'צריך דף יפה': 10 סיפורים מרתקים על הרב אברהם שפירא זצ"ל

'צריך דף יפה': 10 סיפורים מרתקים על הרב אברהם שפירא זצ"ל

הרב הוסיף כי באחת ההזדמנויות הציעו לו שני המפקדים להצטרף לשורות האצ"ל, וכיון שידעו שקשה יהיה לשכנעו, אמרו לו שאם ייענה לבקשתם, יכתירוהו מיד כמפקד - השבתי להם, אמר הרב, שמפקדים צריך גם בעולם התורה

'צריך דף יפה': 10 סיפורים מרתקים על הרב שפירא
  (צילום: ישיבת מרכז הרב)

בחרדת קודש ובמתיקות מיוחדת

דמותו של מרן ראש הישיבה, הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל, חיה ומאירה בליבנו בחרדת קודש מחד ובמתיקות מיוחדת מאידך. סגולות אישיותו המיוחדות, גאונותו וחריפותו יחד עם מאור פניו, עומק הסברא והכתפיים הרחבות שלהן נדרש מתוקף תפקידיו הרבים יחד עם מרץ הנעורים ושמחת החיים, הכל התמזג באישיותו במיזוג מופלא, וכל אלה חיים בלב תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ובעצם בלב כל מי שזכה ליהנות ממנו עצה ותושיה, או לטעום ממאור פניו.

ימים ספורים לפני הסתלקותו לישיבה של מעלה, היה הרב חלוש בגופו ופניו היו חיוורות, ולא היה בו כוח ללכת להיכל הישיבה ולהשתתף בתפילות ראש השנה. קיימנו מנין מצומצם בבית הרב ובחלקי נפלה הזכות להעלות תרועה ביום תרועה לפני מרן ראש הישיבה. חיל ורעדה אחזוני באותם הימים, תקיעות אלו הותירו חותם עמוק בליבי, מילות "למנצח לבני קורח מזמור", ותקיעה, שברים, תרועה ותקיעה, שהיה יושב באפס כח ומתקיע בהטעמתו המיוחדת, פסוקי קר"ע שט"ן שיצאו מליבו והרתיתו את הלבבות שבחדר, ולבסוף לחיצת ידו החמה והחלושה וברכת "יישר" שברכני בתום התפילה, נחקקו היטב בתאי זכרוני.

מדי שנה, דקות ספורות לקראת תקיעת השופר, היה מרן ראש הישיבה עומד בהיכל הישיבה למרגלות ארון הקודש, עטוף בטלית היורדת על פניו, פניו בוערות כלפיד אש ועיניו דומעות, והיה ממרר בבכי כתינוק ממש. בני הישיבה היו מתקהלים סביבו ומטים אוזן לשמוע את מילות הרב היוצאות מבין הדמעות, והרב היה מדבר על תשובת האישה הגדולה משונם לאלישע הנביא על שאלתו "מה לעשות לך". לאישה השונמית אין רצונות פרטיים, רצונותיה יונקים מצרכי הכלל, ולכן היא משיבה "בתוך עמי אנכי יושבת".

לאחר מכן היה מזכיר את אישיותו של אלקנה העולה "מימים ימימה" ועל חנה המלמדת אותנו כוחה של תפילה מהו – "ותקם חנה ותתפלל" – ללמדנו שגם במצבים של ייאוש, התפילה פועלת ומשנה את המציאות.

ברגעים אלו היה נדמה כמלאך ה'. קשה היה להבין משפט במלואו אך מספיק היה להתבונן מבעד לטליתו של הרב כדי לספוג מקדושת היום.

מילה אחת: 'גדלות'

דומני, שאם נדרש היה לסכם את דמותו של הרב במילה אחת, התשובה היתה: 'גדלות'. פעמים רבות היה הרב מזכיר לנו את דברי הספורנו לפרשת ראה, שלא להיות בינוניים. והיה מוסיף ומספר על מעמד בו היה נוכח במסגרת תפקידו כרב הראשי לישראל, ונדרש לשאת דברים. מכיוון שנכחו במעמד אישי ציבור בכירים בהם ראש הממשלה, הרמטכ"ל, שר הביטחון ועוד, פתח הרב ואמר, כי המצב האידיאלי הוא שלא רק הרב הראשי צריך להיות תלמיד חכם אלא גם ראש הממשלה והרמטכ"ל ושר הביטחון… למשמע הדברים קם מאן דהו מן הקהל והכריז: "וגם רבנים צריכים להיות תלמידי חכמים!". הערה זו מצאה חן בעיני הרב, והיה חוזר עליה פעמים רבות, ללמדנו כי הישיבה איננה בית גידול למשרות רבניות אלא לגידול תלמידי חכמים שיושבים ועמלים בתורה ובונים את אישיותם על פי תורת ה'.

כהמשך לגישה זו, משנשאל הרב על ידי אחד מהתלמידים "מדוע אין משגיח בישיבה?", השיב הרב בתמיהה: "מי אמר שאין משגיח? כשאני נכנס לישיבה ורואה את ארון הספרים אני מרגיש שמונחים על מדפיו הרבה משגיחים – ר' עקיבא איגר, החפץ חיים… ר' עקיבא איגר מסתכל עלי… מה צריך יותר מזה???".

