הזווית היהודית של תשלומי הארנונה

מדוע הרשויות מעניקות הנחה זו? מה ההצדקה להנחה בתשלומים המשותפים שחלים על כל חברי הקהילה? התשובה העקרונית היא פשוטה - חמלה אנושית. איננו רוצים לראות אוכלוסיה חלשה הקורסת בשל עול מסים בלתי אפשרי

הזווית היהודית של תשלומי הארנונה

 

שנת 2018 הביאה עימה התייקרות בתשלומי הארנונה: עליה של 2.18 אחוזים, שיעור העלייה הגבוה ביותר מאז 2014. אז איך נראית הארנונה בראי ההלכה והמסורת היהודית? האם אני חייב לממן את ההתייקרות בתשלומי הארנונה, בהיותי חלק מן הציבור, גם כאשר הדבר לא תואם את רמת החיים שלי? מי זכאי להנחה, ולמה? מה יחס ההלכה להנחה על בסיס סולידריות חברתית?

כולנו משלמים מסים כדי לממן את צרכי החברה בה אנו חיים. ישנם סוגים שונים של מסים; ענייננו כאן במס המשולם לשלטון המקומי – הארנונה. זהו מס מסוג ה"תשלומים משותפים" – תשלומים שמתחלקים בין כל חברי הקהילה/העיר/החברה. בארנונה ישנו תעריף אחיד הנקבע על פי גודל הנכס ואזור המגורים; עם זאת, החוק מאפשר הנחה בגובה התשלום, על פי מבחן הכנסה. מה הסיבה וההצדקה היהודית לטבלת ההנחות הזו? ומהי התפיסה הקהילתית שנגזרת מכך?

חלק מחובתה של חברה מוסרית הוא לתמוך בחברים החלשים בתוכה

מדוע הרשויות מעניקות הנחה זו? מה ההצדקה להנחה בתשלומים המשותפים שחלים על כל חברי הקהילה? התשובה העקרונית היא פשוטה – חמלה אנושית. איננו רוצים לראות אוכלוסיה חלשה הקורסת בשל עול מסים בלתי אפשרי. במקורותינו נאמר "כופין על הצדקה". וזוהי ההצדקה להטיל על בעלי הכנסה גבוהה את מה שלא שילם חסר ההכנסה. אלא שאדם הזכאי להנחה של 50%, לרוב אינו בגדר פושט יד או נתמך כלכלית, וההצדקה להפחית מהמס עבורו נובעת כנראה ממקור אחר. ננסה לבחון את היחס הנכון בהתנהלות כלכלית בין האדם לחברה. נטיה טבעית היא לרצות לנהל מאזן הוצאות מול הכנסות, ותשלום כפוי נתפס כדחיפת יד זרה לכיסו של המשלם. אולם האמת היא שחלק מצרכי האדם הם כאלה שהוא משתתף בהם בעל כרחו, ונותן את חלקו במימונם. גם זו היא צריכה אישית, והאדם מקבל תמורה לכספו שנגבה ממנו, גם אם לא ניתנה לו הבחירה כיצד ומה לרכוש בכספו.

השוואת רמת השירות לכלל האוכלוסיה

נתאר לעצמנו דיון סוער בישיבת דיירים, בשאלה אם להציב מראה נאה בחדר המדרגות. רמת חייהם של חלק מהשכנים גבוהה, וחוסר המראות בחדר המדרגות מציק להם. אולם שכן אחד חי ברמת חיים נמוכה יותר. האם הגון מצד בעלי היכולת לכפות על שכנם להעלות את רמת החיים באזור המשותף, מעבר לרמה בה הוא חי בפינתו הפרטית?

נראה שלא יהיה הגון מצדם לעשות כך, וייתכן שאף אינם רשאים לחייבו. ישנה סוגיה העוסקת בהקמת גדר בין שתי חלקות שדה. אם יטען אחד מהצדדים בעד גדר זולה, והוא מסכים להשתתף בעלות שלה ולא יותר, טענתו תתקבל. אלא על טענתו לבטא כנות. ברגע שהוא יגדור את הצד השני של השדה בעלות גבוהה, הוא ישלם על כורחו את חלקו בגדר המשותפת באותה רמה שהוא ביצע עבור עצמו.

ניתן להביט כך על החיים המשותפים ברמה המוניציפאלית. יכול תושב לטעון בצדק: אם בביתי אני מאיר במגבלות התקציב העומד לרשותי, מדוע עלי להאיר את הרחוב בעוצמה רבה כזו שעלותה גבוהה? ככל שהדבר תלוי בי, אני מעדיף להסתפק בפחות.

אלא שאין יכולת להפריד במתן השירות העירוני בין המשלמים יותר למשלמים פחות, ולכן ממידת הצדק שלא לאלץ את מי שאינו מעוניין, לממן מעבר לרמת החיים שבה הוא חי. לכן גם מי שאינו נתמך כלכלית ואינו נוטל צדקה, מפני שאינו ברמת עוני המצדיקה זאת, ומפני שאינו מבקש להתפרנס על חשבון אחרים, יכול לטעון ביושר שאת רמת החיים שלו הוא מבקש לקבוע נמוך יותר ככל שהדבר תלוי בו, וכאמור על החברה להבין זאת ולא לחייבו.

תשלום על מה שאתה צורך – כבודך הוא

ההשלכה של הטיעון הוא שאותו אדם הנהנה מהנחה כזו אמור להיות ישר עם עצמו. אם מצדו הוא באמת מעוניין להוריד את רמת השירות העירוני כדי להוזיל אותו, הרי פיו ולבו שווים. אך אם הוא דורש את מלוא השירות, הרי הוא דומה לאותו שכן הגודר את חלקת אדמתו באבני גזית, ורק בצד הגובל עם שכנו הוא 'מסתפק' בגדר קוצים עלובה, שכן הוא סמוך ובטוח בשכנו שיגדור באבני גזית ונמצא נהנה מן ההפקר.

היחס לתשלום ארנונה אמור להיות כיחס לתשלום עבור מוצר. אם ביכולתי להנות מיגיע כפי, לעמוד על שתי רגלי ולהתפרנס בכבוד, עלי להיות מאושר, כמו שאמרו חכמינו: "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים". אם אני באמת וביושר מעדיף לחיות בצורה צנועה יותר, מוצדק לגמרי שארצה לשלם פחות. אולם בסך הכל אין סיבה להתמרמר על תשלום עבור צריכה, גם אם היא נראית כמו מס שנגבה ממני בעל כורחי.

=======

הרב יצחק מאיר יעבץ הוא רב קהילה ברמת בית שמש ומלמד בישיבת ההסדר החרדית בגן יבנה. בוגר תכנית הרבנים של בית המדרש 'ממזרח שמש- כל ישראל חברים' משתתף בפרויקט מונטיפיורי.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
4 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
תודה לאל על הצדק הבסיסי.
יפה יוסף | 15-02-2018 23:48
השנה שלחו לי לשלם ארנונה בלי הנחה.אולי הכוונה שאתעשר? הלוואי בעזרת השם.
2
מי שלא עובד אלא לומד תורה ומקבל הנחה הוא סתם בטלן החי על חשבון הציבור
לא מגיע לכולם | 16-02-2018 14:43
מה זה פה סוציאליזם כמו בקיבוץ? רוצים שוק חופשי. מי שרוצה לחיות בעוני וללמוד תורה - זאת זכותות אבל לא על חשבון מי שכן עובד. ארנונה צריכים לשלם כולם אחרת לא יהיה מי שיסלול כבישים ויפנה את הזבל.
ההיפך,
יהודיה | 17-02-2018 20:16
מי שעובד ולא לומד צריך לכפר על כך בתשלום! תגיד תודה על כך שהם לומדים ומחזיקים את העולם! בלעדיהם, ניראה לך שהמדינה היית מתקיימת? עם כל השחיתויות, ירדית הרמה המוסרית והדתית במדינה עד שאול כך שעשיית העבירות הנוראות ביותר הופכות לאידאולוגיה, בלי לומדי התורה האמיתיים אין זכות קיןם למדינה. אז תלמד להודות להם!!!!
3
יש יהדות שפויה
אהרון | 19-02-2018 17:38
רק להסתכל באתרי החדשות ולחטוף סחרחורת - הרב קלנר נגד נשים, הרב קוסטיצר נגד הצבא, הרב ההוא על הומוסקסואליות שהיא לדעתו כמו איידס... לפעמים נדמה שהרבנים שכחו לגמרי מה תפקידו של רב בישראל (רמז: לא לייצר פרובוקציות כל בוקר). טוב שיש כאלה שלא שכחו עדיין מה הדברים החשובים באמת..