אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

אז מי יותר צדיק, נוח או אברהם?

למה להשוות? האם זו דרך חינוכית? להשוות בין הבנים? בין התלמידים? בין מוסדות חינוך? "את זושא ישאלו למה לא היית זושא, ולא מדוע לא היית משה רבנו?..." אדם פועל "נמדד" בינו לבין עצמו , מהן מידותיו, מיצוי יכולתו וסגולותיו הוא

אז מי יותר צדיק, נוח או אברהם?
  תיבת נח (אדוארד היקס)

ידועה המחלוקת המפורסמת של חז"ל (וכך רש"י ) המשווה בין נח לבין אברהם. מי צדיק גדול יותר? חז"ל גם משווים את נח לשמואל ולמשה רבנו .

דוגמה אחת של המחלוקת (יש מקורות נוספים להשוואה זו, כשמכל משל בחז"ל ניתן ללמוד כיוונים אחרים ודגשים שונים).

"בדורותיו" – רבי יהודה ורבי נחמיה; רבי יהודה אמר: "בדורותיו" – היה צדיק, הא אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק, וכו'. רבי נחמיה אמר ומה אם בדורותיו היה צדיק, אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל על אחת כמה וכמה. משל לצלוחית של אפרסמון מוקפת צמיד פתיל, ומונחת בין הקברות, והיה ריחה נודף, ואלו היה חוץ לקברות עאכ"ו (בראשית רבה (וילנא], פרשת נח, פרשה ל' סימן ט').

אנחנו מבקשים לשאuל שתי שאלות:

  1. על עצם ההשוואה… למה להשוות? האם זו דרך חינוכית? להשוות בין הבנים? בין התלמידים? בין מוסדות חינוך? "את זושא ישאלו למה לא היית זושא, ולא מדוע לא היית משה רבנו?…" אדם פועל "נמדד" בינו לבין עצמו , מהן מידותיו, מיצוי יכולתו וסגולותיו הוא!

המילה "בדורותיו" היא זו המיותרת לכאורה, שאותה יש צורך לדרוש. לא נעמיק בכך, רק נאיר,שלצד ההתקדמות האישית, מול עצמי, עומד וקטור נוסף, הפוך לכאורה – שכולנו נדרשים אליו – "מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי", אנחנו אומרים בתפילה "אלוקי אברהם יצחק ויעקב", לא רק ללמד זכות אבות, אלא כאמירה לנו, מה אנו, מה מחויבויותינו, ואולי גם לאן צריך לשאוף. יש קנאה שהיא קנאת סופרים. פעמים שהשוואה מאפשרת לדייק, להבין עומקים, להגדיר הגדרות רחבות, ועוד.

ה"נתיבות שלום" אומנם דרש אחרת את ההשוואה בין אברהם לנח:"דהנה ביסודי עבודת ה' יש ב' דרכים, אהבת ה' ויראת ה'. ואף שאהבת ה' גבוהה יותר, ראשית כל צריך לבנות על יסוד בריא, יסוד היראה… וכמו באדם הפרטי כך גם בכללות הדורות. תפקיד הדורות הראשונים לפני שבא אברהם אבינו, היה יראת ה', ורק אחר כך עולם התיקון ע"י אברהם אבינו שמדתו אהבה… וזהו ' את האלוקים התהלך נח' אלוקים היא מידת הגבורה והיראה ואילו אצל אברהם שם הוי-ה שם החסד ' ה' אשר התהלכתי לפניו'.

ה"נתיבות שלום" מסביר את המילה ' גנאי' כדרך חיים של נח שעשה את שלו במלואו כעובד ה' מיראה. ו'שבח' זה אברהם שמידתו חסד ואהבה. מבחינה זו, אין השוואה של מי גדול ממי, אלא מה ייחודו של נח ( יראה) לייחודו של אברהם ( אהבה)

  1. אנחנו מחונכים ל"עין טובה", לפסיכולוגיה חיובית, לראות טוב בזולת ( ובעצמנו…) למה יש צורך לדרוש לגנאי כשאפשר לדרוש לשבח?

כל דבר ( כמעט…) ניתן לדרוש לשבח וניתן לדרוש לגנאי.כך אנשים, תלמידים, מצבים, אירועים, שיעורים, מפגשים, הכול… ( מי מאיתנו לא נפגש בכך – אחרי שיעור- יש מי שראה אורות.. ויש מי שדרש לגנאי "לא חידשו כלום.." ישיבת מורים על תלמיד- יש מי שאמר:"הוא לא מתקדם כלל" ויש מי שדרש לשבח, על אותו תלמיד:" הוא נפלא מאיר פנים ואני רואה התפתחות נפלאה באישיותו" וכו' וכו') ואנחנו מחנכים את כולנו לראות טוב!

