למרות הכל, עדיין ניצוץ החינוך בוער בכם?

מה גורם לאנשים עדיין ללכת ללמוד הוראה? עם כל הקשיים, ישנם עדיין כאלו שמאמינים בערכים של עיצוב הדור הבא. מי הם אותם סטודנטים ומה צריך כדי שיהפכו למורים שיחנכו את ילדינו בדרך הטובה ביותר?

למרות הכל, עדיין ניצוץ החינוך בוער בכם?

לאחרונה אנו שומעים על רפורמות משמעותיות של משרד החינוך, בהובלת השר נפתלי בנט, ומאידך על ביקורות חוזרות ונשנות על מצב המורים בישראל.

מה מושך כל כך במקצוע החינוך ולמה להמשיך ללמוד הוראה? האם ישנו עתיד לחינוך בישראל בעידן בו המידע זמין בלחיצת כפתור? יצאנו לבדוק בראיון מיוחד עם פרופ' זמירה מבורך, נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

פרופ' מבורך מכהנת מזה 3 שנים כנשיאת המכללה והיא רואה בחינוך והוראתו ערך חשוב בחברה הישראלית ובכלל. המוטו שלה, בו היא מסיימת כנסים כמומחית פרוייקטים  ב-OECD לקידום יצירתיות וחשיבה ביקורתית, הוא: "החינוך אינו מה שהוא, אלא מה שהוא יכול להיות".

ועדיין, אנחנו שומעים לא פעם את הקשיים שחווים מורים בישראל, ומאידך קשיי התלמיד בעולם המודרני. עם כל זה, למה שמישהו בכלל ירצה ללמוד הוראה?

ערכים לקראת עיצוב הדור הבא

"האנשים שהולכים ללמוד הוראה הם כאלה שחשוב להם לעצב את הדור הבא" אומרת פרופ' מבורך, "האינטרקציה האנושית מבחינה ערכית עומדת בראש מעייניהם ולא העיסוק והמרדף אחר הכסף המהיר".

אותם אנשים, מצויינים, בדרכם לממש את חזון עתיד הדור, עומדים בפני אתגרים לא פשוטים. במיוחד בימינו כאשר כל המידע זמין בלחיצת כפתור והספרות כולה, היומית והמקצועית זמינה לכל, דווקא בדורנו תפקיד המורה נעשה חשוב הרבה יותר מאשר העברת הידע: "חשוב להדגיש יכולות ולקדם חשיבה ביקורתית ויצירתיות מלבד רכישת הידע" מסבירה פרופ' מבורך.

כך למשל, תופעה חוזרת היא העתקות בעבודות, בין באונבירסיטה אצל סטודנטים ובין בקרב תלמידים בבתי הספר.

בעבר, כאשר המידע לא היה זמין, כדי להעתיק טקסטים, התלמיד בכל זאת היה צריך לעיין כדי לבחור מה נכון להעתיק ומה לא, ואולי נחמה פורתא הייתה בכך שלפחות הוא מעיין. אבל בימינו, בעידן "העתק-הדבק" התלמיד לכאורה אפילו לא מתאמץ להבין. כיצד מורה טוב יכול לעקוף את המשוכה הקשה?

פרופ' מבורך מכירה את התופעה היטב כאשר כיהנה כראש החוג למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן. לדבריה, תפקיד המורה לאתגר את התלמיד.

איך עושים זאת? להכווין את התלמיד לקרוא ולבנות רק תיאורטי לקראת שאלה שעדיין אין עליה תשובה, לעודד אותו ליצירתיות וחיבור בין עולמות שונים לקראת מחקר מקורי.

כאשר התלמיד מתחנך בדרך הזו, גם כאשר הוא הופך למורה, כמעט מאליו הוא מעניק את התחושות שעברו עליו לתלמידיו. לעודד חשיבה ביקורתית ויוזמה.

ניסיון פרקטי ומעשי בינלאומי

מקצוע ההוראה הוא אכן לא פשוט והנתונים לעתים מדאיגים. ישנו פער בין הלימוד התיאורטי באקדמיה לבין מה שקורה בכיתה בפועל, והמורה מרגיש זאת "על בשרו". בשפה אחרת קוראים לזה "הלם הכניסה להוראה". לפי הסטטיסטיקה הארצית, כמה שנים לאחר הכניסה למקצוע, חלק מהמורים פורשים מהמקצוע.

סיבה מרכזית לאותה נשירה הוא חוסר הניסיון המעשי  של הסטודנטים במהלך הלימודים. לפי פרופ' מבורך בדוד ילין שמים דגש רב על ההכשרה המעשית לצד הרקע התיאורטי כיוון שישנם דברים שרק בפרקטיקה ומראה עיניים מביאים את הסטודנט להבין בפני מה הוא עתיד לעמוד. עקב כך, במכללת דוד ילין ישנם נתונים טובים יותר ואחוז הפורשים נמוך יותר בהשוואה הארצית.

מעבר להכשרה המעשית פועלים במכללת דוד ילין להכרת מערכות חינוך בעולם: "אני חושבת שכולנו חיים בכפר הגלובלי ולא כל הידע נמצא אצלינו", אומרת פרופ' מבורך, נשיאת מכללת דוד ילין, "וחשוב שהתלמידים יכירו מערכות חינוך בעולם כדי שנוכל ללמוד אחד מהשני".

במסגרת הפרוייקט, מגיעים משלחות מרחבי העולם למכללה כדי ללמוד ולדעת. מכללת דוד ילין נמצאת בירושים שיש בה מגוון עשיר של מערכות חינוך מחרדי ודתי לאומי ועד חילוני וערבי ולכן המשלחות צוברות מידע רב על חינוך רב-תרבותי והאפשרות לקיימו תחת מסגרת-על חינוכית אחת. במיוחד משלחות מאירופה שחוות שינויים בדמוגרפיה ובצורך לשלב חינוך שמכיל דתות ותרבויות שונות.

אולם, גם סטודנטים מהמכללה נשלחים למקומות בעולם כדי שיכירו אף הם את מערכות החינוך השונות.כדי שיוכלו להכיר את השוני ולקבל את הטוב מכל פרוייקט חינוכי מצליח.

יזמות חברתית – להרגיש את הצרכים של האחר

במכללת דוד ילין מאמינים שתפקיד המורה הוא הרבה מעבר להעברת מידע, וחלק מההכשרה צריכה לכלול יזמות חברתית שכוללת תרומה לקהילה.

הפרוייקט בא לידי ביטוי בדרכים מגוונות שמקושרות לעבודה עם הקהילה והילדים, בין אם דרך עזרה וסיוע לחלשים במתמטיקה וקריאה ועד גינות טיפוליות.

המכללה מעודדת את התלמידים ליזום ולהיות פעילים במסגרות התנדבותיות וכל אחד מוצא את הדרך בה הוא יכול להעניק ולהרגיש את הצרכים של האחר, גם אם פרוייקט לילדים חולים.

המכללה מכילה מאגר של התנדבויות בקהילה ומסייעת לסטודנט למצוא את המסגרת המתאימה לו בהתאם לרצונו, הזמן הפנוי ויכולותיו.

מרכז אתגר – תמיכה בסטודנטים

המכללה שמה גם דגש על סיוע לסטודנטים עצמם שיכולים לחוות קשיים פיזיים, נפשיים או רגשיים במהלך הלימודים. בין אם אלו בעיותת מוגבלויות וסיוע בעזרה והנגשת הבחינות, עד חונך אישי שיכול ללות את הסטודנט לכל אורך הדרך.

מעבר למלגות הכספיות, המכללה יודעת שהסטודנטים זקוקים לעתים לעזרה בלימודים עצמם ובכך הסטודנטים מקבלים מעטפת וליווי אישי כדי שיוכלו להיות ממוקדים בהכשרה, בתכנים ובדרך להגשים את חלומם ולעצב את הדור הבא דרך החינוך

אז איך מכשירים את דור העתיד? לפי פרופ' מבורך הכלל בהכשרת המורים של העתיד, כפי שבא לידי במכללת דוד ילין, היא הוראה קוגנטיבית, מחקר ויזמות חברתית. מתוך כך, המורים שיצאו ממכללה יידעו להעביר לתלמידים שלהם, יצירתיות וחשיבה ביקורתית מתוך הבנה מעמיקה על מערכת החינוך הטובה ביותר עבורם.

הלימודים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין פתוחה לכולם ואין בה לימודים נפרדים, מתוך הבנה שהחינוך שייך לכולם והידע עובר בין כל אחד ואחת. כך יוצא שתלמידים סרוגים רבים מגיעים ללמוד במכללה מתוך תחושת שליחות, מבנות שירות לאומי ועד בוגרי ישיבות. מי יודע, אולי על הדרך כבר תמצאו את בן או בת הזוג העתידיים שלכם…

אם אתם מרגישים את ניצוץ החינוך בוער אצלכם, ואתם מרגישים שאתם מוכנים לחוויה לימודית מעצימה ובונה, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילים מזמינה את המתעניינים ליום פתוח ביום חמישי הקרוב, כ"ה באדר (23.3) כדי להכיר, לשמוע, ולקבל מענה לכל השאלות.

פרטים נוספים על היום פתוח תוכלו למצוא כאן

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו