אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מרזל: זו נקודת ההכרעה של הציונות הדתית

דומני, כי הציונות הדתית נמצאת ברגעים אלו ממש בפני כזו פרשת דרכים. השיגעון שאחז את חלק מראשי הצבא במגמתם להנחיל את השקפתם החילונית-פמיניסטית על כלל הציבור מחייב הערכות מחדש

מרזל: זו נקודת ההכרעה של הציונות הדתית
  ברוך מרזל

סערת השירות המשותף. ישנם רגעים בחייו של ציבור, בהם הוא עומד על צומת פרשת דרכים, ומוכרח להכריע באיזה כיוון ילך. ההחלטה תשפיע על כל מהלכי הציבור למשך שנים רבות. כך היה בגירוש מגוש קטיף וכך עכשיו, ומכאן החשיבות העצומה שישנה לזהות את אותם רגעים מיוחדים, ולהבין את משמעות ההכרעות העומדות בפניו.

דומני, כי הציונות הדתית נמצאת ברגעים אלו ממש בפני כזו פרשת דרכים. השיגעון שאחז את חלק מראשי הצבא במגמתם להנחיל את השקפתם החילונית-פמיניסטית על כלל הציבור מחייב הערכות מחדש. כל הנחות היסוד שהנחו את הציונות הדתית ביחסה לצבא עד כה עומדות במבחן. המצב מחייב היערכות מחדש, מתוך פיכחון והכרת המציאות, וכמובן – מתוך נאמנות מוחלטת לתורה ולדברי חז"ל.

אין זה סוד, כי החלטתה של הציונות הדתית להשתתף במערכת הצבאית במדינת ישראל הייתה החלטה נועזת ולא פשוטה. הגורם שהכריע לחיוב היה שזוהי מלחמת מצוה, ולמרות שמבחינה רוחנית נפלו חללים לאורך כל שנות המדינה, החשיבות בכך שיהיה צבא מול האויב האכזר מבחוץ היא שהביאה להמשך ההתגייסות. היהדות החרדית תקפה את הציונות הדתית על אותה נכונות להכנס ללוע הארי ולסכן את מעמדם הרוחני של מיטב בניה תוך שליחתם למקום, שרבים ממנהיגי הציבור החילוני ראו בו כור היתוך לישראליות חילוניות, וכפי שאמר בועדת שקד בכנסת פרופסור ידוע – "הם נכנסים חרדים ועוברים שינוי בצבא".

שני הצדדים עשו פשרות

אחוזי הנושרים בעקבות השרות הצבאית היוו בעצם קיומם אצבע מאשימה בה נופפו החרדים כנגד הציונות הדתית. אולם זו לא הרימה ידיים. ישיבות ההסדר והמכינות הקדם-צבאיות היו שני מפעלי-ענק מבית מדרשה של הציונות הדתית, אשר תכליתן היה לאפשר לאדם דתי לשרת את המדינה, ותוך כך לשמר את זהותו הדתית בחברת חברים שומרי מצוות כמותו.

האידיאל של שרות המולדת היה כה חשוב, עד שכל המשאבים הנצרכים הושקעו על-מנת שאפשר יהיה להמשיך ולדבוק בו, מבלי להגיע למצב בו הציונות הדתית מכלה את עצמה. אין פרוש הדבר, שהכל היה חלק בצבא. פשרות רבות נעשו במרוצת השנים, אך העיקר היה שהמסגרת הכללית תשמר, שהחייל הדתי יוכל להשאר כזה, והציונות הדתית יכלה להתפאר בקצינים רבים ומצטיינים היוצאים מקרבה.

מה שאפשר את המשך המצב היה השכל הישר של ראשי הצבא ומערכת הבטחון, אשר הבינו, כי תהא השקפתם הפוליטית והדתית אשר תהא, מחובתם להתחשב בצרכים הבסיסיים של הציונות הדתית, אשר יותר ויותר הפכה לגורם המרכזי בחברה הישראלית, ממנו יוצאים חיילים וקצינים מצטיינים וחדורי מוטיבציה. בעוד בזרמים החילוניים ובקיבוצים יש ירידת מוטיבציה והליכה לפיקוד בצה"ל, תפסה הציונות הדתית יותר ויותר את עמדות הפיקוד בצבא, והיה נראה כי זו שאלה של זמן, עד שגם הפיקוד הבכיר באופן טבעי יאויש על-ידי אנשיה.

נתנו לצבא תחושה שאין קווים אדומים

אולם תסריט זה היה לצנינים בעיני ראשי הצבא ומערכת הבטחון של היום, שעברו במהלך קידומם חינוך מחדש ע"י הקרן לישראל חדשה באקדמיה ובהשתלמויות מעבר לים. לכן החליטו לשבור את הכלים ולמנוע מהחיילים הדתיים את זכויותיהם הבסיסיות ביותר, את הזכות להשאר שומרי תורה ומצוות ולא לעבור על הלכות התורה. לא מדובר כאן על חומרות. הציונות הדתית כבר עשתה פשרות רבות למען השרות הצבאי.

ייתכן, ואותן פשרות נתנו לראשי הצבא להבין, כי אין קוים אדומים, כי לכל "בעיה הלכתית" ניתן למצוא פתרון "ברוח ליברלית" וחובשי הכיפה הסרוגה לא ישברו את הכלים בגלל שירת נשים, כשרות או שילוב נשים במערך הלוחמה. כעת מדובר על עיקרי הדת ממש. על דברים שלא יתכן להתפשר עליהם. זאת, מלבד הנחלת ערכי התבוסתנות, הפמיניזם הרדיקלי, איבוד צדקת הדרך ועוד שורה של ערכים נחשלים ובזויים, אשר מנסים לכפות בכח על כלל חיילי הצבא, לא רק על הדתיים שבהם.

