פסיקה חדשנית במאמר שכתבו הרבנים דוד סתיו ובנו הרב אברהם סתיו, מאפשרת תוספות של זוגות לחופה, גם בתוך שבע הברכות.

ממאמרם, שפורסם בשנתון 'תחומין' ל"ז היוצא ע"י מכון 'צומת', עולה כי ניתן להוסיף שירים, דברי-תורה וקטעי קריאה גם בין שבע הברכות, וזאת בניגוד לעמדותיהם של הרב עובדיה יוסף והרב דב ליאור האוסרים כל הפסק בשבע הברכות.

יצוין כי בחופות נהוג לחלק את שבע הברכות לקרובי משפחה או לרבנים שונים, ואת זמן ההמתנה ממלאת התזמורת בשירה ובנגינה, אך יש פוסקים האוסרים גם את זה.

במאמר מבואר כי הבעיה שבהפסקה בין הברכות יכולה להיות בהפסק בין הברכה לחדר הייחוד, בהפסק בין ברכה לחברתה או בהפסק בין ברכת הגפן לשתיית היין.

למעשה לא נהגו להימנע מהפסק בין הברכות לחדר הייחוד, ולא נמנעים מלשיר ולדבר בזמן ההליכה מן החופה לחדר הייחוד. כמו כן, מהרמב"ם וממסכת כלה עולה כי שבע הברכות הן יחידות נפרדות, וממילא אין איסור להפסיק ביניהן. יש אחרונים שחששו להפריד בין הברכות שאינן פותחות ב"ברוך", אך רוב הפוסקים הקלו בכך.

אמנם לפי ההלכה אסור להפסיק בין ברכת הגפן לשתיית היין, אך איסור זה חל רק על בני הזוג (העומדים לשתות מן הכוס). הפסקה בדיבור אסורה לכל הדעות, אך הפסקה בשתיקה נתונה במחלוקת, ונהוג להחמיר בה רק לכתחילה. כמו כן, נראה כי שירה ודיבור הקשורים לשמחת הנישואין אינם נחשבים כהפסק, לפחות בדיעבד ואולי אף לכתחילה.

הלכה למעשה, נקבע במאמר, כי יש להתיר שירה וקטעי קריאה בין הברכות, כל עוד בני הזוג עצמם אינם מדברים, וכן הורה הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. עוד נקבע כי אם המברך רוצה להחמיר – יטעם מן היין לאחר ברכת הגפן בלי לפגום את הכוס.

פסיקה זו, מסביר הרב אברהם סתיו, מאפשרת גם שילוב של נשים בטקס שבע הברכות. אף שלדעת רוב הפוסקים אין אישה יכולה לברך את אחת הברכות, היא יכולה לשאת מילות ברכה אישיות בין ברכות החופה הרשמיות.