תפקידו של היהודי הוא לקום ללכת - סרוגים

תפקידו של היהודי הוא לקום ללכת

הציווי הראשון שהקב"ה מצווה את אברהם הוא "לך לך"! תלך, אל תעמוד במקום. תפקידו של היהודי הוא ללכת, להתקדם להשתכלל, לחפש תמיד את המדרגה הבאה

author-image
תפקידו של היהודי הוא לקום ללכת
  (צילום: שאטרסטוק)

הציווי הראשון שהקב"ה מצווה את אברהם הוא "לך לך"! תלך, אל תעמוד במקום. (ולהתחלה, לראשוניות יש משקל רב, כפי שציינו לא פעם). תפקידו של היהודי הוא ללכת, להתקדם להשתכלל, לחפש תמיד את המדרגה הבאה.

מתברר שכל הציוויים שהקב"ה מצווה את אברהם הם בסגנון של "הליכה". הראשון, הפותח את סיפורי אברהם הוא "לך לך… אל הארץ אשר אראך". הציווי השני הוא "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה" (י"ג, י"ז). הציווי הבא של ה' לאברם הוא ברית המילה, וגם בו מוזכרת הליכה – הוא פותח במילים "התהלך לפני והיה תמים1] (י"ז, א')".

הציווי האחרון הוא "קח נא את בנך… ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה…" (כ"ב, ב').

הציווי בתורה "והלכת בדרכיו"- "מה הוא רחום אף אתה רחום…" להידבק במידותיו של הקב"ה, זה עולם אינסופי.. להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש זו הליכה אינסופית, זה לחיות כאידאליסט בתודעת שליחות כל החיים. (מוזמנים להרחיב על כך בדבריו של הרב פישר.

נלך לאור שאלתו של הרמב"ן. – מדוע הקב"ה פונה לאברהם? הרי לא מופיעה שום הקדמה, מי הוא היה? למה דווקא אליו ה' פונה? על נח נאמר שהיה "איש צדיק תמים", על משה רבנו מספרת לנו התורה עוד קודם ההתגלות אליו "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם", המפגש הראשון שלנו עם אברהם " ויאמר ה' אל אברם לך לך…"?!

וזה לשונו: "והנה זאת הפרשה לא בארה כל הענין, כי מה טעם שיאמר לו הקב"ה עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא היתה כמוהו בעולם, מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלהים או צדיק תמים, או שיאמר טעם לעזיבת הארץ שיהיה בהליכתו אל ארץ אחרת קרבת אלהים, ומנהג הכתוב לאמר התהלך לפני ותשמע בקולי ואיטיבה עמך כאשר בדוד ובשלמה, וכענין התורה כולה, אם בחוקותי תלכו, אם שמע תשמע בקול ה' אלהיך, וביצחק אמר בעבור אברהם עבדי, אבל להבטיחו בעבור יציאת הארץ אין בו טעם (רמב"ן בראשית י"ב, ב).

א. ענה הרמב"ן: "אבל הטעם מפני שעשו אנשי אור כשדים עמו רעות רבות על אמונתו, והוא ברח מהם ללכת ארצה כנען… אבל התורה לא תרצה להאריך בדעות עובדי עבודה זרה…" התורה לא מוצאת עניין לספר על העבודה זרה של אותו הדור, לכן- על אף שהיה מקום להקדים ולספר על אברהם, התורה נמנעה מכך.

ב. המהר"ל נתן תשובה עקרונית משמעותית ביותר (נצח ישראל , י"א): " כי אצל נח לא היה רק בחירה פרטית, והבחירה הפרטית היא לפי מה שהוא, והכל לפי המעשה הצדקות שלו, אבל באברהם לא היה בחירה פרטית, רק באומה הישראלית שהם זרעו, שהרי כתוב באותה בחירה ואעשך לגוי גדול…ובחירה כמו זאת אין תולה במעשה כלל ולא בחטא כי המעשה הוא לפרט.." נפלא! אברהם היה צדיק גדול, אך לא זה הנושא… דווקא מכיוון שנבחר לא אברהם האיש הפרטי – אלא "עם אברהם"! לכן לא הכרנו אותו קודם…העם היהודי, זו בחירה סגולית שלא מותנית בהתנהגות זו או אחרת… כמו בן שנולד לאביו, הוא בנו בלי תלות בשום דבר. לכן במכוון אצל אברהם דווקא, אין שום רקע. (איך היינו יכולים לעמוד בראש השנה ולומר: "אנו בניך ואתה אבינו.. אבינו מלכנו.. כרחם אב על בנים..")

