בין הרב יצחק יוסף לסלים ג'ובראן

המתח על הגדרתה של המדינה עולה אל פני השטח. הזהות היהודית צריכה גם היא לעלות אל פני השטח התודעתי של אזרחי המדינה היהודים, אם ירצו שעתידה של ישראל להיות מדינה יהודית, ולא מדינת כל-אזרחיה

בין הרב יצחק יוסף לסלים ג'ובראן

דברי הרב יצחק יוסף שליט"א על בתי המשפט שאינם לפי דין תורה, מזכירים לי דווקא את דברי סלים ג'ובראן, שופט ביהמ"ש העליון לשעבר, שהתבטא שיש לשנות את המנון המדינה. מה הקשר בין הדברים?

האמת היא שיש משהו בדבריו של סלים ג'ובראן. הרי אין שום מניעה חוקית שאזרח ערבי יהיה גם נשיא בית-המשפט העליון, ראש ממשלה או נשיא המדינה. סלים יכול להניח שזה רק עניין של זמן עד שתוצג מועמדות של ערבי מתאים לאחת המשרות האלה, ונראה מי יעז להתנגד… כעת, טוען סלים, מה ההיגיון להכריח את ראש-הממשלה הערבי העתידי של מדינת ישראל לשיר בדבקות "נפש יהודי הומיה"?!

נכון שיש לכם, היהודים, זכות ראשונים בהקמת המדינה שנועדה לתת מקלט-בטוח ליהודי הנרדף. אני גם מבין ללבכם שקשה לכם לעכל את השינוי שהולך ומתרחש בזהות המדינה… אבל בואו נדבר בהגיון, כיאה למשפטנים. אמנם במגילת העצמאות מדובר על מדינה יהודית, ועל הזכות ההיסטורית של העם היהודי. אבל האם יש משהו יותר יהודי משוויון? (כדברי השופט מנחם אלון כי ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית שווי ערך לערכיה כמדינה דמוקרטית). הפירוש שלי, ושל הרבה מעמיתי המלומדים, הוא שהמדינה איננה שייכת רק לבני העם היהודי אלא לכלל אזרחיה בשווה[1]. הטיעון של הזכות ההיסטורית כוחו יפה לשעתו, כצידוק להקמת המדינה. ואגב, כמו שמותר לשנות המנון כך מותר לעדכן גם את מגילת העצמאות.

צריך להבין שבדור הראשון המיעוט הערבי היה שולי, ולכן הזהות הייתה "יהודית" יותר, אבל הבה נפקח עיניים ונראה את השינוי. מדוע שהיום רק המורשת היהודית תקבע את צביון המדינה? בואו נחשוב יחד על מדינה רב-לאומית שבה יש כבוד למורשת יהודית ולמורשת ערבית גם יחד. עד כאן תמצית דברי סלים.

ומה אומר היהודי הממוצע במדינת ישראל? הוא דוחה על הסף את הדרישה לשנות את ההמנון (או סמלים אחרים המייצגים קשר לעם היהודי). מה פתאום? הרי המדינה היא שלנו. אנחנו היהודים הקמנו אותה, בשם העם היהודי ולמענו. הריבון הוא העם היהודי ולכן לאזרח הערבי יש אמנם זכויות פרט סוציאליות, אבל לא שותפות בזכויות הלאומיות.

אבל בדרך-כלל הדחייה באה 'מהבטן', מאיזה-שהוא מקום רגשי וקיומי, לא מספיק מוסבר ושכלי. וזו אולי תמצית הבעיה. ברגע שהיהודי הממוצע יעמוד מול מיקרופון ויישאל "אז אתה מתנגד שערבי יהיה ראש ממשלה?" הוא יתחיל לגמגם. והוא יגמגם גם לעצמו, האם אני גזעני?

הזהות היהודית, על כל המטען שלה, שצרובה כה עמוק בנפש היהודי – היא אילמת בנוגע לעיצוב המדינה. זהו זרם התודעה, או הזרם התת-מודע, שנשא אותנו לכאן וקושר בינינו – אבל הזרם הזה אינו משתתף בגלוי בעיצוב המוגדר של המרחב הציבורי. חזון המדינה ועקרונותיה אינם נגזרים באופן מחייב מהמורשת היהודית. ואם החזון מסתכם בספר "מדינת היהודים" של הרצל (או בחזון ז'בוטינסקי) ותו לא, באמת אין בעיה מהותית שערבי יהיה נשיא המדינה.

המראָה שמציב סלים משקפת את פניה של מדינת היהודים המתקדמת לגיל שבעים. כל עוד נפסח על שני הסעיפים, אין סיבה ממשית שהמדינה לא תהפוך ברבות הימים, להלכה ולמעשה, למדינת כל אזרחיה במאה אחוז.