שכל של תורה

בפיו היה שגור הביטוי "שכל של תורה", ולא פעם היה מספר: מעשה בתלמיד חכם שהיה שוקד על תלמודו יומם וליל. יום אחד ראוהו תלמידיו והוא יושב. בידו האחת אוחז מחט ובידו השניה אוחז חוט והנה מכניס הוא את החוט בקופה של מחט כמעשה הנשים ושוב מוציא. מכניס שנית ושוב מוציא. כך יושב הוא – מכניס ומוציא, מכניס ומוציא. שאלוהו תלמידיו: ילמדנו רבנו מה ראה לבטל תלמודו ולנהוג מנהג נשים? השיב הרב: הרבנית אומרת שהכנסת החוט בקופה של מחט סגולה בדוקה היא לשכל טוב, ובשביל לקבל שכל טוב יש לעשות כל שרק אפשר…

בהקשר זה היה מזכיר שלושה פרשנים ממפרשי התורה שהם "פרשנים מחנכים": פירושו של בעל ההפלאה על התורה, ספורנו, ומשך חכמה. בהזדמנות זו חזר על הביטוי "שכל של תורה" – פרשנים אלו מחנכים כיצד ללמוד, ומקנים "שכל של תורה".

אהבת ספר ושמחת חיים

בלילי שבת, עת עברו לפניו תלמידי הישיבה לברכו בברכת שבת שלום, על אף מאות הבחורים החולפים על פניו – אם היה רואה בידו של אחד איזה ספר שאולי עוד לא חזו עיניו, היה מבקש לראות מהו הספר ומי חיברו. כשהיה התור עמוס, נהג הרב לומר כשבבת שחוק על פניו: "מנהג גור לדחוף…". בכך היה ביטוי לשמחת החיים הפשוטה שהייתה בו עם חריפותו ועומק אישיותו.

באחד מימי החורף, עת היה רבנו משופע בשפעת ונאלץ להיעדר מהישיבה, ביקש אבי מורי לבקרו וביקשתי להצטרף למצוה. משנכנסנו לבית הרב, ישב הרב לצד השולחן, כשהשולחן עמוס בספרים וזכוכית מגדלת מונחת כסימניה לאיזה ספר המונח סמוך לרב. הרב האיר פנים וקבלנו בשמחה – אינני זוכר תוכן הדברים, אך חתימת דבריו של הרב לא אוכל לשכוח: "הרופא אומר שזה הוירוס, ואני אומר שזה עבירות (בהברה אשכנזית)"… יצאנו מבית הרב בפנים מחויכות, מתפעלים משמחת החיים שהיתה בו גם בשעת חוליו ומשולחנו עמוס הספרים שגם בעת כזו לא פסק מלשאת את משאו.

לימוד מיוחד לכל חתן צעיר

לאחר ארוסי בס"ד, ירד מרן רה"י לחדר האוכל לרקוד עם בחורי הישיבה ועם המאורס הטרי כמנהגו. לאחר שרקדו בני הישיבה עם הרב ועם החתן נהג הרב לרקוד עם החתן לבדו. בתום הריקוד היה שואל אם נשארו סוכריות מאלו שנזרקו על החתן ומשנתכבד במספר סוכריות, היה מחלק לחתן שתי סוכריות – אחת עבורו ואחת עבור הכלה. סוכריה שלישית היה שומר בידו להביא לרבנית – לימוד מיוחד היה בזה לכל חתן צעיר.

שמים את זה באלבום

משנדרשתי לפתוח תיק נישואין ברבנות. לשם כך נתבקשתי בין השאר להמציא אישור בכתב מאת הרב מסדר החופה והקידושין כי אכן נתן הסכמתו לערוך החופה. עליתי לבית הרב כשבלבי חשש שמא אפריעו או אבטלו. הרב פתח דלת דירתו בשמחה והכניסני. משביקשתי בקשתי, חיפש הרב איזו פיסת נייר לרשום ולאשר. משמצא מבוקשו ובא לרשום בעטו, הניח שוב העט מידו והחל לעשות דרכו אל המשרד. תמהתי על מעשיו ובלבי חשבתי שמא ישנה איזו אי הבנה. "זה בסדר" אמרתי כלוחש. הרב הביט בי בחיוך והראה לי כי הדף המונח על שולחנו מקופל מעט בקצהו. "צריך דף יפה" אמר הרב. "אחר כך שמים את זה באלבום". חשוב היה לרב ששמחת חתן וכלה תהיה שלימה עד שנתן לבו אף למראה האלבום – "צריך דף יפה".

גילוי אליהו

בבואי לבקש מהרב להיות סנדק לבני שי', הוספתי כי זכות היתה לי שליווני הרב מיום הולדתי בהיותו סנדק שלי, דרך יום היכנסי למצוות בו קרא את דרשת בר המצוה שלי והאיר הארותיו, ועד עמידתי תחת חופת חתנים אותה ערך. ביקשתי מהרב להמשיך את המסורת אצל בני שי'. הרב השיב לי בענוותנותו ובסגנונו המיוחד: "נו, וגילוי אליהו כבר היה לך?!" – לאמור, אם זכית בכאלה זכויות, לא נותרה לך אלא הזכות של "גילוי אליהו"… ב"ה זכינו בהמשך המסורת.

