חברה צנועה ומעורבת – אפשרית. תשובה ליזהר ברק

מכיוון שגם יזהר ברק מודה, בסופו של דבר, שהחברה הרצויה על פי התורה היא חברה מעורבת – שכן הוא מסתייג מהפרדת אוטובוסים ורחובות ומלבישת רעלות – לא ברור אילו כלים הוא מספק לתלמידיו ולחניכיו לחיים בריאים ומלאים, על פי התורה, במציאות חיינו – שהיא מציאות לכתחילאית.

חברה צנועה ומעורבת - אפשרית. תשובה ליזהר ברק

מאמרו של יזהר ברק, התוקף את החוברת "חברה שלמה" התומכת בקיומה של חברה מעורבת צנועה לכתחילה, הוכיח פעם נוספת את האמת המרה והידועה: כל האמצעים כשרים לניגוח העמדה האחרת.

יושר אינטלקטואלי והגינות הם המלצה בלבד; ייחוס מניעים זרים הוא דבר לגיטימי ומקובל, ושרבוב השמצות ושקרים הוא מבורך ואף מומלץ. אך מעבר לכל אלה, יש במאמרו של ברק גם דברי טעם, הראויים להתייחסות.

בראשית דבריו מבקש ברק להצביע על מגמתם הנסתרת של כותבי החוברת, הכותבים כי "המוטיבציה לכתיבתה נובעת מהרצון לעגן את הקיום בפועל של רוב מוחלט של הציונות הדתית בעולמה של ההלכה, כדי שנוכל הן ללכת בדרכה של ההלכה, והן להפנות את תשומת הלב הדתית לאותם תחומים מוזנחים רבים".

מכאן לומד ברק שגילוי רצון ה' ובירור חזון החברה היהודית על פי התורה מעניינים את הכותבים כשלג דאשתקד; כל מה שמעניין אותם הוא להעניק חותמת גומי לציונות הדתית, החיה בחברה מעורבת, ולמעשה לתת הכשר ל'חפיפניקיות' ו'פשרנות'. ברק מתעלם מהמשך המשפט שאותו ציטט בעצמו, וממקומות רבים נוספים בחוברת, שבהם מודגש שוב ושוב שמטרת החוברת היא לברר – בירור אמיתי וכן – מהו רצון ה', ומהם ערכי תורת ישראל.

לא אימוץ נורמות מערביות מתירניות והתאמת ההלכה אליהן יש כאן, אלא רצון להבין את התורה ואת התממשותה בדורנו. אך במלחמת הקודש, כידוע, אין דבר מוצדק יותר מאשר ציטוטים חלקיים, התעלמות וסילוף – הכל כדי להכתים את הדעה השנייה.

חברה מעורבת – אפשרית

החוברת "חברה שלמה" – ביטוי שטבע הרב עמיטל זצ"ל – מציגה עיקרון פשוט ובסיסי: התורה מאמצת, לכתחילה, את דרך הארץ הנוהגת בעולם. אך האימוץ הזה לא נעשה כמות שהוא, אלא מתוספת עליו קומה שנייה – קומה הלכתית ותורנית.

התורה מבקשת לעצב את החברה היהודית על פי דרכה, בהתבסס על דרך הארץ הבסיסית והטבעית. דרך הארץ לא מתקבלת כמות שהיא, אלא מותאמת ומוכפפת לכללים ההלכתיים. חלק מדרך ארץ זו הוא החיים המשותפים של גברים ונשים: בעבודה, בלימודים, בתור לרופא, במכולת, באוטובוס וברחוב.

על דרך הארץ הזו נבנית קומה נוספת, חשובה ממנה: הלכות צניעות, ובהן ההוראה "להתרחק מן הנשים מאוד מאוד". הלכה זו הביאה רבים לסבור שהחברה אכן צריכה להיות נפרדת, אולם כותבי החוברת טוענים שהלכה זו לא מבקשת לעצב חברה, אלא משמשת כהוראה ליחיד, שגם בתוך החברה המעורבת, הרצויה והלגיטימית על פי התורה, עליו לשמור על הלכות צניעות. הרב שרלו ורן חורי, וכמותם רבנים רבים נוספים, מאמינים שהדבר אפשרי.

אין להתעלם מן הקשיים והמתחים בין המינים בגיל ההתבגרות, וכותבי החוברת נותנים דעתם על כך. ישנם סניפים מעורבים כיום שאינם מצטיינים בשמירה על גדרי הצניעות, אולם נדמה כי המחירים שמשלמת החברה הנפרדת גבוהים בהרבה.

האם יוכלו הרב שרלו וחבריו לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה", שואל יזהר ברק לנוכח הכישלונות הנובעים מן החברה המעורבת, אך האמת ניתנת להיאמר: חברה שבה האישה נתפסת כאיום מפלצתי על דמותו הרוחנית של הנער המתבגר – כפי שברק מבקש לכונן – היא חברה לא בריאה, שנכשלת בחינוך בניה ובנותיה לחיים בחברה הישראלית בכלל והדתית-לאומית בפרט.

מכיוון שגם יזהר ברק מודה, בסופו של דבר, שהחברה הרצויה על פי התורה היא חברה מעורבת – שכן הוא מסתייג מהפרדת אוטובוסים ורחובות ומלבישת רעלות – לא ברור אילו כלים הוא מספק לתלמידיו ולחניכיו לחיים בריאים ומלאים, על פי התורה, במציאות חיינו – שהיא מציאות לכתחילאית.

אם זו דרך הארץ, יש לחנך אליה מגיל צעיר – תוך הקפדה על כל תג ותו בהלכה. "גם דרך הארץ צריכה להיות תורנית", כותב ברק, ובכך מנסה לרמוז שדרך הארץ של כותבי החוברת אינה תורנית, ולא היא: מדובר בחברה שמקפידה על ההלכה, וחיה בחברה מעורבת וצנועה.

טענות שלא מן העניין

הערה לסיום: טוב עשו אנשי האתר "סרוגים" שפרסמו את מאמרו של ברק ללא הערות השוליים. באחת מהערות השוליים במאמר המלא כותב ברק הערה נבזית: "מן הראוי היה להוציא חוברת אלטרנטיבית כתגובה, באותה רמת פירוט ועיצוב, אולם בשונה מ'נאמני תורה ועבודה' לנו אין מימון מהקרן החדשה לישראל, ואין לנו האמצעים לפרוייקט בסדר גודל כזה".

הקוראים מוזמנים להציץ בעמוד הראשון של החוברת, שבו מופיעים שמותיהם של תורמי החוברת – יהודים דתיים ויראי שמיים, שהציונות הדתית ותורת ישראל יקרים להם עד מאוד, ועניינם הגברת החינוך לערכי תורה ועבודה.

התורמים הללו הנציחו את יקיריהם בחוברת הזו, אך ברק בחר להתעלם מכך, ולשרבב את שם ה'וולדמורט' של הציבור הדתי – הקרן החדשה לישראל – לתוך מסכת טיעוניו, דבר שאין לו אחיזה במציאות: החוברת כולה מומנה מכספיהם של תורמים פרטיים, הרחוקים מן הקרן המוזכרת כרחוק מזרח ממערב.

המשפט המחוצף והמרושע הזה, גם אם נכתב בהערת שוליים, פוגע גם בתורמים וביקיריהם המונצחים, גם בכותבי החוברת ובשותפים במלאכתה וגם באנשי "נאמני תורה ועבודה" – שמטרת כולם הייתה ותמיד תהיה הרצון להבין את תורת ישראל, וליישמה במציאות הישראלית.

==

אריאל הורוביץ הוא עורך סדרת "עצ"ה לדרך – הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא" בהוצאת נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, ובהן החוברת "חברה שלמה – חברה צנועה מעורבת לכתחילה".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 11 דיונים מיין לפי
1
חיכיתי למישהו שיענה . יישר כוח
חיים | 26-06-2011 10:38
2
השאלה האמיתית היא איפה הגבולות
חמורבי השלישי | 26-06-2011 15:18
למעשה גם הצד השני "התורני והצנוע" דוגל (כמובן מבלי להגיד זאת) בחברה מעורבת, רק שמידת העירוב פחותה בהרבה מזאת שנראית לנו. אלא מה? ברגע שמתחילים במדרון של הפרדה איפה שלא צריך, אין סיבה לעצור בנקודה מסויימת, ופשוט מדרדרים במדרון עד לתוצאות מטורפות כמו נשות הטאליבן. לדעתי זאת מטרתה של החוברת - לשים את הגבולות במקום הנכון, או לפחות קרוב מספיק אל המקום הנכון, אך להשאר במקום שיתקבל על ידי הציבור. רוב הציבור הדתי אכן מעוניין לחיות על פי ההלכה, אך אינו מעוניין ב"קהילה הלכתית צנועה" נוסח ברק. וגם אם ברק יצעק בלי הפסקה שזו לא דעתו הפרטית אלא ההלכה - רוב הציבור לא יקבל את זה. רוב הציבור מעוניין ללכת לאוניברסיטה, לעבוד במקומות עבודה כלליים, להסתובב ברחוב העיר (ולא ברחוב היישוב המסונן והמגודר). ומה לעשות - רוב הציבור עדיין רוצה תנועת נוער מעורבת (במידה זו או אחרת).
3
לא עונה לעיקר- איזה רב רציני תומך בזה? רק שרלו? הוא ממש
רפאל | 26-06-2011 15:51
אבל ממש לא מספיק בשביל לפסוק כאלה דברים. הרב אריאל אמר עליו שמי שלא יודע הלכות של ממונות שלא יפסוק בעניני ציבור....
4
העיקר הוא התוכן ולא השם
ל-3 | 26-06-2011 17:44
מה זה משנה מי תומך? תבדוק את הטענות לגופן. ואם כבר אתה רוצה גם שמות (וגם טענות ענייניות), אתה מוזמן לעיין בארבעת כרכיו של שו"ת בני בנים. המחבר כתב גם מאמר באחד מגליונות כתב העת צוהר שבו הוא פורש את יסודות הדברים. גם בתשובת הרב עוזיאל בנוגע לזכות בחירה לנשים תמצא כמה משפטים מעניינים בעניין.
5
מבחן התוצאה
אייל אריאל | 26-06-2011 20:08
צאו וראו את הנוער המבולבל מדבריו אלה של הרב שרלו. נערים רבים מוצאים להם היתרים לקירבה היתירה בין בנים לבנות, שמצוייה כיום בסניפים. וכל זאת משום שיש להם "משענת הלכתית". כמה נערים שמעתי שאומרים: "מה? אנחנו חרדים?!", מה אנחנו טאליבן?!, הרב שרלו מתיר". אני בקשר עם עשרות בני נוער שנפלו מתוך הבילבול הזה. במבחן התוצאה, החוברת הזו מרחיקה את הנוער שלנו למחוזות שלא היינו רוצים שיהיו בה. השאלות טובות, אך התשובות ממש לא.
6
ל-2
דוד | 26-06-2011 21:34
זה חשוב שהציבור יקבל את ההלכה, אבל ההלכה נשארת הלכה, גם כשהציבור לא מקיים אותה. יתרה מכך: רב שפוסק בניגוד להלכה יש לו דין של "מגלה פנים" ו"מחטיא הרבים", גם אם ההלכה לא פופולארית.
7
ל-3 ל-5 ול-6
חמורבי השלישי | 27-06-2011 9:53
קצת התבלבלתם. דבר ראשון בני עקיבא לא מעורבת בגלל הרב שרלו, אלא היא מעורבת כי כך היא קיימת כבר עשרות שנים. ובאשר לזה ש"הלכה נשארת הלכה גם כשהציבור לא מקיים אותה"- פה אין ממש קונסנזוס שזו ההלכה, נכון? לדעתך זו ההלכה, לדעת אחרים יש פה מקום להקל. ול-3 היקר - האם מטרתך הייתה להוציא דיבה או סתם לדבר לשון הרע?
8
הקרן החדשה לישראל
אורי | 27-06-2011 11:15
אריאל הורביץ מדייק בלשונו - החוברת המסויימת הזאת לא מומנה מכספי הקרן הנ"ל. הוא לא מכחיש את העובדה שנאמני תורה ועבודה מקבלים כספים מהקרן הנ"ל, והוא כנראה יודע למה. יואיל נא מר הורביץ להצהיר על במה זו כי תנועת נאמני תורה ועבודה אינה ממומנת בשום דרך על ידי הקרן החדשה לישראל וגרורותיה השונות, וכי אנשי התנועה דוחים בשאט נפש האשמות אלה. זה שבחרתם להשתמש בכספים "כשרים" לחוברת הזאת לא מוציאה את העוקץ מהאשמה המוטלת עליכם. "וולדרמוט" לגמרי.
9
מצויין
ירון | 27-06-2011 13:43
תשובה מצויינת לכל אלה שלוקחים מונופול על החכמה ועל רצון האל. לצערי הרב, כל יום בציונות הדתית מישהו מקצין קצת יותר והפחדנים מייד מתיישרים איתו. זו לא הציונות הדתית עליה גדלתי. יישר כוח לכותב המאמר ולכותבי החוברת. זוהי מלאכת הקודש!!!
10
כל מילה חקוקה בסלע
אור ק. | 23-11-2011 9:52
11
ל5 היקר
י.ש. | 13-07-2013 23:18
אתה צודק, אבל זה בגלל בעיה אחרת, לא בגלל מה שאומר הרב שרלו הוא לא נכון. גם אני בבני עקיבא, קראתי את חברה שלמה, מסכים עם כל מילה ולא ראיתי שום היתר לעשות דברים לא נכונים. להפך, דברי הרב שרלו רק אומרים להעלות בקודש, להתקדם בכובד ראש, בהתייחסות הרצינית להלכה. במילים אחרות, אולי זה בגלל שהאידיאל לא הונחל לעומק.