בעקבות שו"ת התאגיד שפרסמנו אתמול בסרוגים, בו קבע הרב יצחק גבאי כי רוב מניין ובניין של הפוסקים אוסרים לחתום על כרטיס אדי, שלח הרב יובל שרלו את תגובתו.
קביעת מוות אינה שאלה רפואית. הרפואה היא המומחית והמוסמכת לקבוע מה קורה בכל שלב של קריסת המערכות. ברם, השאלה ממתי זה מוגדר כמוות היא שאלה הלכתית, משפטית, אתית וכדו'. בין פוסקי ההלכה ישנה מחלוקת האם להכיר במוות המוחי הנשימתי, שרק הוא מאפשר תרומת אברים חיוניים.
אני מכבד מאוד מאוד את אלה הטוענים שההלכה לא מכירה במוות המוחי הנשימתי, וממילא אין אפשרות לתרום אברים, ובכל הרצאה מקצועית שאני מרצה בה אני מזכיר עמדה זו בכבוד גדול לגדולי הפוסקים שפסקו כך. גם חוק קביעת המוות המוחי נשימתי מכיר בייחודיות עמדה זו. אעיר רק שלא ניתן לקבל בשום אופן עמדה שאוסרת תרומת אברים אך מתירה לקבל אותם. זה ממש "הרצחת וגם ירשת".
האם מותר לחתום על כרטיס אדי?
רבנים רבים סוברים שמותר ואף חובה לתרום אברים
ברם, משעה שעמדה זו מוצגת כעמדה ההלכתית היחידה, או אפילו כדומיננטית – מדובר בעיוות ההלכה, ובגרימת סכנה של ממש לאנשים הזקוקים לאברים אלה כדי לחיות. שני גדולי ישראל – הרב שפירא והרב אליהו זכר צדיקים לברכה – פסקו עם עוד רבנים רבים כבר בשנת 1987 שההלכה מכירה במוות המוחי הנשימתי.
הם התנו זאת בהשתתפות רב בכל קביעת רגע מוות, אך לאחר שהתקבל החוק (בשנת 2008) בהסכמת הרב עמאר הי"ו ורבים אחרים – התניה זו קיבלה מענה אחר. לפיכך, רבים רבים הרבנים שסוברים כיום שמותר לתרום אברים, ומיעוטם אף סובר שאם מותר – זו חובה.
אנשים חושבים שכל הרבנים אוסרים
הנושא העומד על הפרק אינו החתימה על כרטיס זה או אחר, אלא על ההכרעות בשעת אמת, שהיא קשה מאוד. המשפחה עומדת לידי מיטת החולה, רואה במוניטור שיש לחץ דם, חום, דופק, חמצן בדם וכדו', אך מוסבר לה שהאדם כבר מת, והכל מלאכותי, והיא מתבקשת לאשר את התרומה.
בשנת 2016 הסכימו למעלה מ 60% מהמשפחות בישראל, בשעת אמת, לתרום את אברי יקיריהן, ולהציל חיים של אחרים. חלק גדול מאלה שאינם מסכימים בשעת אמת עושים זאת בשל העובדה שהם סוברים שהעמדה ההלכתית היחידה הקיימת היא שהדבר אסור, על אף שכאמור הדבר אינו נכון.
חובה אפוא לשנות את התדמית הציבורית כאילו "ההלכה" אוסרת, בעוד שהדבר נתון במחלוקת גדולה מאוד. החובה המוטלת כיום היא לשנות את התדמית הזו, ולפתוח את שערי התרומה בפני אלה הסוברים בטעות כי העמדה היחידה בהלכה היא האוסרנית.
בלתי אפשרי אפוא שתאגיד השידור יאפשר לא להציג את הויכוח ההלכתי כראוי, ולגרום בכך לצמצום תרומת האברים בישראל. בינתיים מתים אנשים.
==
הרב יובל שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר.