אותי זה כן מעניין

סיפר דוד אישתי, הרב מרדכי גרינבלט שליט"א, שלאחר הגירוש ביקש להתייעץ עם מרן ראש הישיבה באיזה עניין. משראהו הרב מיד שאלו: "נו, קיבלתם מה שמגיע לכם? אתם חייבים לתבוע בתוקף שהכל תקבלו עד האגורה האחרונה. מספיק פגעו בנפש. אי אפשר לתת שיפגעו גם ברכוש". השיב הרב מרדכי שבא בדבר שאלה חינוכית… מרן ראש הישיבה לא נתן לו להמשיך והוסיף: "אתם צדיקים, לא מעניין אתכם הכסף, אבל אותי זה כן מעניין, אתם חייבים לתבוע את כל מה שמגיע לכם…". רק לאחר שאמר דברים אלו נתן לרב מרדכי להמשיך בשאלתו.

מפקדים צריך גם בעולם התורה

עוד סיפר הרב מרדכי, כי בצעירותו, עת היה תלמיד בישיבה וביקש להתגייס לצבא, הלך לבקש את ברכת הרב. הרב סיפר לו כי בהיותו הוא בחור בישיבה, היו בחדרו שתי מיטות בלבד ועמו בחדר היו דוד רזיאל הי"ד ואברהם שטרן (יאיר) הי"ד – שניהם היו מפקדים באצ"ל וכך היו מתחלקים בשתי המטות – פעם יצא האחד לפעולה לילית, פעם יצא השני ופעם עשה מרן ראש הישיבה משמר – כך הסתפקו שלושת חברי החדר בשתי מיטות.

הרב הוסיף כי באחת ההזדמנויות הציעו לו שני המפקדים להצטרף לשורות האצ"ל, וכיון שידעו שקשה יהיה לשכנעו, אמרו לו שאם ייענה לבקשתם, יכתירוהו מיד כמפקד – השבתי להם, אמר הרב, שמפקדים צריך גם בעולם התורה. "לי הציעו להיות מפקד ולא הסכמתי, ואתה – מציעים לך להיות חייל זוטר וכבר אתה מסכים?!".

לאחר מכן ברכו מרן ראש הישיבה בברכת הדרך חמה, אך יציאתו לשירות הצבאי היתה מתוך ידיעה עמוקה שהשליחות בישיבה אינה פחותה מזו שבצבא.

מה מנהג הישיבה

אחתום בימיו האחרונים, בראש השנה עת נתאספנו לביתו לתפילת החג בשל חולשתו הרבה. כאמור פניו היו אז חיוורות מאוד וניכר היה כי חולשה רבה עוטפתו. מחובר היה לחמצן ומתנשף בכבדות אחר כל מאמץ קטן. נסתיימה תפילת שחרית של יום ב' דראש השנה ונתלבטנו אם ירצה הרב לצרף מוסף לשחרית או לנוח מעט. מחשבתו של מרן ראש הישיבה לא היתה נתונה כלל באמדן כוחותיו, ומיד שאל כמי שאינו מבין מה פשר ההתלבטות: "מה מנהג הישיבה?" חשוב היה לו שהתפילה בבית תהיה מקבילה לזמן התפילה בישיבה. אולי נתכוון מצד שתהיה התפילה בשעה שכל הציבור מתפללין ואולי נתכוון שמנהג הישיבה אשר היתה לו לבית שנים כה רבות לא ישתנה. למה נתכוון – לא ידעתי, אך שתי כוונות אלו כה אופייניות היו לרב אשר כל חייו מסורים היו למען הציבור ולא פעם לימדנו מה כוחו של מנהג ישראל.

=======

הרב רפאל וסרטיל הוא רב בגרעין התורני 'מוריה' בבאר שבע ועורך ספרים

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
יישר כוח!
אריק | 07-10-2017 22:45
תודה לרב שמביא לנו מדמותו הענקית והמיוחדת של ר' אברום זצ'ל, בלי לפגוע ולנסות להכתים את הישיבה השנייה
מיתמם
| 09-10-2017 10:17
לא מנסים להכתים הכתם כקחי וקיים.אומרים אמת ולמי שיש בעיה עם זה אז....
2
יישר כח!
מנחם שחור | 08-10-2017 13:15
זכרונות נאים מתלמיד נאה.
3
רב אברום הוא היה גדול אמיתי!!! בהצלחה לישיבת מרכז הרב,
שמעון | 09-10-2017 2:03
ולעומד בראשה הגאון הרב יעקב שפירא שליט"א!!!
4
וואו, אילו סיפורים! תודה רבה!
פלונית | 10-10-2017 13:53
איזו גדלות, אילו מידות. תודה על הסיפורים שנותנים הצצה לאורח החיים של הרב.