מותר לעשות מניין מוקדם בערב שבת בספירת העומר? - סרוגים

מותר לעשות מניין מוקדם בערב שבת בספירת העומר?

במהלך שבתות הקיץ נהוג אצלנו בקהילה לקבל את השבת מוקדם על ידי תפילת קבלת שבת וערבית מוקדמת. מה עושים בימי ספירת העומר? הרב שבתי יגל משיב

מותר לעשות מניין מוקדם בערב שבת בספירת העומר?
  (צילום: דוד ליסבונה, ויקימדיה)

שאלה

במהלך שבתות הקיץ נהוג אצלנו בקהילה לקבל את השבת מוקדם על ידי תפילת קבלת שבת וערבית מוקדמת לאחר פלג המנחה, וזאת עקב הילדים הקטנים שלא יוכלו להישאר ערים לסעודת השבת אם נקבל את השבת בזמן הרגיל.

כמובן שאנו מקפידים על כל ההלכות הקשורות לעניין, כגון תפילת מנחה דווקא קודם פלג המנחה, וכן להזכיר לציבור בסוף התפילה לא לשכוח לקרוא קריאת שמע שוב לאחר צאת הכוכבים וכו'.

אמנם בשבתות האלו שבין פסח לעצרת שבהם מקיימים גם את מצוות ספירת העומר, אני בתור גבאי בית הכנסת – נבוך בדבר, שהנה ברור לי שעל אף שאני מודיע לציבור לא לשכוח לספור ספירת העומר לאחר צאת הכוכבים (ביחד עם קריאת שמע) מכל מקום חלקים נרחבים מהציבור שוכח לעשות כן, ורבים מהם לא נזכרים גם למחרת במהלך היום לספור בלא ברכה, ונמצא שבגלל שקיבלו את השבת מוקדם שוב לא יוכלו לקיים את מצוות ספירת העומר, והדבר חוזר עצמו בכל שנה ושנה.

האמת היא שתמיד הסתפקתי בכל הכדאיות של המניין המוקדם בגלל שחלק מהציבור אינו זוכר לקרוא קריאת שמע שוב (כשם שאינו זוכר לספור ספירת העומר) אבל הראה לי תלמיד חכם אחד את דברי המשנה ברורה שאף על פי כן טוב הדבר לקבל את השבת מוקדם, אבל ספירת העומר מה יהא עליה? ובפרט שמפסיד לא רק את הספירה של אותה שבת אלא את כל הספירות הבאות עד חג השבועות.

שאלתי היא: האם בגלל המצב הזה כדאי לבטל את המניין המוקדם בשבתות הללו? האם יש לרב פתרון אחר לכך?

תשובה

תשובה: נראה לעניות דעתי להציע פתרון למצב שהשואל מתאר באופן שגם יהיה אפשר לקבל את השבת מוקדם וגם יהיה אפשר להמשיך לקיים את מצוות ספירת העומר בברכה אף במקרה של שכחה לספור לאחר צאת הכוכבים, אבל קודם לכן אתקן את דבריו של השואל בכך שכתב שאם שוכחים לספור יום אחד (גם למחרת) לא ניתן שוב להמשיך לקיים את מצוות ספירת העומר, וזה אינו, שהרי לרוב הראשונים אין חסרון של יום אחד מימי הספירה מעכב את קיום המצוות של ספירת העומר בשאר הימים, ורק לשיטת אחד מהראשונים הדבר מעכב, ואנו חוששים לשיטתו רק לעניין הברכה של המצווה מאחר שברכות אינן מעכבות את המצווה ואילו ברכה לבטלה היא עוון חמור, ולכן פוסק השולחן ערוך שמי ששכח לספור יממה אחת ספירת העומר ימשיך לספור! ויקיים בכך מצוות ספירת העומר לרוב הראשונים, אלא שלא יברך בגלל חשש ברכה לבטלה.

אמנם אין להתעלם מכך שבדרך כלל מי ששוכח לספור יממה אחת שוב אינו מקפיד לספור כל כך בימים הבאים משום שהוא מרגיש כי ספירה ללא ברכה, אינה נחשבת, ואף שהרגשת טעות היא זו, מכל מקום כך היא ההרגשה אצל רבים.

הפתרון

ומעתה לפתרון: נראה לעניות דעתי להציע שאחרי סיום התפילה, הציבור יספור ספירת העומר על תנאי – כלומר שיתנו שאם יזכרו לספור שוב לאחר צאת הכוכבים אזי שספירה הנוכחית לא תחשב, ואם לא יזכרו לספור שוב לאחר צאת הכוכבים – אז הספירה כעת תעלה להם לשם מצווה. ספירה זו שהיא על תנאי יספרו ללא ברכה, ולכשיספרו שוב לאחר צאת הכוכבים יספרו עם ברכה. על ידי ספירת 'על תנאי' זו נראה שגם אם ישכחו לספור שוב לאחר צאת הכוכבים וכן למחרת במהלך היום, מכל מקום יוכלו להמשיך ולספור את ימי ספירת העומר עם ברכה.

וביתר ביאור: עצה זו מבוססת על פסק השולחן ערוך שאם אדם מתפלל עם הציבור מבעוד יום מונה עמהם בלא ברכה ואם יזכור בלילה יברך ויספור, והביאור הוא שמדובר באדם שמתפלל עם הציבור ערבית מוקדם (לאו דווקא בליל שבת) והציבור סופר מבעוד יום ואותו אדם חושש שמא לא יזכור לספור שוב לאחר צאת הכוכבים (או לאחר שקיעת החמה) אבל מאידך לא רוצה לספור כעת כי לדעת רוב הראשונים לא ניתן לקיים הזמן הזה שהוא עוד קודם השקיעה מצוות ספירת העומר שהרי היום הקודם עוד לא נשלם, ומשום כך העצה היא לספור על תנאי, שאם אכן יזכור לספור שוב לאחר צאת הכוכבים ספירה זו שהוא סופר כעת לא תחשב לו (ולכן יוכל לספור שוב בברכה) ואם חלילה לא יזכור לספור שוב אזי ספירה זו שהוא סופר כעת תעלה לו ותחשב לו למצווה לפי דעת מיעוט בראשונים שאכן ניתן לקיים מצוות ספירת העומר לאחר שהתפלל ערבית מוקדם על אף שהוא קודם שקיעת החמה, אבל יספור ללא ברכה כי סוף סוף לדעת רוב הראשונים אין ספירה זו יכולה להיחשב לו כמצווה.

והנה על אף שהמשנה ברורה לא ביאר כך את פסק השולחן ערוך, ולדעתו מדובר בציבור שמתפלל בזמן 'בין השמשות' אבל בציבור שמתפלל מבעוד יום אין שום שייכות לספור אז ספירת העומר, מכל מקום כמה וכמה מהאחרונים מפרשי השולחן ערוך פירשו את השולחן ערוך כפי שמוזכר לעיל שמדובר בציבור המתפלל מבעוד יום לפני שקיעת החמה, ולפי זה מאחר שהשולחן ערוך ייחס משקל וחשיבות לדעה זו (שאפשר לספור קודם בין השמשות) מסתבר שיהיה אפשר לצרף דעה זו ל'ספק ספיקא' להתיר לאדם שספר ספירה זו שהיא על תנאי קודם בין השמשות ושכח לספור לאחר צאת הכוכבים וכן ביום המחרת, להמשיך לספור בשאר הימים עם ברכה – ספק שמא הלכה כדעת רוב הראשונים שכל יום היא מצווה בפני עצמה, ואף אם נאמר שהלכה כדעת הבעל הלכות גדולות שצריך ספירה רצופה, מכל מקום שמא ספירה זו שספר קודם בין השמשות עולה לו, וממילא לא פגם ב'תמימות'.

ונראה שאף שהמשנה ברורה כתב כמה פעמים שספירה בין השמשות לאו כלום היא , מכל מקום שמא גם הוא יודה שיש לצרף זאת לספק ספיקא, מאחר שסוף סוף דעת רוב הראשונים היא שאין חסרון של יום אחד מעכב את הספירה בשאר הימים ועיקר ההלכה כמותם, ודי לנו בספק כל שהוא נוסף כדי להתיר להמשיך לספור עם ברכה, וכבר כתב המשנה ברורה ביחס לדעה זו (לספור קודם בין השמשות) שאין לדחותה לגמרי, ואם כן שפיר מצטרפת דעה זו לספק ספיקא בנידון דידן.

שוב ראיתי בשם ספר 'ודברת בם' שהגר"דפיינשטיין זצ"ל העיד שאביו הגדול הגר"מפיינשטיין זצ"ל נקט שדי בספק כל שהוא ואף קלוש מאוד להכריע לברך כשדילג יום אחד.

ולסיכום

במניין לקבלת שבת מוקדם בשבתות שבימי ספירת העומר, נראה לי להציע שהציבור יספור ספירת העומר על תנאי ללא ברכה, ואו אז אף אם יהיה אי מי מהציבור שישכח לספור ספירת העומר בזמנה (ולמחרת) מלבד מה שלפי שיטות מסוימות קיים את מצוות ספירת העומר של אותו יום כמו כן יוכל להמשיך לספור את שאר הימים עם ברכה וממילא לא יזלזל בהמשך הספירה (לפי מה שמרגישים בטעות שספירה ללא ברכה אינה ספירה כלל) , וה' יצילנו משגיאות.

=======

הרב שבתי יגל הוא רב הכולל הקהילתי ברעננה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
יפה מאוד. תשובה לעניין.
| 18-04-2017 16:32
2
תוספת הצעה
צחי | 20-04-2017 19:07
יש להניח שזו קהילה שרוב המתפללים בליל שבת באים לבית הכנסת בשבת בבוקר הצעתי שינהגו כמנהג הספרדים ויספרו אחר התפלה בשבת בבוקר בלא ברכה