מה דעת תורה ביחס ל"חוק ההמלצות" האוסר על המשטרה להגיש המלצות כשהיא מעבירה חומרי חקירה לפרקליטות?

כל המאבק העכשווי כרוך בעניינים פוליטיים, וכל אדם ישר יתרחק מזה.

אבל מה לגופו של עניין, בהתעלמות מן ההקשר הפוליטי?

על פי החוק, אין זה תפקיד המשטרה להגיש המלצות. תפקידה הוא לחקור את הנושא, ולהעביר סיכום. בתורה כתוב "שופטים ושוטרים תתן לך". אם כן, אלה שני תפקידים נפרדים. כך במדינתנו, המשטרה היא רשות חוקרת ולא רשות שופטת. כמובן, היא מביאה ברכה גדולה לאומה במלחמה נגד הפשיעה והשחיתות ובשירות לאזרח.

ומה איכפת לנו שגם תגיש המלצות? זה יקל על הפרקליטות?

נכון, אבל היא לא בנויה בשביל זה. היו מקרים רבים שהיא הגישה כתבי אישום חמורים, ולבסוף התיקים נסגרו מחוסר אשמה, בינתיים הנאשמים סבלו סבל רב.

אבל היו מקרים שגם בתי משפט טעו?

כן לצערנו. אנו מחכים לקיים הבטחת הנביאים "והשיבה שופטינו כבראשונה", אבל בינתיים זאת המערכת המשפטית שיש לנו.

לכן, לא נדבר ברמה החוקית והמשפטית, אלא ברמה העקרונית המוסרית.

נכון. יש לשמור על חזקת החפות מפשע של האזרח ולהגן עליו מהשמצה. אסור למשטרה לפרסם מידע על חשודים, להדליף חומר מחקירות וקל וחומר לתדרך עיתונאים.

מה החשיבות של חזקת חפות?

ההגדרה היא שאדם נחשב זכאי כל זמן שלא הוכיחו את אשמתו. זה יסוד משפטי הקיים בכל מערכות המשפט בעולם, כדי להציל את האזרח משפיטה מוקדמת, מסטיגמה ומקלון. לשלטון יש כוח עצום, ומולו הפרט הוא אין אונים ויש להגן עליו ממערכת שעלולה להיות מושחתת. שפיטה מוקדמת, גורמת סטיגמטיזציה והקלנה, ומטילה כתם חברתי שקשה להשתחרר ממנו. יש לשמור על הפרט ולא להסיק עליו מסקנות טרם הוכחו באורח סופי.

זה דומה למושג שלנו של חזקת כשרות?

כן. אמנם חזקת כשרות מופיעה בגמרא כתובות ביחס ליוחסין (כתובות יג א), אבל אצל הראשונים גם במובן שאינו רשע (רמב"ם קידוש החודש ב ב), כגון לאכול אצלו (שו"ע יו"ד קיט יא).

כל יהודי הוא צדיק?!

כל זמן שלא הוכח להיפך. בצדק תשפוט את עמיתך, לדון אותו לכף זכות. עיין ספר חפץ חיים.