הרב בראלי: צר לי מאוד על עמדתו של הרב רוזן - סרוגים

הרב בראלי: צר לי מאוד על עמדתו של הרב רוזן

צר לי מאוד על עמדתו זו ולטעמי אין הלכה כדבריו. בהחלט ישנו איסור ערכאות לכל מי שפנה לבית משפט באופן שיכל להגיע לבית הדין. וביחס לתמיהתו על השמחה למינוי שופטים ישנה תשובה הרבה יותר פשוטה

author-image
הרב בראלי: צר לי מאוד על עמדתו של הרב רוזן

הרב ישראל רוזן תמה על השמחה למינוי שני שופטים דתיים לבית משפט העליון. הרי על פי ההלכה ישנו איסור ערכאות.

תמיהה זו דחקה בו לגלות את דעתו ברבים כי "אינני מקבל את הקביעה כי שופט יהודי הדן לפי חוקי ישראל, בהסכמת המתדיינים או באילוץ החוק, הוא יושב ב'ערכאות של גויים … הרי לא מדובר ב'חוקות ובנימוסי הגויים', אלא בחוקי העם היושב בציון ובהסכמת הנציגים הדתיים".

צר לי מאוד על עמדתו זו ולטעמי אין הלכה כדבריו. בהחלט ישנו איסור ערכאות לכל מי שפנה לבית משפט באופן שיכל להגיע לבית הדין. וביחס לתמיהתו על השמחה למינוי שופטים ישנה תשובה הרבה יותר פשוטה.

הנסיון לצמצם את תחולת איסור ערכאות רק לחוקות הגויים הועלה בעבר על ידי הרב ראובן מרגליות, אך דבריו לא התקבלו להלכה.

במאמרו המקיף של הרב יעקב אריאל, בכרך הראשון של 'תחומין', מובאת הפסיקה המקובלת על הפוסקים כולם אשר התבססו על תשובת הרשב"א (ח"ו סי' רנד) וקבעו שאף דייני ישראל הקובעים מערכת חוקים שונה משל תורה, עוברים על איסור ערכאות.

אומנם הרב ישראלי ביאר שהלשון החריפה הכתובה בשולחן ערוך "מרים יד בתורת משה" אינה מכוונת כלפי בית המשפט אלא רק לערכאות של עבודה זרה, אך גם לדבריו האיסור במקומו עומד (התורה והמדינה כרך ז').

לדעתי, המסר של הרב רוזן מורכב ואינו עובר מסך. מחד הוא תומך בבתי הדין לממונות וממליץ עליהם, ומאידך רואה בבית המשפט מוסד לגיטימי. הרי כל בר דעת יעדיף לפנות למערכת שיכולה לכפות על הצד השני להגיע לדיון מאשר פניה לבית דין. כי רק הסכמת הצדדים מעניקה לבית הדין את סמכותו החוקית.

ועל מה יש להתכוון בתפילה השגורה בפינו 'השיבה שופטינו כבראשונה' אם מערכת המשפט במדינת ישראל יכולה להתבסס על חוקי אדם? הרי מקור המשפט בישראל הוא מסיני ולשם מכוונות עינינו.

ובאשר לשמחה על מינוי השופטים לבג"ץ הרי ברור שיש בכך ברכה גדולה. ראשית ,דווקא בגלל החופש שיש לשופטי בג"ץ להכריע על פי שיקולי הצדק ולא על פי הדין המהותי, משחררת אותם מאיסור ערכאות.

יתרה מכך, לאור כוחו הרב של בג"ץ בהנהגת המדינה ברור שישנו ערך גדול לכל מי שיכול להטות את ההגה לכיוון ערכי היהדות ועל כך נאמר 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'.

אנו מכוונים הרבה יותר גבוה להיות שותפים בחיבור שמים וארץ ליישם את הערכים האלוקיים במדינת ישראל ובמציאות המודרנית.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
תיקון טעות
שלמה | 03-03-2017 9:31
הכותב רצה לתקן ונמצא מקלקל, גם בבג"ץ יש איסור ערכאות!!! אדרבה, דווקא שם השיפוט נובע מהשקפת עולם הסותרת דין תורה הרבה יותר מערכאות נמוכות יותר כמו בית משפט השלום וכיו"ב.
גם אם שופט בבג"ץ היה פוסק לפי דין תורה הוא עדיין ערכאות
נח | 05-03-2017 18:00
כי הערכאה המשפטית אינה ב"ד (שופטים חילונים, שופטות שע"פ דין תורה אסור להן לשפוט)
תיקון לתיקון
יוסף | 03-03-2017 11:41
הרב לא אמר שלשם אין איסור ערכאות אלא ששופט שבעל השקפה הלכתית יכול שם לשפוט ע"פ חוקי התורה בשונה מבתי משפט אחרים ששם יש חוקים יותר נוקשים.
2
אפשר לכוון לפי המדרש
אורן | 04-03-2017 20:26
השיבה שופטנו זה דוד ושלמה ויועצנו זה משה ואהרון
3
תגובה לאבינועם
יניב | 05-03-2017 9:20
במקרה, נכנסתי לאתר זה, ומצאתי הבוקר תגובה נוספת שלך. הקשב, אבינועם המחופש! הרב בראלי כותב ביראת כבוד כלפי הגדולים ממנו בחכמה ובמניין מבלי שמסכים עם דעתם. א. בית הדין לממונות בשדרות גובה עלות מזערית (סביב 150 שקל) על אגרה בלבד (אקרא לזה דמי רצינות כדי לכנס שלושה דיינים שעיסוקם בבית הדין שולי בלו"ז). ב. ניתן לשאול חינם שאלות באתר שלהם. ג. דעת הרב בראלי היא דעת רוב ככל הפוסקים, והרב רוזן חרג, ומטבעו, ידע שיגיבו, והנח לו, הוא אינו צריך נבוב תורה כמוך. ולקוראים! היזהרו מאיש זה הלא נעלה המתעטף באיצטלה
אנחנו יודעים מזמן שאבינועם בן חיים הוא רפורמי בתחפושת
ענת | 05-03-2017 18:07
אבינועם, נשמח לתת לך כתובות של אתרי הדת הרפורמית ותכתוב שם את הגיגך. דבריך מזכירים את הסיפור על אותו עגלון שאיחר בחורף להביא את הסחורה ליריד בגלל הגשמים, וכשהוא הפסיד במשפט הוא שאל על סמך מה דנו אותו, וענו לו שזה על פי התורה. אז הוא שאל ומתי ניתנה התורה? ענו לו בו' סיון. אז הוא אמר "זאת לא חכמה, התורה ניתנה בקיץ ולכן היא פוסקת נגדי, אילו היתה ניתנת בחורף היא היתה מבינה אותי ופוסקת בעדי"... והמבין יבין.
4
האם בבג"ץ יש איסור ערכאות
בקשת הבהרה | 05-03-2017 11:29
הכותב צריך להבהיר את דבריו. למה התכוין כשכתב "משוחררים מאיסור ערכאות"; "עת לעשות לד' הפרו תורתך" על סמך איזה גדולים הוא כותב הדברים הנ"ל?