אתמול בערב (א') שודר בערוץ YES DRAMA הפרק האחרון של סדרת המתח "אורים ותומים".

הסדרה עוסקת בישיבה תיכונית (הר צור) שנמצאת במשבר זהות, אחרי שראש הישיבה הוותיק פינה את מקומו אחרי 35 שנה לחתנו הצעיר, והותיר לו גרעון כלכלי והתמודדות עם חוסר האמון של התלמידים במערכת.

על הבסיס הזה מולבשת עלילה העוקבת אחר תלמיד כיתה י' (יעקב מזוז, תום חגי) שמוצא את גופת חבר שלו במאגר שליד הישיבה. מהממצאים ברור שהתלמיד התאבד, אך בישיבה מודיעים כי הוא טבע, כי "לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ".

סדרה טובה

כל מי שאי פעם היה בישיבה תיכונית, פשוט נשאב אל הסדרה הזו. ניכר בכותבי הסדרה שהם ניסו לדייק אפילו בפרטים הקטנים. ההווי של ישיבה תיכונית ופנימיה צץ ומזכיר חוויות מהילדות.

השבעה, הכתרה, שבת ישיבה, מדריך פנימיה, התפלחות למטבח, זולה למעשנים, הברזה למאגר ואפילו משחקים בנשק, הכל נמצא בסדרה ומוצג באופן מצוין. דבר אחד שמפריע הוא כמות הקללות והאלימות בסדרה, שאולי מתאימה יותר לתיכון דתי, אבל לא לישיבה תיכונית איכותית כמו שמנסים להציג את "הר צור".

הסדרה גם מעלה את שאלת הפער בין צוות הר"מים לבין התלמידים ואת נקודת המפנה בישיבות התיכוניות. הרבנים שרובם מגיע מרקע חרדי, אינם אנשי חינוך, אלא יצרנים של תלמידי חכמים. לימוד הגמרא אצלם הוא העיקר, גם על חשבון יחס אישי ואנושי לתלמידים. באחת הסצנות אומר ראש הישיבה הצעיר (ר' חיים, דני גבע), לאחד הרמ"ים הותיקים (הרב אלישע, צחי גראד): "אני רוצה מחנכים ולא מורים לגמרא."

המתח בסדרה נבנה לאט, כשבכל פרק נחשפים עוד ועוד פרטים על כל דמות. מדריך הפנימיה, שמתהדר בעבר הקרבי שלו בצנחנים, מתגלה בפרק האחרון כקצין אפסנאות. אביו של הרב אלישע, שהיה העילוי של חברון, מצווה לתרום את גופתו למדע, ומתברר כי כל חייו בכלל לא האמין.

גם עלילות המשנה, כמו הקרב בין השמיניסטים על החברות עם הבת של ראש הישיבה או הניסיונות של השמיניסטים להוציא לפועל את ההשבעה למרות האיסור של ההנהלה ואולי יותר מכל, העימות של שני תלמידים עם איש האחזקה הערבי, שנמשך לאורך כל הסדרה, הם מצויינים ומוסיפים עומק לסדרה.

סדרה מטרידה

ההתפתחויות בעלילה ובעיקר בדמויות, חושפות בעיקר צדדים אפלים באישיות שלהן. ראש הישיבה הפורש (הרב יחיאל גרנט, יהורם גאון), מתגלה כנהנתן שאוהב את החיים הטובים, גם אם זה על חשבון הציבור. החתן שמחליף אותו בתפקיד מנהל קשר רומנטי עם חילוניה ואחר כך גם רוצה להתחתן איתה.

התלמיד המצטיין של בית הספר (ביני מלצר, תום אבני) מתגלה כשקרן חסר עכבות, שלא בוחל בשום אמצעי כדאי להשיג את המטרות שלו כולל רצח.

מה שמטריד בסדרה היא שאחרי שכל אחת מהשלושה האלה, מבצע את הפשע, הוא הולך להכין את הסוגיה של מחר או סתם ללמוד בסדר ערב. שלוות הנפש בה יושב ביני מלצר אחרי שרצח את יניב זקס וממשיך בסדר היום הרגיל שלו הכולל שעות רבות של לימוד תורה ביום.

קשה להאמין שבמציאות, קיים ניתוק בין מידות אנושיות בסיסיות, לבין לימוד התורה. המסר אותו ניסו יוצרי הסדרה (דתי, דתל"ש וחילוני) להעביר הוא שאין שום קשר בין התורה ובין החיים.

ואולי חמור יותר, לאורך כל הסדרה נראה שכמה שהדמות יותר קשורה לתורה ככה היא יותר רקובה מבפנים. דווקא עוז (אור בן מלך) הערס, שמגיע באמצע השנה שאין לו מושג בגמרא, הוא הדמות הטהורה שמחפשת את הצדק. בקלות רבה מדי, אומר ר' חיים לבן שלו, שרומן של שנתיים מחוץ לנישואין הוא "טעות" שנגמרה. בישיבה נורמלית, זה לא היה נגמר בלי בעיטה לכל הרוחות.

סדרה מאכזבת

למרות שציינתי למעלה, כי מדובר בסדרת מתח שהשאירה אותי כל השבוע במחשבות על העלילה ובציפייה לפרק הבא, הפרק האחרון הרס את כל הסדרה.

לאורך כל הסדרה מקבלים רמזים על דמותו של הרוצח, וכבר מפרק 4 (מתוך 12) ניתן להבין כי הרוצח הוא ביני מלצר, למרבה האכזבה, בפרק האחרון מתברר כי הוא אכן הרוצח. חבל שהיוצרים לא השקיעו עוד קצת בסוף יותר מפתיע או מתוחכם.

בפרק האחרון של הסדרה, מי שמתברר כרוצח מפוצץ במכות את יעקב מזוז, מתגלח בתער, מדבר אל אבא שלו בגסות, מנסה לאנוס את הבת של ראש הישיבה ולקינוח מנסה להתאבד. בסוף הפרק, אחרי שהוא ניצל ומודה ברצח, הוא מתלבש, לובש את הציצית (עם פתיל תכלת), מסדר את הכיפה והולך. נו באמת?

עוד כמה הרהורים כלליים על העלילה: נניח שאכן התלמיד טבע, איך אין חקירת משטרה לכל המעורבים? איפה משרד החינוך, למה לא זורקים את המנהלים? ואם הוא התאבד, קל וחומר, שצריכה להיות חקירה מקיפה. מדוע ההורים לא אוספים את החפצים שלו ומשאירים אותם בחדר שלו?

בפרק הראשון מצולמת הגופה כשהיא לבושה, עם חבל על הצוואר ודם על הצינור השואב מהמאגר, בפרק האחרון מוצגת הגופה כמי שהוטבעה כשהיא ערומה, איך העורכים לא שמו לב לסתירה הזו?

בסיכומו של דבר, הסדרה נותנת הצצה לעולם הישיבות התיכוניות ובחלקים גדולים מהסדרה היא עושה את זה די טוב. הדיאלוגים בנויים היטב והסדרה בהחלט מותחת עם טעם של עוד. הסוף, קצת הורס, אבל לא פוגם בחוויה הכללית.