מאות משתתפים התכנסו בהיכל שלמה בירושלים לכנס, שנערך במתכונת אקדמית, ועסק בנושאים הסובבים את הספרים.

המושב הראשון עסק בנושא: מעבר מסורות בכתב ובעל פה, לכבוד השקת הספר תלמודם של גאונים. את המושב פתח הרב ד"ר יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג שציין את תרומתו של הספר למחקר.

פרופ' ורד נעם, מבית הספר למדעי היהדות והארכיאולוגיה, באוניברסיטת תל אביב עסקה במסורות מימי הבית השני בתלמוד הבבלי, פרופ' אביגדור שנאן, מהחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים עסק בדבריו בנושא של  "מספרות שעל-פה לספרות כתובה: דרשות ותרגום המקרא" והרצאתו של פרופ' אברהם (רמי) ריינר מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב עסקה במעבר מסורות מגאוני בבל למערב אירופה: "מסורא ועד טרוייש ומפומבדיתא לרמרו: על גאוני בבל בבית מדרשו של רבנו תם".

המושב הסתיים בתגובת המחבר: ד"ר עוזיאל פוקס, ראש החוג לתושב"ע במכללה האקדמית הרצוג.

המושב השני בכנס עסק בנושא: יצירה וחיים יהודיים באיטליה בתקופת הרנסנס, לכבוד השקת הספר פירוש 'מדרש חכמים' על התורה.

את המושב פתח פרופ' ג'פרי וולף, מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן שבירך את המחבר על הבחירה לעסוק בפירוש ובמחברו האלמוני. פרופ'  יוסף עופר, מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן והמכללה האקדמית הרצוג שוחח על שימושו של בעל מדרש חכמים בפירוש רמב"ן לתורה, פרופ'  מיכאל ריז'יק, מהמחלקה ללשון העברית, אוניברסיטת בר אילן עסק ב"לשון, משחק ודת: כתיבת יהודי איטליה" וד"ר מוטי בנמלך, מהחוג להיסטוריה, המכללה האקדמית הרצוג, דיבר על "בין אשכנזים לספרדים באיטליה בראשית המאה השש-עשרה".

את המושב ואת הכנס כולו חתמה תגובת המחבר  ד"ר יואב ברזלי ראש מינהל התלמידים במכללת הרצוג.

הרב ד"ר יהודה ברנדס, ראש מכללת הרצוג סיכם את האירוע בסיפוק ובהתרגשות ואמר כי "ההתכנסות הזו של אנשי רוח מכל רחבי הארץ לדיון על ספרות תורנית אקדמית מוכיחה שוב את הרלוונטיות והחיוניות של תורה וחכמה בימינו.