טענה: אני רוצה לעשות משהו משמעותי עבור עם ישראל.

יש עוד הרבה דברים משמעותיים מלבד צבא, כגון מידות טובות ויראת שמים. היו נשים דגולות שעשו דברים משמעותיים בלי ללכת לצבא: חוה, שרה, רבקה, לאה, רחל, תמר, מרים, ציפורה, דבורה, נעמי, רות, יעל, חנה, מיכל, אביגיל, נעמה, חולדה, אסתר.

טענה: אבל אני רוצה לא רק שיהיה משמעותי אלא שארגיש שזה משמעותי.

אכן רוב האנשים מובלים על ידי הרגש, מאז חטא אדם הראשון, בהיותו נמשך אחרי המרגש בניגוד לציווי אלהי. אכן הרגש גורם לחטאים רבים, וכל רגש צריך בדיקה.

טענה: שירות צבאי הוא מצוה גדולה, לכן לא יכול להיות חטא.

יש מושג מצוה הבאה בעבירה, שמתחלק לשלוש אפשרויות. א. לפעמים יש גם מצוה גם עבירה. ב. לפעמים המצוה מתבטלת בגלל העבירה. ג. לפעמים המצוה הופכת לעבירה. על כל פנים עבירה לא הופכת למצוה, ואין עושים מצוה על ידי עבירה. המטרה אינה מקדשת את האמצעים.

אני לא רואה איזו עבירה יש בזה.

תשובה: את לא יותר מבינה בתורה מכל גדולי הדור, ומכל ההרכבים של הרבנות הראשית שאסרו מאז ועד הנה. צריך קצת ענווה.

אבל יש כמה רבנים שמתירים.

כמה?! בודדים. ד' ידע מראש שעלולים להופיע חילוקי דעות בהלכה, לכן הוא קבע את הכלל: אחרי רבים להטות: רוב מנין ורוב חכמה. אכן, 99.9% של הרבנים אוסרים. וכל גדולי הדור אוסרים.

צפו: הסרטון של ארגון 'חותם' נגד גיוס בנות שעורר סערה

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/01/videoplayback-1.mp4]]]

טענה: הרבנים האוסרים הם חרדים, ואני ציונית.

לא נכון. 99.9% של הרבנים הציונים אוסרים, גם מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה אוסרים, ואת לא יותר ציונית מהם.

טענה: שמעתי טיעון שגיוס נשים אינו צנוע. אני חושבת שהוא כן יכול להיות צנוע.

אשרייך שיש לך תשוקה להיות צנועה. אך יתכן שההגדרה שלך של הצניעות אינה תואמת את הגדרתו של רבונו של עולם. עייני רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא, ספר החינוך קפח, שולחן ערוך אבן העזר כא, מסילת ישרים יא, קיצור שו"ע קנב ח. את לא פוסקת הלכה גדולה מאלה.

טענה: מדינה זה חשוב מאוד ואין מדינה בלי צבא.

נכון. אך יש יותר חשוב מהמדינה, רבונו של עולם. פעמיים מדינתנו נחרבה כי לא הלכה על פי דבר ד'. הפעם, בע"ה לא תיחרב, ואנו נעשה תשובה.

טענה: הצבא הוא קדוש בעצמותו ואין מה לדאוג.

נכון. לכן אין להכניס בו טומאה. כל רגע ורגע שאשה משרתת בצבא, זו עבירה.

טענה: גם בשירות לאומי, יש מקומות בעייתיים.

נכון, ואין לשרת שם. אך אין היתר לעשות עבירה בטענה שקיימות עבירות אחרות. כל אשר דיבר אלהים נעשה ונשמע.

טענה: יש יחידות בעייתיות מאוד כגון קרקל, אבל יש יחידות שהכל טוב וישר.

ודאי פחות גרוע ללכת ליחידה פחות גרועה. אך כולן אסורות. שירות צבאי לאשה זה איסור. שירות ביחידה מעורבת זה איסור בריבוע.שירות ביחידת קרבית זה איסור בחזקת ארבע.

טענה: אין די חיילים בצבא, אז חיילות חיוניות. זה פיקוח נפש.

לא כל דבר מותר בגלל פיקוח נפש. אך הפתרון פשוט: שלא יקצרו את השירות הצבאי של הבנים, ואפילו יאריכו. הרי זה פיקוח נפש.

טענה: נכון שגיוס צבאי של בנות הוא עבירה, אך כיון שנבנית עליה מצוה גדולה, העבירה הופכת לזכות.

זו מסטיקה מזוייפת. אדרבה, דבר טוב בנוי על דבר רע, סופו לקרוס. כך כותב מרן הרב קוק: "ישנם דברים טובים וקדושים, שהסיבות המחזיקות אותם בעולם הן כעורות, כמו חולשה, שקר, רשעות, שלפעמים הן תומכות את יסוד הטוב… אמנם… הטובה, שמקבל הטוב והקדוש מהרע והטמא, מחוללת היא רעות רבות, ואין אור גאולה יוצא לפועל כי אם על יד מה שיהרסו כל היסודות הרעים, אפילו אותם שמחזיקים את הטוב והקודש". "אחר הריקבון של היסודות הרעים הללו, יחל מיד לצמוח אור הזוהר והקודש על יסודות בריאים" (אורות פז).

טענה: תופעת גיוס בנות ממילא קיימת, אז מה מועיל שרבנים יודיעו שזה נגד התורה.

יש שלושה סוגי בנות: יראות שמים שלא תתגייסנה לעולם, לא יראות שמים שבכל תוקף תתגייסנה, בנות באמצע שמתלבטות והן מוכנות לשמוע את דבר ד'. יתר על כן, אין זו שאלה פרטית של בת זו או בו זה, אלא של צביון צה"ל וצביון המדינה אם הוא טהור. לכן, גם אם אין זה מביא תוצאה מיידית, יש בכל זאת תועלת בשלושה מובנים: א. זה מאט את תהליך ההידרדרות. ב. הדברים נאמרים, וכאשר הלב נפתח הם חודרים פנימה. ג. יש הבדל גדול בין מציאות של טומאה במדינה ואנשי רוח מרכינים ראשם, לבין מציאות שהם מוחים והאויר הוא טהור (עין איה שבת על סוגיית התוכחה).

טענה: לפעמים יש בת שמכריחים אותה ללכת לצבא ולא מקבלים את ההצהרה שלה שהיא דתיה, אז מה תעשה? תלך לבית הסוהר?!

ודאי. וכן חייל שמכריחים אותו לשרת בתנאים לא צנועים, והוא כן רוצה לשרת, אבל בתנאים צנועים.

טענה: הרמב"ם כותב שבמלחמת מצוה, כולם יוצאים, גם כלה מחופתה.

הרדב"ז שם: מספקת מים למזון לבעלה. ודאי מעולה שאשה תומכת בבעלה ואז יש לה חלק בצבא.

טענה: אני באמת אידיאליסטית, לא מתגייסת כדי לעשות רושם, אלא באמת כדי למסור נפשי לעם ישראל, כי זה כל כך חשוב.

ד' יברך אותך. אך גם את צריכה להבין שלא די בצבא, אלא "ד' מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך" ולכן "והיה מחניך קדוש, ולא ייראה בך ערות דבר, ושב מאחריך" (דברים כג טו).

טענה: בסיכום אני רוצה להיות "אשת חייל"!

יפה מאוד. "רבות בנות עשו חייל ואת עלית על כולנה" (משל לא) – אך לא בצבא!