להיפרד זמנית מהצבא

בנקודה זו, בה הצבא הפך לכלי לשרות אידיאולוגיה שמאלנית קיצונית אנטי-יהודית, עלינו לעצור ולעשות חושבים. אני עצמי שרתי בצבא כלוחם, ואף נפצעתי במלחמת לבנון הראשונה. אף אחר משבר ההתנתקות, כשרבים מחברי כבר לא ראו ערך בשרות – נמנעתי מלהורות לבניי שלא לשרת. אולם כעת נראה, כי הגענו לנקודה, בה נשברו כל הכלים. כאשר התירו רבני הציונות הדתית את השרות הצבאי, לא עשו זאת על דעת שרות משותף עם בנות בטנקים.

כל ההיתר היה מותנה באפשרות של שמירת ההלכה, גם אם היה בכך אתגר. ישיבות ההסדר והמכינות הוקמו כדי לשמר מטרה זו. כעת הכל נשבר. כעת בא הצבא ואומר – אתה רוצה להיות חייל, אז תוותר על ההלכה! אם נסכים לזאת, תהיה זאת תעודת עניות לציונות הדתית כולה. וזאת מלבד העובדה, שגם הענין החיובי שלמענו שרתנו – שרות המולדת – עומד בסימן שאלה גדול בעקבות דבריו של סגן הרמטכ"ל והרשעתו הנפשעת של אלאור אזריה.

אני קורא לראשי הציונות הדתית – למנהיגיה האמיתיים, הרבנים גדולי התורה – להתכנס ולדון בכובד ראש במצב ולהבין את גודל השעה. הציונות הדתית תרמה רבות לעם ישראל ולמדינת ישראל באמצעות השרות בצה"ל. אך יתכן, והתרומה הגדולה מכל תהיה להורות, כי הגיעה השעה באופן זמני לומר "הפרד נא מעלי", ולחתור לכיוונים אחרים, בהם ניתן לתרום עד שהפיקוד של צה"ל יפסיק להעדיף שירת נשים על קצינים מסורים.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
כל הכבוד על המאמר. מרזל צודק
חרד"לית | 30-03-2017 20:33
כל השיטות של באהבה נצח ולהשפיע מבפנים נחלו כשלון חרוץ. צריך לחשב מסלול מחדש ויפה שעה אחת קודם!
2
מסכים אתך. נראה לי שכיוון שיש חלקים בציונות הדתית
ר | 31-03-2017 9:39
שאין סיכוי שיפרדו מצהל אפילו לא באופן זמני, צריך לכנס את מי שכן מוכן להאבק, ולהציב תנאים ברורים.
3
ארגוני השמאל מאוד נהנים לקרוא אותך
יהודי פשוט | 31-03-2017 13:39
בה עדיין רוב הצבא עסוק בלהילחם ולא בלהכניס בנות לטנקים. עדיין רוב מוחלט של הטנקים בצבא מכילים רק גברים, אם בנק' הזאת נפרד מהצבא הפסדנו את המערכה לחלוטין. יש לנו אחריות להגיד שאנחנו נלך לצבא, ניהיה החיילים הטובים ביותר שלו, אך לא נכנס לטנק עם בחורה בשום מחיר. האמירות של לא להתגייס מראש הן לא גבורה אלא כניעה.
4
הציונות הדתית
יושרה | 02-04-2017 1:15
הינך צודק ברוך !! אם הצבא רוצה לשמר את טוביי הקצינים והלוחמים המגיעים מהציונות הדתית אז כדאי לו וחובת השעה על הציונות לעמוד כחומה על האידאולוגיה שלהם ולא לאפשר הנחות כלל בנושא ערכים זה דבר שיקר לכל ציוני כמו שאמרו חזל!! ויפה שעה אחת קודם
5
מישהו באמת חושב
יוסי | 02-04-2017 9:54
שניתן לצפות מבחור צעיר, רווק, שנמצא כבר כמה חודשים רק במסגרת צבאית, שכאשר הוא יעמוד בפני שתי ברירות, או ללכת לכלא צבאי, או להכנס לטנק עם בחורה, יש בכלל סיכוי שהוא יבחר בכלא? מה אתם חושבים שהבחורים שלנו מלאכים? ברור שהוא יבחר בטנק. וברור שהוא יצטער על כך אחר כך. האחריות מוטלת על רבני הציונות הדתית.
6
כרוניקה ידועה מראש של הדרדרות
מיכאל | 04-04-2017 21:20
פינוי של חוות גלעד בשבת (זוכרים?) - ללא סרבנות התנתקות - ללא סרבנות שירת נשים - ללא סרבנות פקודות הנוגדות את ההלכה בצורה הכי מפורשת - ? יש פה מישהו שלא שם לב למדרון התלול שאנו מצויים בו.
7
השילוב ה'ראוי'
מיכאל | 04-04-2017 21:25
פה זה התחיל. כשהדתיים ויתרו שהצבא ככללו ינהג על פי ההלכה והעדיפו גטו דתי בצבא בבחינות 'שלום עליך נפשי' הם למעשה הביעו הסכמה בשתיקה לפריצות הנוראית ששררה עוד לפני פקודת השירות המשותף. שיהיה ברור. לנשים חילוניות כדתיות אסור לשרת בצבא בין כקרבית ובין כחיילת עורף. אלא אם כן הצבא זקוק לנשים לתפקידים ספציפיים ולא כמדיניות קבועה של גיוס נשים.