"היטלר היה צמחוני" - השפעת השואה על השיח התורני של זכויות בעלי חיים

"היטלר היה צמחוני". אמירה מטלטלת, שניתן למצוא את מקורותיה הקדומים בעתונות העברית בארץ ערב השואה.למעשה הצורר האכזר לא נמנע מבשר. כיום השימוש באמרה זו הנו מכוון להפחיד ולהרחיק אנשים מחמלה על בע"ח. כביכול מי שמרחם על חיות סופו להתאכזר על אנשים

"היטלר היה צמחוני" - שבר רוחני בעקבות השואה
  (צילום ארכיון גילי יערי/פלאש90)

א.

"היטלר היה צמחוני". אמרה מטלטלת, שניתן למצוא את מקורותיה הקדומים בעתונות העברית בארץ ערב השואה. הומצאה על ידי התעמולה הנאצית, ואומצה מסיבות שונות על ידי הקהל העברי. למעשה הצורר האכזר לא נמנע מבשר. כיום השימוש באמרה זו הנו מכוון להפחיד ולהרחיק אנשים מחמלה על בע"ח. כביכול מי שמרחם על חיות סופו להתאכזר על אנשים.

צריך להזכיר את המחקרים האחרונים שנעשו בשנים האחרונות, המלמדים על כך שהיטלר בשום אופן לא היה צמחוני. לגבי החיבה לחיות בוודאי היא לא היתה מצויה אצל נאצים בשיעור גבוה מאצל גרמנים שאינם נאצים. אלא מאי? כשפושע מרחם על בעלי חיים זוהי בוודאי תופעה חריגה המושכת תשומת לב מרובה. "נאצי אוהב כלב" הינו חריג, ולא מאפיין. בכל אופן אין ספק ש-99% מהפושעים בארץ ובעולם אינם צמחונים ואינם מצטיינים ברחמים יתירים על בעלי חיים.

למעשה, במשך המלחמה אסרה גרמניה על קיום כל האגודות הצמחוניות בשטחים שכבשה. נאסר קיום מפגשי צמחונים, והללו נאלצו להיפגש בסתר. חברי האגודות הצמחוניות היו צפויים לחיפושים בבתיהם, והגסטפו החרים אפילו ספרי מתכונים צמחוניים.

ב.

מלבד הנזקים הגופניים והנפשיים שגרמו לנו הנאצים, הרי שהשואה גרמה לנו גם טראומות רוחניות. העובדה שהנאצים השתמשו ברחמים מזוייפים (!) ומוגזמים כלפי בעלי חיים, גרמה לנו שבכל פעם שמזכירים לנו רחמים על בעלי חיים – אסוציאטיבית אנו נזכרים בנאצים. פלאשבק בעקבות טראומה שחוינו כעם בדור הקודם, ועדיין מוטמעת בנו.

אולם חמלה על בעלי חיים היא ערך יהודי מובהק, מצווה דאורייתא כפשוטו, הנזכרת פעמים רבות בתורה ובדברי הנביאים כדבר חיובי. האם חמלה זו היא מסוכנת? בעינינו, דור שני ושלישי לשואה, התשובה לצערנו היא כן. היא מתפרשת באופן שגוי, כמו שאדם שנפגע מינית עלול לפרש חיבוק אוהב כאיום על חייו. אגב, היו יהודים שהוכרחו על ידי הנאצים לנגן למול הרג חבריהם. לאחר שניצלו, היה קשה להם לשמוע מוזיקה, מפני שהיא הזכירה להם את האימה.

ג.

לפני השואה המצב היה אחרת. חמלה על בע"ח נחשבה כמעלה, כמידה נאצלת, בוודאי לא כתכונה מסוכנת. "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים", למדונו חז"ל.

גדולי הרבנים נודעו בחמלתם על בעלי חיים, ונשתבחו בכך. הרב קוק כתב: "לב הצדיק מלא אהבה רבה לכל הברואים, ואפילו לבעלי החיים". הוא היה חוזר ואומר, בשם תלמיד הגר"א: "כל עוד אשר בקצה העולם באיזה נקיק סלע שוכבת תולעת ואיננה מרגישה נעים בשכיבתה, קשה לאדם להרגיש באמת לגמרי טוב ונוח".

עובדה היסטורית היא שכמה מתנועות צעב"ח באירופה, הוקמו דווקא על ידי יהודים. גם שיעורם של היהודים בתנועות אלו היה גבוה מהרגיל. רבי אליעזר ליפמן ליכטנשטיין זצ"ל, מרבני הונגריה, פרסם חוברת מיוחדת העוסקת בחשיבותן של תנועות אלו, וכתב בה: "דעו נא אחי בני עמי, כי שכר טוב צפון להשרים האלה העומדים על המשמר לפקח על הדבר הגדול הלז לשמור בעלי חיים מצער".

גם תופעת הצמחונות היתה מוכרת בעולם היהודי. בשנת 1906 נכתב מאמר מערכת בעיתון 'הצפירה', לעידוד הצמחונות, ובו נכתב: "בכל דור ודור היו בישראל חסידים ואנשי מעשה שלא אכלו דבר מן החי, בטרם עלתה עוד על דעת האירופאים לייסד חברות צמחונים".

ד.

עובדה נוספת היא, שבדור שלפני השואה צמחונות הלכה יחד עם תנועות של שלום, לעיתים גם פציפיזם. נתן חבקין, נתן חפשי, ר' בנימין ואחרים, היו צמחונים ופעילי שלום בולטים. התקוה שהחלה לפעם עם שיבת ישראל לארצו, הולידה גם רעיונות כאלו ואחרים של שלום עולמי ותיקון יחסינו עם בעלי החיים. נוסדו אז אגודות צמחוניות שדגלו באכילת מזון מן הצומח בלבד, ולהתרחק מהמתה של בעלי חיים. בקרב אנשי הרוח וההשכלה היתה תופעה נרחבת של צמחונות. כך למשל בשכונת נוה צדק ביפו, מקום מושבו של הראי"ה קוק, רבים וטובים מאנשי הרוח היו צמחונים, ביניהם: אז"ר, ר' שם טוב גפן, ש"י עגנון, יוסף זליגר, יוסף חיים ברנר, ועוד.

עד שהגיעה השואה וטרפה הכל. משעה שעלו הנאצים לשלטון, ואכזריותם השטנית פורסמה בעולם, ממילא התערער הביטחון במוסר האנושי, וממילא גם האמון בתכונת החמלה על בע"ח, כפי שנבאר להלן. גם תנועות השלום העולמי נעלמו כלא היו.

באותן שנים אפלות התפתחה הדעה – שכיום לצערנו נפוצה מאוד – שאי אפשר לאדם לרחם גם על בעלי חיים וגם על האדם, וכל המרחם על בעלי החיים בידוע שיתאכזר לאדם. הדעה הסתמכה על כך שהיו מצוררי ישראל שכביכול ריחמו על בעלי החיים. נוצר בלבול במושג הרחמים האמתיים על הבריות. אבד האמון הבריא בטבעיות הרגש הנעלה להשתתף בצערם של בעלי החיים. כל השבר המוסרי-רוחני הזה נולד בעקבות השואה הנוראה.

ה.

הדים להשפעתה של השואה על סוגיית יחס האדם (ובייחוד היהודי) לבעלי החיים, ניתן למצוא במקורות תורניים רבים. הטראומה עולה ומבצבצת במקורות הלכתיים ובדרשות מוסר, בהקשר לחמלה על בעלי חיים בכלל ולשאלת אכילת בשרם בפרט.

לא יפלא בעינינו כשנבחין בעובדה שפוסקי הלכה שהתגוררו במקום בו האנטישמיות היתה בולטת, הקלו יותר בהלכות צעב"ח, והזהירו מפני החמלה עליהם. במיוחד מצוי הדבר בתשובותיהם של פוסקי הלכה שהתגוררו בארצות בהן היו גזירות נגד השחיטה היהודית, כמו למשל בשוויץ. היה חשוב להם לחדד את ההבדלים בין היהודי ובין הגוי, בין האדם ובין החיה.

אם נלך אחורה כמה מאות שנים, הרי לנו בעל 'תרומת הדשן', רבי ישראל איסרליין, שכמה מקרובי משפחתו (ובהם אמו) נספו על ידי פורעים אנטישמיים. הוא חווה על בשרו את אכזריותם של שונאי ישראל. 'תרומת הדשן' הוא "ראש וראשון" להיתר צעב"ח לצורך האדם. היתרו מסתמך בעיקר על נימוק אידיאולוגי המבטא את הפער המהותי בין האדם היהודי ובין החי.

בין פוסקי דורנו ניכרת במיוחד השפעת השואה על השקפתם בייחס לחמלה על בעלי החיים ועל צמחונות. נביא כאן שתי דוגמאות (ויש אצלי דוגמאות נוספות).

שו"ת חבל נחלתו, מאת הרב יעקב אפשטיין: "נראה ששאלת צער בעלי חיים בכל מיני מצבים בדורנו, צריכה בדיקה רבה. והטעם משום רוח המינות החודרת לאגודות למיניהן, ומטיפה שכל פגיעה בבעל חיים היא עבירה באיסור צער בעלי חיים … וכמובן שכל הכיוון הזה הוא מוטעה. והגיעו הרחמים המזוייפים על בהמות וחיות לכך שיש מדינות שנאסרה בכלל השחיטה. והרי השחיטה הותרה ונצטוינו בה".

רב העיר רמת גן הרב יעקב אריאל: "ישנם ארגונים שדורשים למנוע גידול בעל חיים בטענה שזה לא מוסרי, אבל השאלה מהו התחליף […] לא יתכן שנרחם על בעלי החיים אבל לא נרחם על בני האדם".

"הגרמנים ימח שמם, הגזירה הראשונה שלהם בשנת 1934 היתה גזירת השחיטה היהודית בטענה של צער בעלי חיים. לא עברו שש שנים מהגזירה הזאת וגזרו על שחיטת מיליון ילדים. צריך להגיד את האמת, גם אם זה לא בשפה עדינה, כל מי שמרחם בצורה כל כך מוגזמת על בעלי החיים, סופו שיתאכזר על בני האדם".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
אולי היטלר לא היה צמחוני, אך כפי שהוכח מאמריך הקודמים
מגיב | 26-04-2017 9:02
אתה עם הארץ אלים שמתעלם ממקורות חזל או מתעלם ממה שלא נוח לו. הטיעונים התורניים הרעועים כבר לא עובדים אז אתה מחפש בנרות טיעונים ממוחזרים. אני מקווה שאתה עובד בשביל הקרן החדשה, אחרת חבל על כל השטויות שאתה מפרסם ( לפחות שתקבל כסף) שוטים שכמוך מרחיקים אנשים מאכילה מוסרית. תשובה קרובה לבוא דרכי אמת, נועם ומתינות יועילו יותר. בהצלחה
2
מאמר יפה וחשוב ביותר
מנחם | 12-04-2018 10:32
יישר כח!
3
היטלר אכל בשר למרות שהרופא שלו אמר לו לא
גכ | 21-02-2019 20:48
לאכול - ויותר מזה גבאלס שר התעמלה הנאצי הפיץ את השקר שהיטלר לא אכל בשר לא קיים יחסי אישות ולא שתה אלכוהול ולא עישן כדי להאדיר את דמותו הנזירית אבל בפועל הדבר היחידי שהיטלר לא עשה זה לעשן וכל השאר עשה ... בפועל מי שאומר שהיטלר היה צמחוני מפיץ תעמולה נאצית