראנד סלאם, הניצחון המכריע בגביע דיוויס בדרום אפריקה, והעבודה הקשה כל הדרך לטופ 100. עידן לשם, מי שעתיד להוביל את הטניס הישראלי אחרי עידן דודי סלע, בראיון מיוחד לסרוגים

עידן לשם כל הדרך לטופ: נסיך הטניס בראיון
  עידן לשם אחרי הניצחון מול דרום אפריקה.. צילום: עפרה פרידמן איגוד הטניס

עידן לשם: יורש הכתר של דודי סלע

שנת 2018 התחילה בענק אצל עידן לשם, ואור הזרקורים מתחיל לחבב את הטניסאי הצעיר.

רק בן 21 במרץ הקרוב, וכבר המקום השני הבלתי מעורער בנבחרת ישראל בטניס, ראשון לנסיכי הטניס יורשי הכתר של דודי סלע כמובילי הטניס בישראל.

לראשונה בקריירה שלו, בעקבות הדירוג, נכנס עידן לשם למוקדמות אליפות אוסטרליה הפתוחה

ובכך הפך לישראלי השמיני בלבד שמשחק במוקדמות או בהגרלה הראשית של טורניר גראנד סלאם בעשור האחרון (מאז שנת 2009).

רשימה בה נכללים גם הראל לוי, נועם אוקון, ציפי אובזילר, שחר פאר, יוליה גלושקו, דודי סלע ואמיר ויינטרוב:

"עבדתי בשביל זה הרבה בשנה שעברה וסיימתי את השנה נורא מאוחר בשביל שיהיה לי את ההזדמנות להיכנס וזו התקדמות וזו מטרה שהצבנו והגענו אליה".

"גם להראות בשביל עצמי שאני מסוגל להגיע לרמות האלה, גם להראות לעצמי שאני מסוגל להתחרות ברמות האלה".

"ובלי קשר לעצם זה זו חוויה לשחק באוסטרליה, בתור ילד צעיר שהיה רואה את המשחקים שם פתאום לבוא ולשחק על המגרשים האלה זה משהו מיוחד" אומר עידן לשם.

פייטר בגביע דיוויס

אמנם הוא הפסיד בסיבוב הראשון במוקדמות, אבל בעצם ההעפלה הראה עידן לשם שזו לא הפעם היחידה שאנחנו עוד נראה אותו שם.

יחד עם מוקדמות גראנד סלאם, הראה לשם גם עד כמה הוא פייטר כאשר ניצח במשחק האחרון את ניק שולץ במשחק המכריע בבית האירופי-אפריקאי בגביע דיוויס.

זה היה למעשה הניצחון הראשון שלו העונה ובכלל גם בדיוויס, אבל הוא יהיה אולי אחד המתוקים מכולם השנה.

במשחק הראשון שלו בדיוויס נגד לויד האריס הנקודות לא התחברו, אבל נגד שולץ היה אמנם מלחיץ אבל ברגע שלשם השתחרר הנקודות נכנסו.

עידן לשם שחקן התקפי, ופחות הגנתי מאחורה, ואולי אם היה גבוה עוד קצת (לשם, 1.83 משקל: 70 ק"ג) זה היה מקל על מלאכת ההתקפה

(הממוצע בסבב יותר גבוה מ-1.83 ויש אולי כ-10 טניסאים שנחשבים 'נמוכים').

הוא מכה בק-הנד בשתי ידיים ושולח כדורים בעוצמה.

נכון להיום עידן לשם על סף שחרור מהצבא באוגוסט, הוא היה ספורטאי מצטיין ושירת בגלילות ומנסה כמה שאפשר שהוא בארץ להגיע לבסיס והצבא באמת בא לקראתו במה שאפשר.

כדי להתרכז בקריירת טניס אין משהו אחר מאשר להתאמן שלוש פעמים ביום, אין זמן לעבוד, בקושי זמן לחברים, ובכלל עם בקושי תקציב מהמדינה.