ובכל זאת יש בה משהו. היהודים הקימו מדינה, בעזרת ה' עשו והצליחו. אבל הגיע הזמן (מזמן) לקרוא בשם ולעצב את המדינה כמדינה יהודית. למשל, לשדרג את מגילת העצמאות זהו דווקא רעיון מבורך – בואו נחשוב על מגילת עצמאות מחודשת שתבטא ביתר בהירות את השייכות הבלתי-מעורערת לעם היהודי, והמעלה לקדמת התודעה הציבורית את הברית הנצחית של העם היהודי עם בורא עולם ונותן התורה.

עלינו להציב מחדש ובבירור את התשתית הרעיונית של המדינה כמבטאת את הזהות היהודית, לפי החזון של תורת ישראל (המביאה ברכה לאנושות כולה). בחזון הזה, המדינה תהיה הכיסא עליו ישב לבסוף משיח בן דוד, ובית המקדש יבנה בפסגתה בהר המוריה. לאור החזון הזה, יוגדר מחדש גם מקומו של הנוכרי במדינה, ויובהר שאין לו שותפות מלאה בריבונות אלא זכויות סוציאליות כפרט.

השבת נקרא בתורה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – דוגמה חריפה לפער בין החזון היהודי למציאות הקיימת. התקווה בת שנות אלפיים (ויותר) היא למשפט עברי אמתי, שעליו אנו מתפללים "השיבה שופטינו כבראשונה", וזה לא ביהמ"ש שבו היה סלים. את החזון היהודי של "ואלה המשפטים" מייצג הרב יצחק יוסף, המקנא לכבוד המושפל של המשפט העברי ואומר (בחריפות) כיצד מתייחסת ההלכה ליהודי שפונה למשפט נכרי. בעוד סלים גובראן רוצה לשנות את ההמנון, הנה הרב יצחק יוסף רוצה להגשים את מה שנפש היהודי אכן מצפה אליו מדורות. את המתח הזה אי אפשר לטאטא לאורך זמן, ושוב ושוב הוא יזכיר לנו כי עבודה רבה לפנינו כדי לצקת תוכן יהודי ממשי לכלי של המדינה.

וכמעט שכחנו, באשר להמנון. לא משנה מה יהיו בדיוק מלות ההמנון, העיקר הוא שבמדינה היהודית העתידית (עליה חלמנו בכל הדורות), גם מי שאינו יהודי יזדהה עם המורשת היהודית – יכיר באמת של תורת משה שניתנה לעם ישראל, ויצטרף בכל לב להכרזה "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד".

[1]  כמו שאמר השופט אהרן ברק בפסק הדין בבג"ץ קעאדן: "מפתח מיוחד לכניסה לבית ניתן לבני העם היהודי [דהיינו חוק השבות], אך משמצוי אדם בבית כאזרח כדין, הוא נהנה מזכויות שוות כמו כל בני הבית האחרים".

=======

הרב יוסי פלאי הוא חבר בתנועת 'דרך חיים'

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
6 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
סלים ג'וברן חצוף.זו מדינה יהודית וכך תשאר
יפה יוסף | 15-02-2018 22:57
הארץ הזו הובטחה ליהודים לכן היהודים שפכו דמם עליה.פתאום בא איזה ערבי ורוצה לשנות את זה לטובתו.אגואיסט מדרגה ראשונה.
כבוד השופט ג'ובראן
סאמי | 21-02-2018 13:14
קודם כל תלמד לכתוב את השם של כבוד השופט ג'ובראן ולא ג'וברן לעניינינו מילת חצוף משמעה שאתה לא בן אדם שלא מדבר באופן ענייני לכן מיותר להגיב לאחד שלא שווה תגובה השופט ג'ובראן לא שווה התייחסות מאדם אפס שכמוך
2
קצת כבוד לגדול דור!
כותרת מקוממת! | 17-02-2018 20:07
1
3
לא הבנתי באיזה קטע אתה קורא לשופט עליון בשמו הפרטי
דר׳ כהן, בשבילך | 18-02-2018 20:05
זה לא שאתה לא יודע לקרוא לאנשים בתארם הנכון. לראיה, ידעת לכתוב ״הרב יצחק יוסף״. גזענות? לא... אין מצב...
אה כהן, עפת קצת על התארים שלך, לא? כבוד ניתן לא נדרש.
... | 16-05-2018 23:54
ואם אתה לא מבין את זה, דחוף את הדוקטורט שלך...
סאמי, אתה אורח פה, אל תשכח. לא פתחת קוראן אף פעם?
חיייייי | 16-05-2018 23:54
........