דו"ח מבקר המדינה: יעלון, גנץ וראש אמ"ן הסתירו מידע משרי הקבינט

דו"ח מבקר המדינה: יעלון, גנץ וראש אמ"ן הסתירו מידע משרי הקבינט

דו"ח מבקר המדינה על מבצע 'צוק איתן' קובע כי שר הבטחון, הרמטכ"ל וראש אמ"ן לא עידכנו את שרי הקבינט באיום המנהרות. בנט צוין לטובה כיחיד שהעלה את הנושא

יעלון, גנץ וראש אמ"ן הסתירו מידע משרי הקבינט
  לא עדכנו את הקבינט (יונתן זינדל/פלאש90)

דו"ח מבקר המדינה לבדיקת התנהלות מבצע 'צוק איתן' הותר היום (ד') לפרסום ומעלה ביקורת בעיקר על התנהלות הקבינט בכל הנוגע לקבלת המידע וההחלטות לפני היציאה למבצע.

לפי הדו"ח בשנה שקדמה ליציאה למבצע העדיפו שר הבטחון דאז משה יעלון, הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ וראש אמ"ן האלוף אביב כוכבי שלא לעדכן את שרי הקבינט והממשלה, בכל הנוגע לאיום המנהרות – והעדיפו עדכונים כלליים, כשהם משאירים את השרים במידע חלקי וחסר.

במסקנות הדו"ח נכתב בין השאר: "משרד מבקר המדינה מעיר לשר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, לרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ, ולראש אמ"ן לשעבר, אלוף אביב כוכבי, על כך שלא הציגו במפורט לשרי הקבינט את חומרת איום המנהרות המתפתח ואת הפערים שיש לצה"ל בנוגע אליו עד לדיון הקבינט שהתקיים בתחילת יולי 2014. אי-הצגת האיום כאמור, מהווה ליקוי, שכן היא פגעה בבסיס הידע ההכרחי שהיה על שרי הקבינט לקבל לצורך קבלת החלטות בנוגע לגזרת עזה.

כמו כן, מעיר משרד מבקר המדינה לשר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, על כך שלא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות במפורט בדיוני הקבינט ה-33 בתקופה שממועד כינונו ועד לדיון שהתקיים בתחילת יולי 2014 .דבר זה מהווה גם הוא ליקוי, שכן שר הביטחון הוא השר הממונה על הצבא, ועליו לוודא שצה"ל מציג את המידע ההכרחי לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות.

בנוסף לכך, משרד מבקר המדינה מעיר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעמד בראש הקבינט והיה בקיא באיום, קיים דיונים רבים בקשר אליו בפורום מצומצם שאינו הקבינט, ואף הגדירו כבר בסוף 2013 כאיום מרכזי ואף אסטרטגי, כי בעיקר נוכח עובדה זאת היה עליו להנחות את המל"ל ואת מערכת הביטחון להציג לקבינט את איום המנהרות באופן מפורט ומודגש, סמוך לאחר המועד שבו הוא הבין את חומרת האיום והיקפו."

שרי הקבינט לא עודכנו

השרים העידו כי לפני 'צוק איתן', הם לא היו מקבלים עדכון שוטף על מפת האיומים. גם את העדכונים היו מקבלים במסמכים בתחילת ישיבת הממשלה ונאלצים להחזירה מיד בסופה, בשל הסיווג הבטחוני הגבוה. את המסמכים היו יכולים לאסוף במשרד המזכירות הצבאית במשרד ראש הממשלה, אך לא תמיד התפנו לכך. לאחר 'צוק איתן' שונה הנוהל והשרים מקבלים לידיהם את המסמכים המסווגים לעדכונים שוטפים.

