הדיון נערך בנוכחותם של בני משפחתה של קלמן המנוחה. לפני תחילת הדיון השופט אשר קולה פנה למשפחה ואמר כי הוא משתתף בצערם. הוריו של גולדשטיין הגיעו אף הם לדיון, אך סירבו לדבר עם בנם ולשבת איתו במהלך המשפט.

עו"ד אפרים דמרי, ששימש בתור הסנגור של גולדשטיין, טען במהלך הדיון שיש לזכות אותו מכל אשמה, לאחר שחוות דעת פסיכיאטריות קבעו כי לא היה שפוי בעת ביצוע הרצח. בטענתו התבסס דמרי על קביעת "הלכת אשקר" בבית המשפט העליון, שבה זוכה אדם ששבר את התריסים בבית הוריו משום שלא היה שפוי.

הפרקליטות הסכימה עם חוות הדעת של דמרי בנוגע לאי שפיותו של גולדשטיין, אך טענה כי יש להרשיע אותו ברצח, לאחר שהציגו עדויות שמראות את הנאשם מודה שביצע את המעשה המזעזע. התובעים עו"ד ויאאם קבלאווי ועו"ד יעל שוחט-פינק, שייצגו את הפרקליטות במשפט, דרשו כי בית המשפט יוציא צו אשפוז בכפייה במוסד פסיכיאטרי למשך 25 שנה- פרק הזמן המקסימלי המותר בחוק.

בפסק הדין, השופטים אשר קולה, דני צרפתי ורננה גלפז-מוקדי קיבלו את טענותיהם של שני הצדדים. "זו החלטה תקדימית לזכות ברצח מחמת אי שפיות. עד היום המדינה ביטלה את כתב האישום והייתה יכולה בכל עת לחדש את ההליך המשפטי. לפי ההליך הזה, היא לא תוכל", אמר דמרי לאחר מתן הכרעת הדין. "הורי הנאשם כואבים ומבוישים, אבל אל לנו לפנות אליהם בהאשמה כלשהי. הכתובת הייתה על הקיר והרצח יכול היה להימנע. היו המון סימנים".