רב תרבותיות וזכויות נשים - סרוגים

רב תרבותיות וזכויות נשים

האם הדמוקרטיה מכירה ומחויבת רק לזכותם של אינדיבידואלים לשוויון או שהיא מחויבת גם לשוויון הזכויות וההגנה על קהילות ותרבותם.האם אנחנו דמוקרטיה ליבראלית או דמוקרטיה רב תרבותית

רב תרבותיות וזכויות נשים

שתי עתירות מונחות כרגע על שולחנו של בג"ץ ובשתיהן מבקשות נשים חרדיות שבג"ץ יסייע להם במאבקן לשוויון זכויות בתוך הקהילה שלהם. אל מולם ניצבים "פרנסי הקהילה", המנהיגות הרשמית, וטוענת- לא רק ששוויון זכויות לנשים אינו חלק מעולם הערכים היהודי שלנו, ולא רק שאנו סוברים שנשים, בדיוק כמו ילדים, לא אמורות לייצג בעצמן את צרכיהן, שוויון נשים סותר ולא מאפשר לנו לקיים את המסורת שלנו כפי שאנחנו מבינים אותה. וכיוון שכך, אם בג"ץ יתייצב לטובת שוויון הזכויות של הנשים הללו הרי שהוא פוגע בזכות שלנו, כקהילת מיעוט, להגנה תרבותית. זכות, שבג"ץ במסגרת עולם הערכים הליבראלי דמוקרטי שהוא נסמך עליו, מחוייב להגנתה.

אחת העתירות עוסקת בבקשה של קבוצת נשים לפסול את התקנון של מפלגת אגודת ישראל שאינו מאפשר להן להתמודד בבחירות לכנסת באמצעות המפלגה. השניה, מורכבת יותר- מבקשת לבטל את החלטת המל"ג להרחיב את המסלולים הנפרדים מגדרית במוסדות ההשכלה הגבוהה. הטענה היא, שמעבר לפגיעה המובנית בנשים המרצות שיופלו תעסוקתית, הרי שהלגיטימציה הקהילתית הפנים חרדית הקיימת כיום ללימוד במסלולים מעורבים, באין חלופה, תישלל ברגע שתהיה חלופה נפרדת, והנשים החרדיות יאלצו להסתלל למסלולים ה"נשיים" הנפרדים בלבד.

מדינת ישראל רגילה לדילמות ציבוריות של התנגשות בין החלק היהודי לדמוקרטי בזהותה. זה לא הסיפור כאן. המחלוקת כאן היא בתוך החלק הדמוקרטי. האם הדמוקרטיה מכירה ומחויבת רק לזכותם של אינדיבידואלים לשוויון או שהיא מחויבת גם לשוויון הזכויות וההגנה על קהילות ותרבותם.האם אנחנו דמוקרטיה ליבראלית או דמוקרטיה רב תרבותית.

במקור אגב, לא היתה אמורה להיות סתירה. התפיסה הרב תרבותית שהתפתחה בסוף המאה הקודמת, נולדה מתוך ההבנה כי התרבות שלנו, השפה שלנו, המסורת שלנו- כל אלה נוצרים במסגרת קבוצת השתייכות ובלעדיהם אין לנו באמת זהות. הבנה שאין כזה דבר "אדם" כללי, אוניברסלי. בני אדם הם תבנית נוף מולדתם וקהילתם, וחלק מהגנה על זכויותיהם וגם על זכותם לשוויון, היא ההגנה על יכולתם לקיים קהילה עם מסורת מנהגים ושפה, שיהיה לה מעמד שוויוני ולא שולי, במרחב הציבורי. כאישה דתיה, הזדהתי מאד עם התפיסה הזו כאשר נתקלתי בה לראשונה. אין לי "אני" שאינו כולל את המסורת היהודית, ואין משמעות לזכותי לחנך את ילדיי אם לא אוכל לחנכם בתוך קהילה שומרת מצוות, גם כאשר חלק מהמסורת והמצוות הללו אינם תואמים את ערכי הליבראליזם. אלא שעם הזמן גיליתי שהתפיסה הזו שנועדה לאפשר ולהגן, משמשת בפועל ככלי לשימור הכח והשררה של הנהגות ותיקות הנאבקות ברוחות שינוי פנימיות בתוך קהילותיהם. התפיסה הזו שנועדה להרחיב את גבולות הסובלנות וההכלה של חברת הרוב, מאפשרת להנהגת המיעוט לפגוע, להדיר ולדכא. בשמה אפשר להפלות נשים, לא לקבל נערות מזרחיות לבתי ספר ולתת לילדים ממשפחות חסידיות כדורים פסיכיאטריים מדכאי חשק מיני, באופן ספק חוקי- הכל, הכל, בשם ההגנה התרבותית. אמנם הרב תרבותיות דורשת את קיומה של זכות היציאה מהקבוצה, וכאשר אין ליחיד יכולת לצאת מהקבוצה, הרי שזכותו גוברת על זכות הקהילה. אבל קשה להגדיר מה המשמעות של זכות יציאה. טכנית, אפשר לצאת. אבל האם באמת, כאשר נולדת לתוך קבוצה מסויימת והיציאה ממנה תדרוש ממך מחירים אדירים- משפחתיים, כלכליים, זהותיים- כאלה שמשמעותם היא בעצם הגירה, האם באמת אפשר?

