רבים בציבור הדתי לאומי, המתכוננים ליום חתונתם נתקלים בדילמה לא פשוטה, בה מעורבים ההורים מצד אחד והחתן והכלה מצד שני, בסוגיית הישיבה הנפרדת בחתונה. כאשר ישנו צד אחד שבדרך כלל מעוניין שהישיבה תהיה מעורבת, וצד אחר מעוניין להחמיר ולהפריד אף זוגות נשואים. ויכוח אשר יוצר עגמת נפש רבה לעיתים קרובות לכל הצדדים.

הפוסקים נחלקו בשאלה חשובה זו, (לא אפתח כאן את הסוגיא בהרחבה ואסתפק במסקנות הנראות לעניות דעתי) יש הסוברים שחתונה מעורבת אסורה באיסור גמור אולם איסור זה אינו מוסכם על כל הפוסקים.

בספר אגרות משה (ח"א ס' מ"א) נכתב "ואף בחתונות מסופקני אם יש האיסור זה באופן שליכא (שאין) חשש יחוד ויותר נוטה שליכא (שאין) לאיסור זה" גם בשם הרב עובדיה יוסף פורסם לאחרונה שניתן להקל בזה ובעצם כך מפורש בספרו "יביע אומר" (ח"ג): "ומכל מקום לכתחילה ודאי שיש להקפיד כמה שאפשר" כלומר-אין בזה איסור גמור. וכן הקלו בספרים נוספים.

ניתן לומר שכבר נחלקו קדמונים בעניין זה, המקור הקדום ביותר המתייחס באופן מפורש לאיסור ישיבה בסעודה מובא בשם ספר חסידים: "כשאנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו דאין שמחה כשיצר הרע שולט". לעומת זאת "הלבוש" כתב שאין נזהרין עכשיו בזה משום שעכשיו מורגלות הרבה הנשים בין האנשים, ואין כאן הרהורי עבירה. כלומר גם אז היה המנהג שישבו ביחד כשסיבת ההיתר היא כיוון שהאנשים רגילים כבר בחברה מעורבת ולכן הישיבה הזו לא גורמת להרהורי עברה.

לא נאסר במפורש

הרמב"ם והשולחן ערוך ורוב הראשונים לא התייחסו באופן ישיר למצב זה, לדעתם כנראה שזה כלול בחובה הכללית של הרחקה מעריות, אולם אין הישיבה המשותפת בכלל הדברים שנאסרו באופן נקודתי מפורש כמו יחוד וכדומה.

הריטב"א במסכת קידושין הגדיר את הכללים וכתב שהכלל הוא לפי האדם עצמו. אם הוא מכיר בעצמו שנכנע לייצר, אז אפילו להסתכל בבגדיה של אישה אסור לו , אבל אם הוא מכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו ולא נגרם לו שום גירוי מותר לו להסתכל ולדבר עם האישה ולשאול בשלום אשת איש.

ניתן לומר שיש בציבור שלנו קהילות שהורגלו בהפרדה בכל הנהגותיהם ובודאי שהם נוהגים זאת גם בחתונות, אולם יש ציבור רחב וכך גם בדרך כלל ביישובים ביש"ע החיים מתנהלים באופן כללי במעורב, בתוך זה כל אדם צריך להכיר את עצמו ולשמור על עצמו.

אנשים אלו שמורגלים בפעילות מעורבת בכל התחומים מתקשים לקבל את הרעיון שדווקא בחתונה עליהם להיפרד. פעמים רבות מדובר בבני משפחה שזו ההזדמנות שלהם להיפגש ולשבת ביחד, או סתם בידידים וחברים ששמחים לשבת ביחד.

גם ההורים הם צד

ראשית יש לדעת שלחתונה שלושה שותפים הזוג הצעיר וההורים של שני הצדדים. אותו אירוע כולל בעצם שלושה אירועים, של החתן והכלה, של ההורים של החתן, ושל ההורים של הכלה. ההורים הם המשלמים והם החתומים על ההזמנה. כמובן שמאחר ששלושת האירועים מתקיימים ביחד צריך כל צד להתחשב בשני הצדדים האחרים.

אולם צריך כמה שאפשר לא לכפות ולתת לכל צד לשמוח בשמחתו לפי הבנתו ולא להביאו לידי מבוכה, אני מכיר זוגות שמגיעים לאולם ורואים שהחתונה נפרדת ופשוט מיד נוטשים, דבר שעלול לגרום עוגמת נפש גדולה לבעלי השמחה.

==

הרב שלמה לוי הוא ראש ישיבת ההסדר בקרית גת.