בלי עזרה מהבית אי אפשר להיות טניסאי, מודה לשם.

מהפיוצ'ר הראשון ועד מוקדמות גראנד סלאם

איך הכל מתחיל?

בגיל 5 סבא שלו לוקח אותו לשחק איתו טניס ברעננה עיר מגוריו, כדי להפיג את השעמום של הילד ההיפראקטיבי.

בגיל 7.5 כבר מבינים שהטניס הוא כבר לא עוד סתם תחביב ושהילד מראה ניצוץ לא רגיל, והוא עובר להתאמן ברמת השרון ותקופת ילדותו משתנה לגמרי:

"כמות האימונים עולה, יש אימוני כושר פתאום, ובגיל 10 התחלתי לעבוד עם מאמן מנטאלי.

יש לחץ אבל צריכים ללמוד להתמודד עם זה, בסופו של דבר יש לחצים יותר גדולים והנסיעה לתחרות בחו"ל הראשונה שלי כבר הייתה בגיל 9 ואתה צריך להיות מוכן לזה, וצריכים באמת לאהוב את זה".

אבל הדרך להצלחה לא הייתה פשוטה עבור לשם והניצחונות לא הגיעו בקלות כל כך:

"בהתחלה-בהתחלה הניצחונות לא הגיעו בקלות ממש, אחרי זה בגיל 10-12 בארץ הלך יותר טוב.

בגיל 12 ניצחתי בתחרות בינלאומית ראשונה בחו"ל בטורקיה".

בתקופת הנוער לשם לא השתתף בתחרויות. בשונה מטניסאים אחרים שאנחנו מכירים כמו ישי עוליאל או איגור סמילנסקי שהראו יכולות בנוער, לשם דווקא פרץ במעבר לבוגרים:

"התחלתי יחסית מוקדם להתחרות בבוגרים, בגיל 16 ואולי אפילו 15".

בגיל 16 מתחיל עידן לשם להתאמן עם עמוס מנסדורף בכבודו ובעצמו, ובכך כבר אז הוא סומן ככוכב עולה:

"האמת שעמוס לא דיבר איתי ישירות, יצא לו לדבר עם אנשים שהיו קשורים אליי ושהחלטתי שאני עוזב את רמת השרון הוא בעצם זה שאמר לי לבוא אליו, להתאמן אצלו, וככה זה בעצם התחיל".

אבל גם המעבר לבוגרים הביא אותו בהתחלה הרבה חוסר מזל:

"לקח לי המון המון משחקים, כמעט שנתיים, עד שהוצאתי את נקודת הדירוג הראשונה. היה לי מחסום פסיכולוגי כלשהו ו-bad luck בהגרלות".

"לא בדיוק יודע למה, התחריתי בהרבה הגרלות ראשיות של פיוצ'רים וכל פעם קיבלתי את המדורגים הראשונים ברצף של המון משחקים כאלה

והיו לי כמה הזדמנויות שלא ניצלתי כנראה מלחץ, ואז בעצם הוצאתי את הנקודה הראשונה שלי ואז הגיעו עוד כמה".

לפני גיל 18 מקבל עידן לשם פציעה ברגל שהשביתה אותו לחודשיים ואולי הביאה לו את המנוחה שהיה צריך

כי מייד לאחר מכן, בתחרות הראשונה אחרי הפציעה, הוא לקח את הפיוצ'ר הראשון שלו:

"האמנתי שזה יגיע בסוף, הצלחתי לעבוד קשה ולא חשבתי לרגע על פרישה".

מאז הוא לקח עוד שישה פיוצ'רים, שהם רמת הטורנירים הנמוכה בטניס. לאחר מכן יש את הצלנג'רים, ולאחר מכן טורנירי ATP.

השנה, 2018, מכוון לשם לזכייה בצ'לנג'רים כדי להגדיל את הניקוד שלו, וממש בימים הקרובים הוא עתיד לשחק ברצף משחקים במזרח.

לשם עובד קשה ושומר על צניעות ורצינות.

שאני מנסה למצוא את התאריך עם לשם של הזכייה הראשונה שלו, הוא לא כ"כ זוכר.

מה, אנשים לא זוכרים לעד את הזכייה הראשונה שלהם? "לא, אני לא כל זוכר", אין איזה ארון גביעים בבית?

"האמת, שיש איזה ארון קטן למעלה, אבל אם אני אחפש אותו עכשיו אני לא אמצא, הגביעים לא ממש מסודרים. אני לא בקטע של זה כל כך".

היום הילד מרעננה כבר מוקף בצוות מקצועי:

עמוס מנסדורף המאמן, ורונן בגה מאמן הכושר, ישנם מטפלים קבועים ("וזהו, אין לי צוות גדול או משהו כזה")

ושלוש שנים בערך מזכיית הפיוצ'ר הראשון שלו הוא כבר במוקדמות גראנד סלאם.

הישג שלא הרבה יכולים לזקוף לזכותם.

עידן לשם מעריץ את רוג'ר פדרר אבל לאו דווקא רק בגלל סגנון המשחק שלו וההצלחות, אלא גם בגלל המחוייבות של פדרר למשחק, ההמשכיות והאימון לאורך תקופה, ועוד בלי פציעות.

לשם רואה בכך דרך חיים.

בקריירת טניס יש זמן גם לחברים? לבילוי?

"האמת שיש קצת זמן, לא יותר מדי. זה לא כולל הרבה יציאות.

יש הרבה משחקים והרבה תחרויות ולאחרונה אני גם טס המון.

אבל אצלי יש לי קבוצה טובה של חברים שאנחנו מכירים מגיל מאוד מאוד צעיר, ואנחנו קבוצה כזו, תמיד בקשר, ושאני בארץ והם לא בצבא אז אנחנו תמיד נפגשים.

לא 'חיי לילה פרועים' או דברים כאלה אבל בדברים הקטנים סתם לשבת בכייף או בסופ"ש אז זה אפשרי".

מתרגלים לישון מוקדם? לא חסר לך?

"הלו"ז שלי פחות או יותר מובנה, גם אחרי איזושהי תקופה ארוכה שניסיתי להתמיד ולשמור ולהיות יותר מקצוען

זה כבר נהיה חלק ממני ואני לא ממש מחזיק עד שעות מאוחרות ובילויים זה כבר פחות בשבילי.

אני לא הולך לישון כל כך מוקדם, אבל זה איזשהו הרגל כזה שלי, לנוח ולשמור על הגוף במקום להתרוצץ ולבלות.

אני לא מרגיש שמשהו חסר לי. כל היציאות והבילויים,

אני לא חושב שזה אי פעם עשה לי משהו כל המסיבות, היציאות והבילויים – זה אף פעם לא ריגש אותי.

יכול להיות שבגלל שאני מגיל מאוד מאוד צעיר בטניס אז הרגילו אותי להיות מאורגן ומסודר ותחרויות והכול, אז כנראה זה בנה לי איזה אופי כזה. אז לא, לא מרגיש לי חוסר בגדול".

עידן לשם בניצחון בגביע דיוויס

צילום: עפרה פרידמן איגוד הטניסעידן לשם לאחר הניצחון בגביע דיוויס

עתיד הטניס הישראלי

לאחר עידן דודי סלע הפוקוס כנראה יעבור לעידן לשם.

טוח הגילאים השתנה בסבב ולדעת לשם השחקנים הטובים בסבב הם סביב גילאי 26-27 בממוצע, ולכן אפשר עוד לפרוץ:

"אני חושב שיש לנו הרבה שחקנים טובים, והיום לוקח לשחקנים יותר זמן להתפתח בסבב ולפרוץ, ככה שגם לשחקנים הצעירים היום יש עוד הזדמנות לפרוץ

ואני חושב שעם מערכת טובה בארץ ואימונים טובים – הרבה מאוד מהשחקנים בארץ יכולים להיות שחקנים טובים".

"אם זה עוליאל, סמילנסקי אם זה בן פתאל, מור בוליס, דניאל צוקרמן – יש לנו שחקנים".

אולם, למרות היותו מס' 2 דווקא באליפות ישראל סוף שנה שעברה הוא נכנע לסמילנסקי בחצי הגמר:

"עבדתי קשה סוף שנה שעברה בזמן שאחרים כבר נחים, ופשוט הייתי כנראה עייף, תשוש".

אבל הוא לא דואג למעמד שלו אליו הגיע בזכות: להיות מס' 2 הברור אחרי דודי סלע:

"גם מבחינת התחרויות שאני משתתף בהן, גם מבחינת התוצאות וגם מבחינת הדירוג אפשר לראות את זה".

התחריתי מול כולם ולאחרונה יצא לי לנצח את כולם, מול איגור (סמילנסקי) יצא לי להפסיד פעם אחת

אבל אני לא שם את עצמי לפי משחק אחד שאני ניצחתי ומשחק אחד שהוא ניצח, אלא מסתכל על המכלול".

היום אחרי הפסד, מה אתה עושה מבחינה מנטאלית?

"בדרך כלל עם המאמן שלי אנחנו יושבים אחרי המשחק ואני מנסה להבין מה עשיתי לא בסדר או מה צריך לשפר לפעם הבאה, איפה נפלתי יותר ומה עשיתי טוב כדי שאני אדע להמשיך לעשות את זה.

אני מאוד מעורב אמוצינלית על המגרש ומשתדל כמה שפחות כדי שזה לא יפריע לי למשחק

אבל אני חשוב שלכולנו יש רגעים שהאמוציונליות משתלטת עליך".

בהקשר לגביע דיוויס מוסיף לשם:

"בהפסד להאריס הייתי שם, הייתי קרוב. ברגעים החשובים הוא טיפה תיפקד יותר טוב ממני.

ויש לנו משפט בטניס: כל שבוע יש משחק חדש. ככה שלא צריכים להתרגש ולא צריכים לשכוח".

עידן לשם מדורג היום בסביבות המקום ה-254 והוא מכוון לטופ 100:

"כמה שיותר מהר יותר טוב, לא מהר מדי אבל בקרוב".

אמנם כרגע אין יעדים ספציפיים, אלא בעיקר להתרכז בתחרויות ולהיכנס למוקדמות גראנד סלאם וגם יש את גביע הדיוויס באפיל מול צ'כיה, אבל לשם גם מכוון לטופ הבכיר בעולם.

לפי הדירוג שלך, מעכשיו אתה קבוע במוקדמות גראנד סלאם?

"לא בטוח, צריך לשמור על הדירוג הזה ואפילו להתקדם קדימה ולראות מה קורה".

יש לך נקודות שאתה צריך להגן עליהן השנה?

"כן, אני לא קורא לזה להגן, אני קורא לזה להרוויח מחדש נקודות. 'להגן' זה סוג של מגננה כזו

. יש לי נקודות כאלו אבל המטרה היא בסוף לבוא ולשחק את המשחקים ולהרוויח נקודות וגם לזכות בצ'לנג'ר השנה אני מאוד מקווה ובאמת להתקדם בדירוג".

תגיד, שאלה שאני חייב לשאול על הבק-הנד עם שתי ידיים שאתה משחק, זה משהו חדש בטניס הישראלי?

"לא, אני חושב שאולי דור העבר היה פחות משחק חבטת גב עם שתי ידיים מהטובים, אבל היום יותר ויותר שחקנים משחקים עם שתי ידיים.

ואני חושב שזה דבר לגיטימי לגמרי. זה הכל עניין של התאמה לשחקן, מה שיותר מתאים ונוח לו מגיל צעיר".

"יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות:

עם יד אחת קשה יותר ליצור כוח ושיווי משקל מאשר עם שתי ידיים, מצד שני חופש הפעילות של היד הדומיננטית יותר שזה בעצם יד ימין בחבטה עם יד אחת (בשתי ידיים היד הדומיננטית היא יד שמאל)

וחופש התנועה –

להרבה שחקנים יש ביד אחת יש להם סלייס יותר טוב ו-וולי יותר טוב מאשר לשחקנים עם שתי ידיים כי בעצם הבקהנד ביד אחת והתנועה של הסלייס הן דיי דומות כך שזה נותן להם עזרה-תמיכה נקרא לזה".

מה היתרון שלך על פני שחקנים אחרים?

"אני חושב שאחד היתרונות הכי גדולים שלי שאני ועמוס (מנסדורף) עבדנו בצורה שקטה.

לא הצלחתי הרבה בנוער ולפני התקופה האחרונה, ככה שהעיניים היו פחות עליי וזה נתן לי את האפשרות לעבוד, להתקדם בקצב שלי ובזמן שלי.

לא היה עליי איזשהו לחץ מוגזם או אהדה מסויימת שגרמה לי לעשות דברים  בשונה ממה שאני ועמוס רצינו ותכננו, וגם העובדה שהגעתי לעמוס ורונן מאוד מאוד שיפרה אותי ועוד תביא אותי הרבה קדימה".

אתה נשמע מאוד מחוייב לטניס. למה טניס?

"כן, זה החיים, זה המקצוע שלנו, זו העבודה.

הטניס לימד אותי מגיל מאוד צעיר עצמאות, מחוייבות, הרגלים, תזונה נכונה –

אני חשוב שספורט באופן כללי ותזונה נכונה הם מאוד מאוד חשובים לבני אדם וזה מקנה אורח חיים בריא יותר ואורח חיים מסודר יותר.

לי הטניס עצמו מאוד תרם לעצמאות ולבגרות ואני חשוב שאלו דברים שברגע שאתה מקבל אותם, זה יסודות שאתה מקבל בגיל צעיר זה עוזר לך המון בחיים בהמשך".

נשאר עדיין הניצוץ במשחק או שזה כבר חלק משגרת חיים?

"בכל משחק יש את הניצוץ, אתה עולה על המגרש ואתה רוצה לנצח".

לא משנה לך מה הסיבות, איזה משחק זה, ברגע שאתה עולה על המגרש אתה רוצה לנצח ויש עדיין שאיפות וחלומות ומטרות להגשים, ככה שאנחנו עדיין רק בתחילת הדרך.

תמיד יש מקום להשתפר, תמיד יש על מה לעבוד: אם זה חבטות,

המשחק מתפתח והלחץ מתפתח איתו וצריך להיות מוכנים לכל השינויים שיכולים להיות".

אז למה הטניס לדעתך לא פורץ בישראל? לא מקבל את התקשורת כמו שאר ענפי הספורט?

"אני חושב שזה ספורט עם טיפה פחות מודעות ומניח שהרבה אנשים כן מכירים את הטניס אבל כנראה שההצלחות פחות מושכות אנשים".

"ואני חושב שזה שאין לנו הרבה שחקנים כמו דודי (סלע), שבתחרויות הגדולות ובמאיות הראשונות –

זה גם טיפה פחות מושך, כי בכל זאת אני לא יודע כמה אנשים שמעו עליי לפני הדיוויס הזה נגיד

ואני חושב שגם יש פחות כסף בספורט הזה ופחות שחקנים".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
לשם הוא הטניסאי הישראלי התשיעי בגראנד סלאם
שחקן טניס | 18-02-2018 19:49
שכחת את פאולינה פסחוב.
2
ישראלים מגזימים בציפיות כרגיל
ולד | 24-02-2018 17:35
נראה לי קצת הגזמתי עם טופ 100. קודם כל עידן צריך לעלות לטום 200 שזאת לבד משימה מאוד קשה.