התאוריה הרב תרבותית, היא תאוריה. הצעה לתפיסת עולם ולמדיניות שלטונית ומשפטית. אין כאן אמת עובדתית אלא סט של אמונות וערכים. ואותם אפשר וצריך למדוד גם במונחי תועלות ומחירים. ובעיני, בישראל של היום, התאוריה הרב תרבותית מזיקה יותר ממועילה. במקום לחזק קהילתיות ושייכות היא מעניקה לגיטימציה מוסרית לאדישות והעדר סולידאריות חברתית. במקום לגרום לנו להושיט יד מסייעת לנשים המבקשות להילחם בעוול היא מאפשרת לנו להסיר אחריות, כאילו הבחירה שלהן להמשיך ולחיות בתוך קהילה חרדית, משמעותה בחירה בעסקת חבילה הכוללת אפליה. בלי "הגנה תרבותית" אין עסקאות חבילה. כל אדם נברא בצלם, כל אדם, בלי קשר לקהילתו, זכאי לשוויון.

ספק גדול בעיני אם בג"ץ הוא הכלי הכי טוב לסייע לנשים החרדיות במאבקן לשוויון, אבל בטוח שאסור לו לסייע למפלים אותם. בטוח שאסור לו לקבוע כי יש למנהיגות החרדית "זכות" להפלות נשים. לא ל"הגנה תרבותית" בחסות בית המשפט אנחנו זקוקים אלא למערכת פוליטית, חברה אזרחית ותקשורת, שיושיטו יד ויחזקו את הנשים המבקשות לחולל שינוי בקהילותיהן. לא בשמה של תאוריה משפטית אלא בשמה של האחווה והערבות ההדדית. שינוי שייטיב איתן, שינוי שייטיב עם  כולנו.

=======

תהלה פרידמן היא יו"ר תנועת 'נאמני תורה ועבודה', עמיתה במכון 'הרטמן' ומנהלת במכון 'שחרית'.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 10 דיונים מיין לפי
1
הדמוקרטיה נוגדת את תורת ישראל המכתיבה כל דקה בחיי היהודים ואינה מאפשרת לנהל תכנית כבקשתך.
גבי | 06-01-2018 18:43
2
לנשים ניתנה בזכות הגדולה מכל
זכות גדולה | 06-01-2018 18:49
להקים משפחה, לטפל בילדים ולאפשר לבעל ללמוד תורה.
שטויות
אמת | 07-01-2018 23:34
זכות גדולה לטפל בילדים ולתת לבעל ללמוד תורה? נו באמת.. ברור שזה מגדרי לגמרי, כיום נשים מעוניינות בהרבה יותר, מסוגלות להרבה יותר ובעלות כלים להצלחה הרבה יותר! מגיל 3 חובת חינוך הילד ביהדות היא על הבעל, רק על הבעל. זאת ההלכה, ראש אבן העזר. תפסיקו להאכיל אותנו שקרים- זה טבע האישה, בזה היא הכי מוערכת, לעשות כביסה ולהכין לבעלה אוכל זה האידיאה הגבוהה. נשים הרימו את הראש מזמן, תתחילו להתאים את דרשות התורה למציאות!
3
כמה שילמה לכם עבור השטיות האלו
אלכס | 06-01-2018 19:44
4
היא מקב
אלכס | 06-01-2018 19:46
היא מקבלת כסף מהקרן החדשה לישראל שתממן
5
כמה רודפות פירסום אינם ה״נשים החרדיות״
נעה | 06-01-2018 21:02
רוב רובן של הנשים החרדיות כולל אותי רוצות הפרדה במקומות לימוד. זה פשוט הזוי שכמה נשים רוצות להחליט בשביל כל הציבור. מי שמם?
6
הקרן החדשה שילמה לך על יעד חדש?
שי | 06-01-2018 21:59
את מכירה הרבה נשים חרדיות טיפוסיות (עם 7 ילדים ומעלה) שחולמות להתברג לרשימה של יהדות התורה? די עם הקשקשת, תפסיקו "להציל" מגזרים שלמים ותתמקדו בעצמכם.
7
איזה דמוקרטיה ורב תרבותיות
ליבנה | 07-01-2018 0:08
מוכנים לקבל כל תרבות, כל דעה, כל כיוון מחשבה שהם מחליטים שהיא לגיטימית
8
מכון הרטמן זה רפורמים
שמע ישראל | 07-01-2018 1:21
9
תחליטי, את דתיה או פמיניסטית? זה לא הולך ביחד
ענת | 07-01-2018 10:15
הדת היהודית והדת הפמיניסטית (כן, זו גם דת) סותרות אחת את השניה
10
למה להכנס דווקא למפלגה שלא מרשה לנשים
יפה יוסף | 25-06-2018 22:42
להיות שותפות. תצטרפי למפלגה שמקבלת נשים.אם ראשי הקהילה לא נותנים זכויות לנשים וזה כל כך גרוע עדיף לעזוב את הקהילה. לא פשוט אבל יותר קל מלהשאר בקהילה.