"בביקורת עלה, כי בתקופה שעד מבצע "צוק איתן" לא קיבלו שרי הקבינט חומר רקע לפני דיוני הקבינט, וזאת מהנימוק שמדובר בחומרים מסווגים. את החומרים הללו הם קיבלו לידיהם בתחילת ישיבת הממשלה ונדרשו להחזירם בסיומה, או שהיו מקבלים אותם ממש בתחילת דיון הקבינט שאמור לעסוק באותם חומרים. כל שרי הקבינט ה-33 ,מלבד שר הביטחון לשעבר, טענו בפני צוות הביקורת, כי היה חסר להם חומר רקע לקראת דיונים בקבינט, ומשכך לא הגיעו מוכנים דיים לדיונים."

איום המנהרות לא הוצג

עוד קובע המבקר כי אפילו בתחילת מבצע "צוק איתן", לא הוצג לשרים איום המנהרות באופן שישקף את משמעותו וחומרתו, כפי שתוארו עוד לפני מועד זה מפי ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר והרמטכ"ל לשעבר. "מכוח תפקידם הייחודי של הרמטכ"ל ושל ראש אמ"ן, והגם שאינם אמונים על סדר יומו של הקבינט, ראוי כי הם לא רק יציגו את התכנים בהתאם לסדר יומו של הקבינט, אלא גם ייזמו ויציעו לשר הביטחון שימליץ לראש הממשלה או למל"ל להציג בקבינט מידע שהם סבורים שיש צורך להציגו, ולהקדיש לו זמן ראוי בדיון קבינט.

"גם על שר הביטחון, נוכח מעמדו מכוח חוק יסוד: הצבא, ובהיותו שר בקבינט, מוטלת האחריות ליזום העלאת נושאים בקבינט, שיש לדעתו להדגישם ליתר שרי הקבינט, ולהקדיש לכך את הזמן הנדרש בקבינט. המידע על איום המנהרות ההתקפיות היה משמעותי והכרחי בתהליך קבלת ההחלטות של שרי הקבינט. לו היה מוצג איום המנהרות במפורט בפני שרי הקבינט כבר בסוף 2013 ,המועד שבו כבר לא היה ספק בדבר חומרת האיום והיקפו, הייתה עומדת בפני שרי הקבינט האפשרות לדרוש לקיים דיון כבר אז בדבר אפשרויות הטיפול באיום."

 

 

בנט הזהיר מעשרות מנהרות

הראשון שלמעשה דיבר על איום קונקרטי של המנהרות, היה שר הכלכלה דאז נפתלי בנט. "בדיון קבינט מ-30.6.14 בעניין מבצע "שובו אחים", שבו הובאה לאישור הקבינט הצעה לתקיפה אווירית חריגה בעזה, ציין שר הכלכלה לשעבר, נפתלי בנט, כי "יש היום עשרות מנהרות שקיימות, שמחברות בין עזה לדרום הארץ. המנהרות נועדו לחטיפה … זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש". בסיום הדיון אמר ראש הממשלה, כי "יש כאן שני דברים, או דבר מרכזי שהועלה על ידי נפתלי [בנט] ולדעתי אנחנו צריכים לבחון אותו ולהיערך אליו… הנושא של המנהרות שדיברנו עליו לפני הקבינט הוא איום ממשי על מדינת ישראל. הוא שונה משום שאירועי חטיפה או חדירה לתוך תחומנו ישנו את המאזן בינינו לבינם… מול חדירה של עשרות מנהרות אל תוך שטחנו עם כוח של עד גדוד שנכנס, הוא גם חוטף והוא גם הורג, זה שינוי. זה דמורליזציה ענקית. זה לא יכריע את מדינת ישראל, גם טילים עדיין לא הכריעו את מדינת ישראל, אבל זה נותן לנו מכה איומה".

משכך, הנחה ראש הממשלה את שר הביטחון: "הטיפול במנהרות, שהוא מכשיר מאוד אפקטיבי עבור האויב בעזה, וכפי שמסתמן אולי לא רק בעזה, הוא דבר שהוא ראוי להכנה כיעד לטיפול. אני מבקש תכנית… צריך לראות איך אנחנו מטפלים בחיסול מערך המנהרות. זה יעד מוגדר".