ג. אור החיים הקדוש הדגיש נקודה אחרת:" והיה טעם שדיבר אליו ה' קודם היראותו לו, מה שלא עשה כן בכל הנבראים, להיות שהוא עליו השלום נשתדל בהכרת בוראו והכירו בעצמו, מה שלא עשה אדם זולתו, לזה לא הוצרך שייגלה לו קודם שידבר אליו, שכבר הכירו". כך יתאר הרמב"ם את תחילתו של אברהם (הלכות עבודה זרה): "שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן, והתחיל לחשוב ביום ובלילה…היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג?…וליבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת…וידע שיש שם אלוה.." הרמב"ם מדגיש ע"פ חז"ל , שאברהם אבינו מגלה את הקב"ה מתוכו. וכך יאמרו חז"ל , כיצד ידע אברהם אבינו לקיים תורה ומצוות? שתי כליותיו נעשו לו כשני רבנים/ כדים, ולימדו אותו תורה. וכך כתב הרב "החלבן" בטללי חיים : " והנה למעשה עומק עניין אתערותא דלתתא מושרש בטעם בריאת העולם, והיינו שרצה הקב"ה לגלות אורו דווקא דרך ישראל עם קרובו, וזאת עשה על ידי שגנז את אורו הגדול בתוך העולמות עצמם, בתוך נשמות ישראל…ודווקא ע"י התעוררות זו יבא השפע מלמעלה וישפיע עליהם .." זה נפלא! הקב"ה הטביע וגנז באברהם (ובנו…) את אורו הגדול, כדי שהדברים יצאו מתוכו /מתוכנו. התורה, לפי גישה זו, מסייעת לטוב ולישר להתגלות. הסיבה שהקב"ה פונה לאברהם, לפי המדרשים המפורסמים שאברהם מגלה את ה'. ולכן ה' פונה אליו.

ד. תשובה נפלאה מאד ענה השפת אמת: "רמב"ן הקשה שנאמר לך לך בלי שנזכר מקודם חיבתו. ובזוהר הקדוש נראה כי זה עצמו השבח ששמע זה המאמר לך לך שנאמר מהשם יתברך לכל האנשים תמיד כמו שכתוב וי לאינון דשינתא בחוריהון ואברהם אבינו עליו השלום שמע וקיבל. וממילא נקרא רק הדיבור אליו כי הלא לא נמצא מיוחד לשמוע. רק הוא אבל בודאי זה השבח בעצמו שהיה מוכן לקבל המאמר".

השפת אמת אמר שהקב"ה פנה לכולם, רק אברהם שמע את קריאתו של ה' "לך לך…" (כך גם משה רבנו הרואה את "הסנה שאיננו אוכל", הסנה היה בפליאתו שם, אבל- רק משה רבנו ראה…)

הקב"ה מדבר אל כולנו , וקורא לנו לקיים את שליחותינו, מי שרוצה ונכון להקשיב, שומע.
ה. ושתי הארות נוספות המשיקות מעט לשאלת הרמב"ן.

1. מה ההבדל בין מיוחדותו של אברהם, לאלה שלימדו לפניו? נח? שם ועבר שלימדו תורה? הכסף משנה (פ"א הלכות עבודת כוכבים): " שם ועבר היו מודיעים דרך ה' לתלמידיהם, אבל לא נתעוררו לקרוא ולהכריז כמו אברהם ועל כן גדלה מעלתו.." אברהם ראה את תפקידו כמפיץ שם ה' בעולם "יש מנהיג" לבירה. "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים. אין לו מנוחה בעולם הזה. " …כך אמר הקב"ה לאברהם: הרבה מעשים טובים יש לך, טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולמי…". איזה תפקיד, איזו בשורה, ובשיטה כ"כ פשוטה- תהיה טוב וטלטל עצמך ממקום למקום…

2. ר' נחמן ( מפורסם מאד, ומשמעותי ביותר!!!). "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" (יְחֶזְקֵאל ל"ג) – שֶׁאַבְרָהָם עָבַד הַשֵּׁם רַק עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה אֶחָד, שֶׁחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא רַק יְחִידִי בָּעוֹלָם, וְלֹא הִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁסָּרִים מֵאַחֲרֵי ה' וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ, וְלֹא עַל אָבִיו וּשְׁאָר הַמּוֹנְעִים, רַק כְּאִלּוּ הוּא אֶחָד בָּעוֹלָם, וְזֶהוּ: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם". וְכֵן כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינָה זוּ שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יְחִידִי בָּעוֹלָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם אָדָם הַמּוֹנְעוֹ, כְּגוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ חוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכַיּוֹצֵא, אוֹ הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, הַמַּלְעִיגִים וּמְסִיתִים וּמוֹנְעִים מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ וְיִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק יִהְיֶה בִּבְחִינַת: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" – כְּאִלּוּ הוּא יָחִיד בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל (הקדמה לליקוטי מוהר"ן תנינא).

ר' נחמן מלמד אותנו, העובדה שאברהם מתחיל "משום מקום", הוא שובר מסגרות (הפסילים במדרש…), "מתעלם" מעברו "אין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם…" (כן.. מעט מורכב לנו כמי שרוצים להמשיך בדרך האבות והתורה… ובכל אופן, הקריאה של ר' נחמן- אחד היה אברהם! היא לכולנו. יש צורך להרגיש שהכול מתחיל אצל האדם, יש בכל אחד אינסוף כוחות, וצריך כל אדם לגלותם בתוכו).

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו