רפאל נדאל זכה בתואר העשירי שלו במונטה קרלו, ובתואר הראשון שלו בשנת 2017, לאחר ניצחון 1-6 3-6 מול אלברט ראמוס ויניולאס.

התקשורת ממהרת לכנות את הזכייה של נדאל "לה דסימה", כלומר "העשירית". זה השם שהוענק גם לזכייה העשירית של ריאל מדריד, הקבוצה האהודה על נדאל, בליגת האלופות האירופית. נדאל הוא הטניסאי הראשון בעידן הפתוח שזוכה בטורניר יחיד 10 פעמים (אם כי מרטינה נוורטילובה עשתה זאת לפניו בסבב הנשים).

נדאל שלט במשחק כפי ששלט בטורניר – במיעוט מרשים של טעויות לא מחויבות, וטניס חימר דומיננטי. נדאל הכה רק 13 טעויות לא מחויבות במהלך הניצחון מול 21 וינרים. ראמוס הכה רק 9 וינרים, לעומת 25 טעויות לא מחויבות.

מה שמדהים בצפייה בנדאל על החימר הוא העצמה בה נדאל מכה את החבטות שלו. במשחק היום מול ראמוס, הייתה לעתים הרגשה כאילו אנחנו צופים במשחק של מקצוען מול טניסאי מסבב הנוער. זו תחושה קצת דומה למשחקים בהם סרינה ויליאמס רומסת טניסאיות שחלשות ממנה פיזית. הכדורים של נדאל עצמתיים כל כך לא רק בזכות המהירות בה הם משייטים באוויר, אלא בזכות אותו טופ ספין אגדי שגורם לכדור לזנק מעלה במהירות לאחר שהוא פוגע במגרש. כמובן שלטופ ספין יתרון נוסף, והוא השליטה שמתאפשרת לנדאל על החבטות שלו. הוא מסוגל להכות כדורים בכוח רב בלי לדאוג שהם יעופו מחוץ למגרש. השילוב של הטופ ספין הנדאלי עם משטח החימר הוא פשוט קטלני, כפי שלמדו מאות יריבים לאורך השנים.

כמעט כל טניסאי בסבב יכול להכות חבטות חזקות ועצמתיות. כמעט בכל משחק אנחנו רואים כמה וינרים מרשימים. אבל העקביות בה נדאל מצליח לשלוט בנקודות עם טופ ספין אימתני אחד אחר רעהו היא דבר שלא קיים ולא התקיים בסבב. האיש הוא מכונת טניס, ובפרט מכונה של טניס חימר.

עם הכושר הנוכחי של יריביו הגדולים נובאק דג'וקוביץ' ואנדי מארי, והיעדרותו של רוג'ר פדרר, לא נראה שיש לנדאל יריב ראוי כיום בסבב על משטחי החימר. אם לא יקרה משהו מפתיע, נדאל נראה בדרך לעונת חימר היסטורית נוספת, שאולי תוליך אותו בעוד כמה חודשים מהיום למקום הראשון בעולם שוב, בגיל 31.

הכותב: נמרוד דרור, מנהל  דף הפייסבוק "נמרוד כותב על טניס", עדכונים, חדשות ופרשנויות מעולם הטניס