השרים לא דרשו הרחבות

משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף שבהמשך לדברים שאמרו שר הכלכלה לשעבר, נפתלי בנט, ולאחר מכן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדיון הקבינט מ-30.06.14 ,כאמור, תיאר ראש שב"כ לשעבר בדיון הקבינט מתחילת יולי 2014 את איום המנהרות באופן שממנו כבר ניתן היה להבין את חומרת האיום, אף לא אחד משרי הקבינט דרש הרחבה בדיונים אלו, על מהות האיום הכולל של המנהרות והשלכותיו. זאת ועוד, למעט שר הכלכלה לשעבר, נפתלי בנט, שהעיר בדיון מתחילת יולי, כי בדיון זה היה אמור צה"ל להציג פעולה נגד המנהרות ואת "החלופות המבצעיות לעזה" שהובטחו בדיון הקודם, אף לא אחד משרי הקבינט האחרים דרש לדעת כיצד נערך צה"ל להתמודדות עם איום המנהרות".

אופציה צבאית לא יעילה

פרק נוסף של הדו"ח עוסק בחוסר המוכנות של צה"ל לטיפול באיום המנהרות. ההצעה הראשונה של הרמטכ"ל לשרי הקבינט הייתה הפצצת המנהרות מהאוויר – דבר שהסתבר כלא יעיל כלל. מבקר המדינה מותח ביקורת גם שר הבטחון והרמטכ"ל שלא הציגו אופציות חליפיות – קרקעיות או טכנולוגיות להתמודדות עם המנהרות וגם על שרי הקבינט שלא דרשו זאת מהדרג הצבאי.

בנוסף קובע המבקר כי לאורך כל השנה וחצי שקדמה למבצע, לא נערך דיון אסטרטגי על היחס לשלטון חמאס בעזה, אפילו פעם אחת

"נכון שראשית יקבע הקבינט את היעדים האסטרטגיים, ועל בסיסם יכין צה"ל את התכניות המבצעיות שלו להשגת יעדים אלו. אם יישמר סדר דברים זה, אזי במקרה שהיעדים לא יהיו ברורים לצה"ל, יוכל צה"ל לבררם מול הדרג המדיני, ולהכין תכניות מבצעיות בהתאם. היה על המל"ל להציע לראש הממשלה לדון בקבינט קודם כל באסטרטגיה של ישראל לגבי רצועת עזה ואז בתכניות המבצעיות של צה"ל לגזרה זו, כדי שהקבינט יבחן האם הן עולות בקנה אחד עם היעדים שנקבעו.

כמו כן ראוי היה, שראש הממשלה ינחה את המל"ל להעלות נושא זה לדיון בקבינט, וזאת נוכח האמור בחוק המל"ל שלפיו "ראש הממשלה יפעיל" את המל"ל "וינחה אותו". בנוסף לכך, וכיוון שבידי מערכת הביטחון מצוי המידע על הגזרות הביטחוניות השונות, הרי שגם בהיעדר הנחיה של ראש הממשלה או יוזמה של המל"ל, היה על שר הביטחון לשעבר ליזום ולהציע לקיים דיונים אלו כבר בסמוך להשבעתה של הממשלה ה-33 .זאת, כדי שמערכת הביטחון תוכל להיערך בהתאם לכך ומוקדם ככל הניתן להתממשות האיומים מגזרת עזה, שפוטנציאל התרחשותם היה ועדיין הינו הגבוה ביותר מבין הגזרות השונות. דבריו של שר הביטחון לשעבר בדיון שהתקיים בראשותו ב-9.7.14, ולפיהם אם היה ניתן מענה למצוקה של חמאס, אפשר שהייתה נמנעת ההסלמה, מעידים היטב על היוזמה שהיה עליו לנקוט, כאמור"

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מנהרות
נוני | 19-12-2019 12:35
והם מעיזים לקרוא לנתניהו בוגד. לאלה ניתן לנהל מדינה עם בעיות בטחוניות? אלה רוצים לחסל ולהביא חורבן על הבית. אסור לתת בהם אימון לטרונים האלה.