הרב יורם אברג'ל זצ"ל (השבוע היה יום השנה לפטירתו) האיר נפלא על כך: למרות שזאת מחלוקת תנאים (אם דורשים לשבח או לגנאי), כשרש"י מזכיר בדבריו את שתי הדעות, לאלו שדורשים את נח לשבח הוא קורא:"רבותינו"- "יש מרבותינו שדורשים", ואילו לאלו שדורשים את נח לגנאי הוא לא קורא להם רבותינו, אלא מזכיר אותם בסתם- "ויש שדורשים". וביאר הרבי מלובאביטש שכוונת רש"י בזה ללמדנו שבעניין זה עצמו, באיזה אופן להביט על הבריות ובאיזה צורה לדרוש אותם, עלינו לאמץ לעצמנו את דרכם של רבותינו שהיו רגילים תמיד לדרוש את הבריות (ואת נח) לשבח. והם "רבותינו" לעניין זה. ( הארה נפלאה ממש…) והוסיף הרב יורם זצ"ל שצריך להתרחק מאנשים שדרכם תמיד לחפש חובות בבני אדם… לעומת זאת, ישנו בשמיים היכל הנקרא 'היכל הזכות' ובזה ההיכל לעולם פותחים את דינו של האדם לכף זכות. וכל הרגיל לדבר טוב על כל אדם מישראל ולדונו לכף זכות, מקושר להיכל הזכות ומשם הוא מקבל את שפעו. וכך אומר האדמו"ר הזקן בעל התניא- שהקב"ה נתן לאדם שתי עיניים, כדי שבעין הימנית יסתכל על המעלות שבזולת, ובעין השמאלית יסתכל בחסרונות עצמו

נבקש לאמץ זאת כתפיסת עולם וללכת עם רבי נחמיה. ונכון שאפשר כך ואפשר כך. אנחנו בוחרים לעולם לדרוש לשבח. ( להתפלל על זה כמובן…) זו תפיסת עולם, זו דרך חיים! איזה עולם שונה – להיות בקרבתם של מי שמקטרים ודורשים לגנאי. ביקורתיים , לעיתים מצומצמים כיוון שמצמצמים. אלה הקשורים ל"היכל החובות" לבין מי שלעולם רואים שבח, משקפיים טובות שמצמיחות טוב. מלאים בשמחה ובביטחון ומשרים אור על הסביבה כולה.

ולכן, למרות ההארות של המדרשים הרואים את ענקיותו של אברהם אבינו דווקא על הרקע של נח, (כמו למשל הרבי מקוצק המפורסם של "צדיק בפרווה"-נח, הדואג רק לעצמו ומתנתק מהסביבה למול צדיק המחמם בתנור הדואג לכל הסביבה, ומתפלל על סדום ועמורה- אברהם) ננסה לראות ולהעמיק בשבחו של נח:

א. שלוש פעמים מוזכרת בתורה צדקתו של נח. הפעם הראשונה מופיעה בסוף פרשת בראשית – "ונח מצא חן בעיני ה'" (בראשית, ו', ח'). הפעם השנייה נמצאת בפתח פרשתנו – "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח" (בראשית, ו', ט). הפעם השלישית נאמרת לנח במהלך קריאת ה' אליו להכנס אל התיבה – "כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה (שם, ז', א). וכך המדרש מעצים : "ה' צדיק יבחן זה נח. שנאמר: ויאמר ה' לנח כי אותך ראיתי צדיק לפני". הקב"ה בודק בקנקנים היפים ועליהם מקיש ( אותם בוחן) זה נח.

ב. נח בונה תיבה ורש"י הדגיש שנח עומד בלחץ חברתי בלתי רגיל. כשלועגים לו, כולם במשך מאה עשרים שנה, אומרים שונה, חושבים שונה וחומסים – נח לא מושפע לרע מהסביבה. דג חי שט נגד הזרם…

ג. בספרו "מוסר אביך", מביא הרב את דברי הרמח"ל שמתייחס לתיבת נח כדגם של התכנסות נכונה ורצויה:

שלמדנו החסיד רמ"ח לוצאטו ז"ל בפירושו לאד"ר לאדרא רבה] מענין המבול ותיבת נח. שדומה לו הי' האידרא דרשב"י ע"ה, שהתיקונים נחקנו בפנים האידרא. כמו שנתקן העולם כולו ע"י גידול בע"ח והספקת מזונם, בתוך התיבה, רק לא הי' אפשר להתפשט בעולם מצד שמדה"ד שמדת הדין] גרמה שיהי' מבול ע"פ כל הארץ, לכלות פשע ולהתם חטאת. וכמו-כן התיקונים הגדולים של מאורות הקדושה לא הי' אפשר שיתפשטו בעולם, מפני טפשות לב אנשי העולם ע"י זוהמת מעשים רעים ותשוקות דמיוניות, אבל כשישלם העולם יצאו חפשי מהמאסר, וכן כשישלם הגוף יצאו חפשי אותם הכחות. (מוסר אביך פרק ב', פסקה א').

ד. אופן הצלתו של נח- התיבה התאימה למציאותו של נח המתבודד ולא קשור לסביבתו. ונח, שהיה צדיק לעצמו, עבר 'שיעור חינוך' גדול בעצמו , ללימוד כולנו. המדרש אומר: " צא מן התיבה. אמר דוד:, 'הוציאה ממסגר נפשי' כשהיה נח בתיבה היה מתפלל תמיד הוציאה ממסגר נפשי… א"ל הקב"ה: נח, גזרה מלפני שלא תצא… עד שימלאו י"ב חדש.." הקב"ה לא מתיר לנח לצאת, עד שהוא לא יעבור מהלך פנימי של הבנה עמוקה, מה תפקידו בעולמו. לא רק דאגה עצמית, אלא לעולם כולו. ואומנם, נח לומד על בשרו, כשהוא לאורך כל זמן שהותו בתיבה, גומל חסד עם החיות , יום ולילה. הוא לומד לחיות את הסביבה בעל כורחו. להיות מעורב במתרחש ולחוש אחריות! מבחינה זו, תיבת נח הייתה תיבת חסד. שאותה יפתח אברהם אבינו- עמוד החסד.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו