איך גורמים ללימודים על החברה הישראלית להיות לא רק תאורטיים אלא לקבל גם שמות ופנים?
במסגרת יוזמה משותפת של ד"ר תמי הופמן, ראש תכנית רג"ב במכללת סמינר הקיבוצים וד"ר דודי פויכטונגר, ראש החוג לאזרחות במכללה האקדמית הרצוג, התקיימו מפגשים בין סטודנטים משני המוסדות. מטרת המפגשים הייתה להכיר את הצד השני הנמצא מעברו השני של מתרס הזהות בחברה היהודית – החילוני, הדתי והאידיאולוגי-פוליטי.
לקראת המפגשים נפגשו מרצים ממכללת הרצוג וממכללת סמינר הקיבוצים למספר שיחות להיכרות, כמו גם לדיון משותף אודות זהות, חינוך ואזרחות. מפגשים אלו הכינו את הקרקע לשני המפגשים של הסטודנטים.
במפגש הראשון אירחו הסטודנטים מהחוג לאזרחות במכללת הרצוג את עמיתיהם מתל אביב. יום זה הוקדש לניסיון להכיר ולהציג את הציונות הדתית – על גווניה ורבדיה השונים. הסטודנטים נגעו – בחשש לא קטן – ב"עצבים הדלוקים" המעסיקים את החברה הישראלית בכלל, והציונות בפרט: ההתיישבות ביהודה ושומרון והשאלות המוסריות הנגזרות ממנה: שלטון צבאי, זכויות האדם לפלסטינאים היושבים במקומות.
מפגש הגומלין שהתקיים השבוע בסמינר הקיבוצים. הוקדש לסוגיית הזהות החילונית ולהיכרות מעט יותר מעמיקה עם רבדיה וגווניה השונים והעמוקים של החילוניות. במסגרת היום ביקרו הסטודנטים בתערוכת "עדות מקומית" שבמוזיאון ארץ ישראל, ואף הקדישו זמן לשאלת תרומתם של המפגשים האלו לפיתוח זהותם ולתפקידם כמחנכי הדור הבא במערכת החינוך.
הפעילויות השונות, קבוצות הדיון והלימוד המשותף – כל אלו הותירו אצל הסטודנטים טעם של עוד ורצון כן ואמיתי להמשיך ולהעמיק את הדיון האקדמי, החינוכי והאישי-זהותי גם בעתיד



מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים