לרגל ה’וולנטיינס דיי’ האחרון קיבלנו כמה עובדות אלטרנטיביות חמורות, כאשר הנהלת בתי הדין בישראל טענה – ברצינות מוחלטת – שכמות הנשים המסרבות לקבל גט בישראל גדולה בהרבה מכמות הגברים הסרבנים.
"אפשר לראות כי סרבנות גט אינה קיימת רק במגדר אחד, ומספרם של הגברים מסורבי הגט עולה על מספר הנשים מסורבות הגט”, טען הרב שמעון יעקבי, מנהל בתי הדין הרבניים.
לפי הנתונים שפרסמו בתי הדין, היו 382 מקרים של סרבנות מצד הבעלים ו-427 מקרים של סרבנות מצד הנשים בחמש שנים האחרונות. לפי הסטטיסטיקות הללו, 12% יותר מהמסרבים לגט הן דווקא נשים.
הטיעון שמעלה הנהלת בתי הדין – הוא לא רק מגוחך, אלא שהוא רק מחריף את הפגיעה ומסיר את האחריות מהרבנות. בואו ננסה לראות מה העבודות האלה באמת מראות לנו.
הדבר שהכי קריטי להפנים אותו – המקור של הבעיה – הוא שהסטטיסטיקה של הרבנות הראשית לא מייצגת גברים ונשים שסירבו לתת או לקבל גט מבני זוגם. הסטטיסטיקות הללו מייצגות את האנשים שסירבו להיענות לדרישה של בית הדין להתגרש עם בני זוגם. מה ההבדל? במילה אחת, זה עצום.
בכדי שבית דין יורשה להכריז על אדם כסרבן גט, הוא מחויב קודם כל לצוות על בני הזוג להתגרש ושיסרבו לדרישה זו. בכדי להורות על גירושים, הדיין חייב להיות משוכנע שהמבקש רשאי לבקש זאת.
בכללי, הרבה יותר קל לגבר להראות שמגיע לו על פי ההלכה להתגרש, כיון שזוהי זכותו לסיים את הנישואים. הרבה יותר קשה לאישה המעוניינת להתגרש לקבל את האישור של בית הדין.
לכן, אישה שבעלה מסרב להתגרש לא נחשבת עגונה עד לנקודת הזמן שבו בית הדין מורה לו לתת לה גט. אפילו אם הוא מסרב כבר שנים. אפילו אם הוא מכה אותה. אפילו אם הוא הטריד מינית את הבת שלה.
לדוגמה, באופן ספציפי יותר, בית הדין לא מחשיב את הנשים הבאות כעגונות:
ס., שבעלה מסרב לתת לה גט ונשלח לבית הכלא כיוון שהכה אותה. בית הדין סירב לבקשתה להתגרש כיון שהוחלט כי "בעלה רק הכה אותה כיון שהיא ביקשה להתגרש, והוא מבטיח לא לעשות זאת שוב." מכיוון שבית הדין לא דרש מהם להתגרש, ס. לא נחשבת לעגונה.
נ., שביקשה גט אחרי שבעלה הטריד מינית את הבת שלה. בית הדין סירב לקבל את בקשתה מכיוון ש"הוא רק הטריד את הבת שלך, לא אותך, אז הבקשה שלך לקבל גט אינה לגיטימית." אז, בעוד בעלה של נ. מסרב לתת לה גט, בית הדין אף פעם לא הורה לתת לה גט, ולכן בית הדין הרבני לא מחשיב את נ. לעגונה ואת בעלה לסרבן גט. כיון שלבעל יש את הסמכות ההלכתית לתת או לסרב לגט, בית הדין תמיד יובילו לכיוון של הסכם בו הבעל מתרצה מאשר שבית הדין יחייב אותו להתגרש מאשתו – אפילו אם ההסכם הזה כולל בתוכו סחיטות באיומים, שוחד ולעיתים דרישה שהאישה תוותר על זכויותיה.
מי עוד לא נחשבת עגונה? כל אישה שבעלה לא קיבל הוראה מפורשת מבית הדין לתת לה גט – לא נחשבת עגונה ואין חשיבות לכמות הזמן שהיא מחכה לגט.
חברתי, א., חיכתה שבע שנים בעוד בית הדין שמע מבעלה שהוא מוכן לתת לה גט… אם היא תשלם לו עשרות אלפי דולרים שלא היו ברשותה כלל. הם נתנו לו לעזוב את המדינה. הוא אף פעם לא חזר לארץ. בית הדין לא מחשיב את א. עגונה.
מאות הנשים שוויתרו אחרי חמש, עשר, ארבעים ואפילו שישים שנה לקבל גט מבעלים סרבנים שברחו, דרשו כסף באיומים, נישאו מחדש או פשוט סירבו להגיע לבית הדין – לא נחשבות עגונות.
נשים שלא מצליחות לשמור על התיק שלהן פתוח בבית הדין לא נחשבות עגונות. בכדי לשמור על התיק פתוח בבית הדין, מגישת הבקשה מחויבת לשלם סכום כסף כל כמה חודשים. בית הדין יסגור את התיק אם האישה מוותרת מרוב ייאוש שהיא לא תקבל גט, או שלא מסוגלת לשאת בהוצאות הכספיות של תשלום לבית הדין. על כן, נשים שחיכו עשורים שלמים בכדי לקבל גט אך לא מסוגלות או מעוניינות לשלם את המחיר לבית הדין לא נחשבות עגונות, ובעליהן אינם נחשבים סרבני-גט.
הנשים שמסרבות להיכנע ולשלם סכומי כסף שהבעל דורש או שהן מסרבות לוותר על זכויות בכדי לקבל גט לא נחשבות עגונות. למשל, אישה שבעלה ישב בכלא בגין סרבנות גט, אך שוחרר בהמשך, אמר כי ייתן לה גט אם היא תשלם לו 800,000 ₪ והיא לא נחשבת עגונה. הדיינים כתבו שהאישה מכניסה את עצמה למצב הזה בכך שהיא לא משלמת לו את הכסף.
ואל לנו לשכוח את אלפי הנשים שכן נכנעו לשלם לבעל הסרבן את סכומי הכסף הגדולים, זכויות קניין או וויתור על דמי מזונות בכדי לזכות בחירות. חברתי ל. הסכימה לכל הדרישות של בעלה: בלי דמי מזונות, סכום זעום במזונות לילדים (בכך שהוא זייף את תיעוד הכנסותיו), והסדר משמורת מסובך. כל זה כיון שהוא איים עליה שאם לא תיענה לדרישותיו הוא לא ייתן לה גט.
לרגל יום העגונה שיחול מחר, הגיע הזמן שנגיד זו בקול רם ושגם בתי הדין הרבניים יכירו בכך: בעיית העגינות היא בעיה אמיתית.
במקום להציג בפנינו עובדות אלטרנטיביות ואמירות של חצי-אמת, כמו החזיר שמנסה להוכיח את כשרותו בכך שהוא מראה שגם הוא מפריס פרסה, בית הדין צריך להיות כנה ולהכיר בכך שהמערכת עצמה נכון לעכשיו גורמת לעגינות, והיא לא ממלאת את סמכותה לסיים נישואים עם כמה שפחות עוגמת נפש.
=======
שושנה ג'סקול היא פעילה חברתית ומומחית למיתוג
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
