"חוויה שלא אשכח": השירות הלאומי של בעלי מוגבלויות
עמותת "שלוה" פועלת להעניק לאנשים עם מוגבלויות טיפול מקצועי ולקדם שילוב חברתי. כחלק מהפעילות, בנות עם מוגבלויות משתלבות בפעילויות העמותה כשירות לאומי. ענאל כליפה ואורטל חנה קרפ מספרות לסרוגים על החוויה שלהן
שירות לאומי מיוחד: עמותת "שלוה" פועלת במטרה להעניק לאנשים עם מוגבלויות טיפול מקצועי ברמה הטובה ביותר, לתמוך בבני משפחותיהם ולקדם שילוב חברתי. כחלק מפעילות העמותה, צעירות עם מוגבלויות משרתות בשירות לאומי במרכז העמותה ומשתלבות בפעילויות השונות.
"הצעירות עם המוגבלות המקיימות בשלוה שירות לאומי, מהוות חלק בלתי נפרד מאיתנו. שילובן בפעילות המרכז מהווה צעד משמעותי בטיפוח תחושת המסוגלות שלהן, העלאת הדימוי העצמי שלהן והכנתן לחיים עצמאיים" אמר מנכ"ל שלוה יוחנן סמואלס. "בנוסף, תרומתן לעמותה ולאנשים המטופלים בה היא עצומה, שכן הן מבינות היטב את הצרכים הייחודיים שלהם, יודעות כיצד לחדור ללבם ויוצרות עמם קשר אמיץ".
ענאל כליפה: "זו חוויה מדהימה"
אחת מבנות השירות במרכז היא ענאל כליפה, בת 20 ממעלה אדומים. ענאל היא עיוורת מלידה, וכחלק מהשירות הלאומי שלה, היא מעבירה שיעורי מוסיקה בגני הילדים במרכז הלאומי שלוה.
"לעבוד עם ילדים בגן זה משהו שתמיד חלמתי לעשות" סיפרה ענאל לסרוגים. "תמיד רציתי לתרום, ולעשות שירות לאומי היה דבר מאד חשוב בשבילי".
הסדנאות של ענאל מועברות בגני שילוב, הכוללים ילדים בעלי תסמונת דאון- דבר שמציב אתגרים בפני ענאל. "צריך ממש לפרט ולהסביר הכל בשפה פשוטה ומובנת" היא טוענת. "אני מתחילה את הסדנא בכך שאני מספרת להם קצת על עצמי ועל זה שאני לא רואה. הם ילדים בגן, וקשה להם להבין את זה בעצמם, אז צריך לתאר את זה".
ענאל ממשיכה ומתארת את האופי החווייתי של הסדנאות. "אחרי ההצגה אני נותנת להם לנגן על פעמונים וכלים אחרים. אני שרה להם, והם שרים איתי. אני גם נותנת לילדים שמתנדבים לנגן קצת בכלים גדולים כמו דרבוקות. יש גם ריקוד ותנועה, ואני מנסה לעודד אותם, אומרת להם 'בואו נקום ונרקוד'".
"אני מרגישה שהסדנאות תורמים לילדים. זה מפתח אצלם את הביטחון והתנועה שלהם" ענאל מוסיפה. "הם באים, קמים עושים, וגם שרים. זה משמח אותם, והם מחייכים. מאד נעים להם- וזה מדהים לראות את זה. אני תמיד נהנית".
במקביל לפעילותה בסדנאות, ענאל היא סולנית בלהקת "בקצב השלוה" המורכבת כולה מאנשים עם מוגבלות, ושבה לאחרונה מסיבוב הופעות ברחבי העולם. לדבריה של ענאל, סיבוב ההופעות היה עבורה אתגר משמעותי. "היינו קמים כל יום בשעה 8 בבוקר, אוכלים- ומיד הולכים להופעה. אוכלים שוב, ואז ישר עוד הופעה. היינו חוזרים למלון ב-11 בלילה, הולכים לישון, ולמחרת שוב קמים להופעה. וכל הופעה הייתה במקום אחר" סיפרה.
"יש ימים עם 2 הופעות, יש ימים עם 3 הופעות, ואז יש יום 'חופשי' שיש בה רק הופעה אחת" הוסיפה. "זה עמוס מאד, קשה לפעמים לעמוד על במה ולחייך ולשיר. לא תמיד בא לך, בעיקר כשיש 3 הופעות בכל יום. זה לא קל".
למרות הקשיים, ענאל טוענת שמסע ההופעות היה חוויה גדולה בשבילה, ושהיא נהנתה ממנו רבות. "זה חוויה מדהימה, שאני לא אשכח אותה בחיים" אמרה בחיוך. "אני יוצאת מסיבוב ההופעות עם המון ביטחון. זה דבר שלא היה לי בעבר. העמידה על הבמה והשירה כל כך הרבה פעמים הביאה לי את זה".
ענאל טוענת שהשירות הלאומי עזר לה להתפתח ולעבור תהליך. "כיום אני מרגישה שאני מסוגלת, שאני יכולה למרות המגבלה שלי לעשות הכל ויכולה לתרום. אני ממש רואה את זה" אמרה. "בהתחלה הייתי מאד שקטה וסגורה, ובזכות הלהקה וכל מה שקורה סביבה- הטיסות, ההופעות, הסדנאות, וכל הצורך לעמוד, לשיר, לעשות ולפעול- זה נותן לי את התחושה שאני יכולה".
אורטל חנה קרפ: "אני מרגישה שאוהבים אותי"
אורטל חנה קרפ, בת 22 מירושלים, מחוברת לעמותת שלוה עוד מילדות. "מגיל 6 אני בשלווה" סיפרה לסרוגים. "הייתי קודם חניכה, ובחרו אותי לשרת בשירות לאומי. הרגשתי טוב עם זה, והיה לי כיף".
אורטל חנה, הלוקה בפיגור קל, החלה את השירות הלאומי שלה בגני חינוך מיוחד בשלוה, שם חינכה ילדים באופן פרטני. אחד הרגעים המשמעותיים ביותר עבורה היה כשאחד הילדים שלא דיבר לפני כן למד לקרוא בשמה. "לימדתי אותו במילים איך להגיד 'אורטל', וזו הייתה המילה הראשונה שהוא אמר" אמרה. "זה גרם לי להרגיש טוב. הרגשתי שהילדים אוהבים אותי ותומכים בי".
כיום אורטל ממשיכה בשירות הלאומי במרכז, ומעבירה לקהל הרחב סדנאות להכנת סבונים ושזירת פרחים. מדבריה של אורטל ניכר כי היא נהנית מהסדנאות ומהמוצרים שהיא מכינה. "לפני שבועיים באו אלינו ילדות שחגגו לחברה שלהן בת מצווה" סיפרה. "עשינו איתם סבונים, והיה אווירה ממש טובה. ראו שהם נהנים ורוצים להכיר את האנשים עם המוגבלויות ואת הסביבה שלהם. זה נתן לי תחושה טובה. הן אמרו שהן רוצות לתמוך בנו, ולעשות למעננו הכל".
במקביל אורטל עובדת בחנות "Shalva Shop", שבה נמכרים חפצים שנעשו על ידי אנשים עם מוגבלות, ביניהם גם המוצרים שהיא הכינה בסדנאות שלה. אורטל מספרת כי החנות זוכה להצלחה רבה. "הרבה אנשים באים לקנות את הדברים שאנחנו מייצרים פה" היא טוענת. "יש אווירה טובה, שבאים קבוצות של תיירים לקנות ואחרי שהם יושבים בבית קפה- הם באים לקנות אצלנו. הם נהנים מהדברים שאנחנו מכינים".
בדומה לענאל, גם אורטל מרגישה שהשירות משמעותי בשבילה. "חשוב לי מאוד לעשות את השירות הזה" היא אומרת. "אני מקבלת אווירה טובה, מתייחסים אלי בכבוד, ואני מרגישה שאוהבים אותי. אני רואה את זה בהכל".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו