הטעות היסודית בקריאת דו"ח מבקר המדינה - סרוגים

הטעות היסודית בקריאת דו"ח מבקר המדינה

דו"ח מבקר המדינה בנושא 'צוק איתן' יתפרסם היום, וכמו הדו"חות הקודמים, גם הפעם השיח בעקבותיו יתנהל בצורה השגויה ביותר. כדי להבין את שורש הטעות בקריאת דו"חות ביקורת – אריה יואלי מבקש ללמוד משנה אחת במסכת בבא קמא

הטעות היסודית בקריאת דו"ח מבקר המדינה
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

דו"ח מבקר המדינה בנושא 'צוק איתן' יתפרסם היום, וכמו הדו"חות הקודמים, גם הפעם השיח בעקבותיו יתנהל בצורה השגויה ביותר. כדי להבין את שורש הטעות בקריאת דו"חות ביקורת – נלמד משנה אחת בדיני נזיקין

המשנה במסכת בבא קמא פוסקת: "חרש, שוטה וקטן – פגיעתן רעה. החובל בהן – חייב, והם שחבלו באחרים – פטורין". בהמשך המשנה מנויים אנשים נוספים שאם הזיקו לאחרים הם פטורים, אבל כשאחרים הזיקו להם חייבים לשלם.

הסיבה לפטור היא החילוק בין אשמה לבין אחריות. החרש, השוטה והקטן – אשמים בנזק שגרמו. הם שרפו את הבית או פגעו ברכוש, אבל המשנה לא מחפשת אשמים היא מחפשת אחראים. ובנקודה הזו, החרש, השוטה והקטן אינם אחראים למעשיהם. כשמדובר בדיני נזיקין – "אדם מועד לעולם" הוא תמיד אשם, אבל ההלכה לא מחפשת את האשם בגרימת הנזק אלא את האחריות. החרש, השוטה והקטן – מהסיבות השונות – אינם בעלי אחריות ולכן הם פטורים מעונש.

הציבור מחפש את האשם

דו"ח מבקר המדינה או ועדות חקירה ממלכתיות בנושאים השונים, ממלחמת יום כיפור, דרך מלחמת לבנון הראשונה והשנייה, ועד השריפה בכרמל, ועכשיו מבצע 'צוק איתן' מצביעים על הגורמים שהביאו לתוצאות בשטח – בדרך כלל לכשלים שגרמו לאסון ולאובדן בחיי אדם או ברכוש.

קריאת הדו"ח, בעיקר על ידי התקשורת נעשית במשקפיים של חיפוש אשמים – מה שיוצר תגובה אוטומטית אצל נשואי הדו"ח שמסבירים מדוע אינם אשמים. "המציאות הייתה כזו", "קודמיי השאירו לי קופה ריקה וחוסר בציוד", "נקלעתי למצב של חוסר ברירה" – אלו בדרך כלל התגובות הבאות להסביר חוסר אשמה. וכאן הפספוס הגדול.

הויכוח לא צריך להיות מי אשם, אלא מי אחראי. אתה בתור השר הממונה, בתור הקצין הבכיר בשטח, בתור חבר הקבינט, אתה אולי לא אשם – אבל אתה נושא באחריות. יכול להיות שההחלטה שקיבלת היית מיטבית בתנאים הנתונים ואתה לא אשם, אבל בתור מי שישב על הכיסא בזמן האירוע – תרצה או לא תרצה, אתה האחראי.

אם קריאת דו"ח מבקר המדינה, תעשה בחיפוש אחר האחראי ולא אחר האשמים, יש גם סיכוי שחלק מן המסקנות גם ייושמו. הפוליטיקאים והגנרלים יפסיקו לזרוק את האשמה מאחד לשני, ויבינו כי הכשלים נעשו ב'משמרת שלהם', ולכן גם אם התנהלו למופת – ירצו או לא ירצו – הם נושאים באחריות.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
לדעתי אתה טועה. אמנם יש אשמה בלא אחריות
אבי | 28-02-2017 18:12
אך אין אחריות בלא אשמה. ניקח לדוגמא בייביסיטר ששומרת על ילדים. אריה פורץ לבית וטורף את הילדים. האם נאמר שהבייביסיטר אחראית למות הילדים וצריכה לשלם פיצויים להורים בגלל שזה קרה במשמרת שלה? ודאי שלא. היא אינה אשמה ולכן אינה אחראית. אם נאמר שיש אחריות בלא אשמה אזי המושג אחריות מאבד מערכו והופך להיות ססמא חלולה.