כיצד מזהים גלאוקומה – הגורם העיקרי לעיוורון

גלאוקומה היא הגורם השני הנפוץ ביותר לעיוורון בישראל. לשם השוואה, באנגליה גלאוקומה היא הגורם השלישי הנפוץ לעיוורון

כיצד מזהים גלאוקומה - הגורם העיקרי לעיוורון
  שבוע גלאוקומה - למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: בנימין טוויטו)

השבוע מתקיים, שבוע הגלאוקומה הבין-לאומי שמטרתו היא לפעול לצמצום גלאוקומה ועיוורון, בין השאר על ידי העלאת המודעות בקרב הציבור לבצע בדיקות עיניים שגרתיות. גלאוקומה היא גורם עיקרי לעיוורון בעולם המפותח, כולל במדינה כמו ישראל, ולמרות זאת וחרף העובדה שאנשים עברו בדיקות עיניים, מרבית החולים עם גלאוקומה אינם מאובחנים עד לשלב בו חל אובדן ראיה משמעותי. ישנן מס' סיבות לכך.

ישנם סוגים רבים של גלאוקומה כאשר הסוג הנפוץ בעולם המערבי הוא גלאוקומה כרונית בזווית פתוחה (COAG) אשר יכולה להוביל לאובדן ראיה, לרוב באופן הדרגתי, לאורך מס' שנים. רק כאשר מגיעים לשלב בו המצב מתקדם מאוד, הפציינט מתחיל להיות ערני, מאוחר מידי, לסימפטומים של המחלה, ואז הטיפול ע"י רופא העיניים רק מתחיל.

למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: בנימין טוויטו)

אז כיצד מזהים גלאוקומה? סיימון ברנרד פרופ', לאופטומטריה מנהל המוסד האקדמי לאופטומטריה בלונדון שמלמד סטודנטים לתואר שני בחוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה י-ם, מעניק מס' עצות חשובות בנושא זה.

אבחון מוקדם מציל ראייה: ישנה חשיבות רבה לכל אדם מבוגר לעבוד בדיקת ראייה אצל רופא עיניים בפרקי זמן קבועים, גם אם הם אינם זקוקים למשקפים. אך בדיקה פשוטה למרשם למשקפים אינה מספקת, כיוון שגלאוקומה לא משפיעה על חדות הראיה עד לשלב מאוד מתקדם.

לחץ בעיניים הוא אינו כל הסיפור: ל- 40% מכלל הסובלים מגלאוקומה יש לחץ תקין בעיניים, כך שבדיקת לחץ תוך-עיני, שהיא חשובה מאוד כשלעצמה, כנראה הכי פחות חשובה במערך הבדיקות לאיתור גלאוקומה.

שתי הבדיקות האחרות שנמצאות כקו ראשון לאבחון גלאוקומה כרונית בזווית פתוחה הן בדיקה קפדנית של עצבי הראייה בחלק האחורי של העין וכן בדיקת שדה ראייה.

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (OCT) יכולה להיות שימושית באבחון גלאוקומה אפילו בשלב מוקדם יותר.

פרופ' ברנרד מסביר שאופטומטריסטים באנגליה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד נושאים באחריות החוקית לאתר מחלות עיניים. באנגליה ישנה חובה החלה על האופטומטריסטים להחזיק מכשיר לבדיקת שדה ראייה בקליניקה. על כן מצופה מכל אופטומטריסט לעשות בדיקת שדה ראיה באופן שגרתי לכל פציינט אשר נמצא בסיכון גבוה לפתח גלאוקומה, כמו למשל אם יש במשפחתם מישהו החולה בגלאוקומה. כאשר עולה החשד לאופטומטריסט כי לפציינט יש גלאוקומה, נשלחת הפנייה לחוות דעת של רופא עיניים. האופטומטריסט עובד באופן צמוד עם רפואת העיניים לצורך בריאותו של הציבור.

(צילום: יח"צ)

דבר זה חשוב מאוד בעיקר בשל העובדה שמרבית האנשים אינם מודעים לצורך בבדיקת עיניים שגרתית. המקרה הטיפוסי הוא שפציינט מגיע לאופטומטריסט בכדי לעשות משקפיים חדשות, ובבדיקה מתגלה שהפציינט סובל מגלאוקומה ואז הוא מועבר להמשך טיפול אצל רופא עיניים.

המצב בישראל הוא שונה. למרות שאופטומטריסטים בישראל עברו הכשרה טובה ומאומנים היטב, הם אינם אחראים באופן חוקי לאיתור מחלות עיניים, ולכן לא כולם יעשו בדיקת סקר לגלאוקומה, ובכלל זה ביצוע בדיקת שדה ראיה כאשר פציינט מגיע לבדיקה, למשל כדי לעשות זוג חדש של משקפים.

פרופ' ברנרד מאמין כי כל מי שמבצע בדיקה חייב לעשות זאת באופן שיקדם  את בריאות הציבור בצורה המיטבית. כלומר, לעשות בדיקות סקר לאיתור סימנים שיכולים להעיד על גלאוקומה או מחלות עיניים נוספות. לטענתו, טובת הציבור תהיה אם תחום רפואת העיניים בישראל והאופטומטריה יאמצו פרוטוקול משותף לבדיקת סקר לאיתור גלאוקומה ומחלות עיניים נוספות כאשר פציינט מגיע לבדיקה אופטומטרית.

לכתבה זאת לא התפרסמו תגובות. היה הראשון להגיב!

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע