חרם חדש על ישראל, אך הפעם לא מדובר בארגונים פלסטיניים או ארגוני שמאל רדיקלי, אלא מידידתנו הגדולה. כאשר נציב זכויות האדם של האו"ם מאיים בחרם כלכלי על 130 חברות ישראליות שפועלות מעבר לקו הירוק בטענה כי אלו ”מפרות חוק", כך נחשף הבוקר (חמישי) ב'ynet'.

במכתב אזהרה שנשלח ל- 130 חברות ישראליות ולעוד כ-60 תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל, התרה נציב זכויות האדם באו"ם, הנסיך הירדני זייד בן ראיד אל-חוסיין את החברות כי הוא מתעתד להכניסן ל"רשימה השחורה" שהוא מגבש נגד תאגידים שפעילים מעבר לקו הירוק משום שהם, לטענתו, "פועלים בניגוד לחוק הבינלאומי ובניגוד להחלטות האו"ם".

אי אפשר להגיד שההחלטה מפתיעה, לאור ההתקפות הבלתי מידתיות שמתרחשות אחת לבקרים נגד המדינה היהודית. בעצרת הכללית חברות 60 מדינות מוסלמיות, מהן 24 מדינות ערביות, כאשר אלה מתייצבות לעתים קרובות נגד ישראל.  גם הפעם, מקווים בישראל כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יטיל וטו במועצת הביטחון על ההחלטה שאינה אוהדת את ישראל, ובכך המהלך יסוכל.

הרכיב המשותף לכל החברות, הוא הפעילות ביהודה ושמרון, במזרח ירושלים ובבקעת הירדן, ברשימה שעתידה להתפרסם בחודש דצמבר הקרוב ושבאו"ם פועלים להסתירה, פועלות חברות מוכרות מאד שעוסקות בתחומי המזון, היי-טק, וטכנולוגיה. בניהן:  אהבה, דור אלון, אמישראגז, מאפיות אנג'ל, אריסון השקעות, אשדר, כלל תעשיות, קפה קפה, סלקום, דניה סיבוס, אלקטרה, HP, הוט, תעשייה אווירית, מטריקס מערכות, מוטורולה, נשר, פרטנר, פז, רמי לוי, רימקס, שיכון בינוי, שופרסל, סונול ותרימה.

כמו כן, חברות אלו מצטרפות לרשימת 12 חברות שפורסמה בעבר בחדשות ערוץ 2, הכוללת את בנק הפועלים, בנק לאומי, בזק ובזק בינלאומי, קוקה קולה, אפריקה ישראל, טבע, IDB, אגד, מקורות, נטפים ואלביט מערכות.

אצל רב החברות עוד לא ברור היחס למהלך התמוה אולם חלקן כבר מתכננות הגיש תביעות משפטיות נגד הנציב והמועצה לזכויות האדם של האו"ם שקראה להכנת הרשימה, זאת בטענה כי "הכללתן ברשימה עלולה לפגוע בהן כלכלית ולהכתים את המותג שלהן". בנוסף, מצביעות החברות על כך שהנציב לא הרכיב רשימות דומות באזורי סכסוך אחרים, כמו חצי־האי קרים או מערב סהרה.

הנשיא רבלין במפעל אחווה שבברקן (צילום: Mark Neyman/GPO)

המידע על החברות הישראליות הגיע מעמותות שמאל קיצוני

חשוב לציין, לרשימה אין שום השלכות אופרטיביות או משפטיות, אולם המהלך הסמלי מעורר שוב את היחס העוין לו "זוכה" ישראל ובמשרד החוץ חוששים מההשלכות שיגבירו את חרם ה- BDS, להרתיע משקיעים זרים ולשכנע חברות זרות הפועלות בארץ לצמצם את פעילותן.

"זה עלול לגרום לכך שחברות השקעות גדולות או קרנות פנסיה שמחזיקות מניות בחברות שונות יפנו לחברות ויגידו שאנו לא רוצים יותר להשקיע אצלכן כי אתן משקיעות בשטחים", הזהיר בכיר ישראלי. "יכול להיות לזה אפקט מתגלגל שבסופו של דבר יגרום לישראל נזק כלכלי". במשרד החוץ מעריכים כי נציב זכויות האדם קיבל את רוב המידע על החברות הישראליות מעמותות שמאל קיצוני שפועלות ביהודה ושמרון וחוקרות את הפעילות העסקית מעבר לקו הירוק.